את תחושות הניכור מהכרך האורבני עטף רועי צמח בהרמוניות ביטלסיות המסתנכרנות בקו לירי מעודן עם קולה של סטלה גוט. העיר גדלה מיום ליום, האוויר מתדלדל עד כדי תחושת מחנק. העיניים קולטות מראות שמעמיקים את הבדידות והדיכאון. אין כאן דרמה. צמח מכניס לאווירת חלום בהקיץ.
"חלום ההקיץ שלי מתפוגג/ צללים עוקבים אחריו/ כל יום מאז שנולדתי/ צללים עוקבים אחריו/ כל יום מאז שנולדתי/ ישן עם מנורת לילה דולקת/מתגלגל בשנות העשרים שלי/ על קרח נמס".
רועי צמח מבטא סוג של גלות שבה נגזר על הסובייקט לחיות חיי אכזבה ותסכול בעולם המודרני.
המוסיקה משדרת את התחושה הזו. ניכר כי עדי שחם, המפיקה המוזיקלית מובילה גם את העיבוד, ששידרג בצורה משמעותית את השיר. האווירה מהורהרת משהו, תחושה שמימית שהיא מנוגדת לאווירה אורבנית של עשן ומתכות. זה מה שמיוחד ויפה בשיר הזה.
רועי צמח מארח את סטלה גוט Shadows
City's getting bigger/ By the day/ Air spread so thin
I start to suffocate/ Think I don't belong here/ Anyway
Rusted metals/ Battery dead/ Red Robin roads/ Lie up ahead
Jesus lovin' DJ's/ Have all gone mad
My moonage daydream fades away/ Shadows follow along
Everyday since I was born/ Shadows follow along
Everyday since I was born/ Sleeping with the night light on
Rolling through my twenties/ On melting ice
Elliott downs shots// We all need a vice
In between the bars/ One fool's paradise
He throws me a key to/ Diminished chords
Ballads of men/ Who make and break their homes
Waving their shiny/ Desperate swords
My moonage daydream fades away
Shadows follow along/ Everyday since I was born
Shadows follow along/ Everyday since I was born
Sleeping with the night light on/ Growing down alone
Inner space my home/ Help me find the key/ Inside of me
City's getting bigger/ By the day/ Air spread so thin/ I start to suffocate
