לאלבום האולפן השמיני שלה, רגינה ספקטור יצרה הנפשה של עשר רצועות בלתי צפויות בשילוב ליווי פסנתר אלגנטי, פופ מלודי ישיר, חוזרת לסגנון סימפוני דרמטי. זהו אוסף מקורי של יצירות מאמנית שיכלה להישאר באזור הנוחות שלה, אבל בוחרת שלא.
בפתח האלבום הזמרת והיוצרת הרוסית-אמריקאית מתארת מפגש עם אלוהים בפינת רחוב בניו יורק, ומעלה באוב את הביקור המיסטי הזה במונחים ארציים הם מחליטים "לתפוס בירה" ו"אפילו לא הינו צריכים לשלם / כי אלוהים הוא אלוהים, והוא נערץ". באופן טבעי, יש לה שאלות: "למה זה לא משתפר עם הזמן?" היא רוצה לדעת, מעוררת את הבלבול והאתגרים של החיים עם משפט כמו : "אני רק רוצה לנהוג / אבל כל העולם הזה / עושה אותי חולה במכונית / בבקשה עצור את המונה, אדוני / יש לך לב / למה אל אתה לא משתמש בזה?"
פנטזיה ופילוסופיה כרוכים אצלה במנגינה של יופי טהור, בנגינת פסנתר הזורמת בעדינות . זוהי התחלה מרשימה להפליא לעוד אוסף אקסצנטרי מוזר אך מחודד, עוצמתי, חושני ומשעשע המציג שירים וביצועים ברמה הגבוהה ביותר.
Home, Before and After היא האלבום הראשון של ספקטור מזה שש שנים, על רקע של הורות (יש לה שני ילדים צעירים) והן אובדן (אביה התומך מאוד מת השנה). המסתורין הקוסמי של הזמן נחקר ביצירה מרכזית מופלאה בת תשע דקות, Spacetime Fairytale. אלו שירים שאתה לא יכול לדמיין שמישהו אחר מלחין, ובכל זאת (תחת ההפקה של ג'ון קונגלטון) הם נשמעים כמו יצירות מעוגלות לחלוטין, לא אקסצנטריות המכופפות את חוקי במוסיקה.
ספקטור, שנולדה ברוסיה, גדלה באמריקה, עם סבא וסבתא באוקראינה, דיברה על הייסורים שלה מהסכסוך הנוכחי, שהחל לאחר הקלטת האלבום הזה. אין כאן שירי מלחמה ושלום, ובכל זאת פועמת לאורך כל הדרך אהבת חיים מרוממת ושמחה צרופה בהבעת מוזיקה מול מצוקה. הרצועה הסוגרת, Home, מציעה שיר ערש מרגיע לזמנים בעייתיים: "עד מחר שיחלוף / כמו צל או סערה / בלי חושך יש אור / בלי לילה יש בוקר".
ללא ספק: מהאלבומים החזקים שלה. השירים של Home Before and After מרגישים כמו חיבוק חם ביום קר.
רגינה ספקטור Becoming All Alone
