רבקה זהר מגלה צפונות לב. אין כאן סיפור מיומן אישי מאוד, אלא קול פנימי שקיים אצל רבים: ההתבוננות נובעת ממצוקות נפשיות. האם אלו אמורות לשלוט בנו? האם לחיות לצידן בשלום? ההחלטה הצפויה – להמשיך לחיות גם אם כואב, לנהל עליות ומורדות, לא להפסיק לחלום, למצוא את טעם החיים כל יום מחדש.
על הנייר – שיר שאינו מצטיין בליריות ייחודית, כתיבה פרוזאית מעט, נדושה ("לשמוע את הלב", "לא להפסיק לחלום")
ואז מגיע הקול והמנגינה הנוגה ומעניקים לשיר את מי שחסר לו בטקסט – ליריות. הלחן המעוגל נשזר במילים , הטון משדר באיפוק את התחושה. העיבוד קישט בקולות גבריים ובקצב איטי של מחיאת כף שנוסכים אווירת תפילה שמימית בהשתפכות הנפש.
רבקה זהר לשמוע את הלב צילום בימוי ועריכה:עומר בורין
כל מה שרציתי / רק לחיות לא לשכוח/ להיות אישה כזו/ שמנסה בכל הכוח
לרוץ ולא ליפול/ לא להפסיק לשאול/ אחת שממשיכה לגדול/ מתגברת על הכל
וגם כשלא הבנתי איך/ תמיד המשכתי ללכת/ אנ׳לא רוצה להתייאש
בסוף אמצא את הדרך/ לסלוח לעצמי/ לשמוע קול פנימי/ שיגלה לי את הכל/ שיגלה לי את הכל
פזמון:
בוחרת בכל יום/ לא להפסיק לחלום/ שהאמת תתעורר/ כל הכאב יתפזר
בוחרת בכל יום/ לא להפסיק לחלום/ רוצה לשמוע/ שוב לשמוע את הלב
מתוך כל הקשיים/ תמיד עליתי גבוה/ אני חיה ת׳חיים/ אני לא באתי לשקוע
פורמת מחשבות/ רוצה להשתנות / גדלה מטעויות/ אני גדלה מטעויות