מה מיוחד במסר הזה? למי לא ברור שהבית הוא המקום הכי נוח, מרגיע, משחרר מלחצים? מזכיר לי שבזמנה ירדנה ארזי שרה שיר מחאה שנקרא "הביתה", שיר הקורא לנסיגת צה"ל מלבנון שעורר סערה ציבורית. שי צברי בחר בהימנון סתמי מחויך, לא מחובר לשומדבר, הקורא לחזור למקום שמשחרר אותך ממצוקות ופחדים.
השיר הקצבי מתכתב עם הטמפרמנט הסולי (מלשון Soul) של צברי, כולל שירת המקהלה, התואם את רוח הופעותיו, אבל נשאר באזור האגן והרגליים כולל המסר. גם מוזיקלית, אין כאן משהו שיש לרוץ לספר עליו בראש חוצות. התלהבות קצבית ללא עומק.
גם הקליפ – כוריאגרפיית ידיים סביב פניו של צברי לא ממש משדרג את התוצאה הסופית.
שי צברי בוא הביתה בימוי: יאיר מיוחס ורננה רז צילום: דוד רודוי
התרחקת עמוק לתוך היער/ מצאת רק בדידות וצער/ לא ויתרת/ לא עצרת
הסתובבת יתום והוזה/ משחק על הקצה של הקצה
בוא הביתה/ בוא הביתה
בגלים אדירים חתרת/ את הנשמה כמעט שחררת
לא, עוד לא/ לא, לא עוד
בגלים אדירים חתרת/ זה דבר גדול שלא ויתרת
בוא
בוא שב קרוב/ בלב החושך עוד פועם אוצר של אור
ותתעורר צוחק מתוך חלום שחור/ יש לאן לחזור
יש מיטה ויש גג ויש יין/ ואם דמעות זולגות עדיין
בוא הביתה/ בוא הביתה
כשהכאב קורע בבשר/ ובלילות אתה עומד ושר
בוא הביתה/ בוא הביתה
בגלים אדירים חתרת/ את הנשמה כמעט שחררת
לא, עוד לא/ לא, לא עוד
בגלים אדירים חתרת/ זה דבר גדול שלא ויתרת
בוא
בוא שב קרוב/ בלב החושך עוד פועם אוצר של אור
עוד תתעורר צוחק מתוך חלום שחור/ יש לאן לחזור
מותר לכאוב/ מותר לצעוק מותר לכעוס, רק אל תשבור
עצום עיניים ותמיד תזכור לזכור:/ יש לאן לחזור
תגובה אחת
אני לא מסכים עם הביקורת פה. אני חושב ש-"בוא הביתה" הוא שיר שקורא לאדם ששקע בתסכול וייאוש, אולי דיכאון, להתעשת ולחזור להיות מי שהיה לפני כן. כלומר "בוא הביתה" זה לא במובן של רק לחזור לבית אלא גם לחזור להיות מי שהיה אותו אדם לפני ששקע.
לדעתי כשבפזמון שי צברי שר "יש לאן לחזור" הוא מתכוון לשני דברים: הראשון הוא קודם כל שאפשר עוד לתקן. לא משנה כמה אדם שגה ושקע בתסכול ובושה הוא כול לחזור ותקן. הדבר השני הוא שהאדם יכול לחזור הביתה אל האנשים שאוהבים ודואגים לו והם יעזרו לו להיחלץ מה-"בור" שנכנס אליו.
לגבי הקליפ, הוא היה פשוט מקסים לדעתי. נכון, אולי הוא לא מתכתב בדיוק עם השיר, אבל לדעתי הוא מרשים וכיף לצפייה כי הוא משעשע ונראה לי מסובך לבצע כוריאוגרפיית ידיים כזאת.
אני רואה את השיר ככה. אתה (מר חרסונסקי) או מישהו אחר לא חייבים כמובן להסכים, אבל ככה אני רואה את השיר.