חוזר ליוונית נטו? נו, שיחליט. אולי נחליט בשבילו: יוונית בנויה עליו יותר טוב מעברית. שלומי סרנגה ביוונית – זה זמר. הבחור התחיל כמתיוון וממשיך לשיר יוונית אחרי שניסה עברית. לא יודע אם הניסיון כשל. מה ששומעות אוזני בקאבר הזה לשירו של ג'ורגיו מוקידיס מרענן את קווי המתאר הבסיסיים וככל הנראה הטבעיים של סרנגה, למרות שלמוצאו אין כל קשר ליוון. (סרנגה נולד בתל אביב לאב יליד ספרד ולאם ממוצא בולגרי), והוא אפילו העמיק התמחות ב"בעקבות האגדה סטליוס קזנג'ידיס" – מופע סיפור חייו של גדול זמרי יוון, שהפך לאגדה.
השיר? נבכה יחד איתו. ראה אותה בחלומו, יפה כמו ציור "תמים של ילדים", לשאלתה מדוע עיניו דומעות, הוא משיב – "אני בוכה לא בגללך או מישהו אחרת/ אלא שאני אוהב אותך". הגיוני? בחלומות הכל הגיוני. מסוג הטקסטים הפשוטים, שנערמים עם עוד מיליוני שירים כאלה. ההבדל כמובן במנגינה, בזמר.
תשאלו מה חדש אצל סרנגה? אין חדש למרות גרסת ה EDM (האזינו בנגן) שלוקחת את השיר לרחבת הקלאב, ואולי נכונה לו אוריינטציה שמרנית שאומרת: תמכור את עצמך במה שאתה טוב בו בקולך העמוק המייוחד. בואו נאמין, שפיו וליבו של סרנגה שווים. יש לו קול מאוד מיוחד, אם כי אני לא תמיד אני מצליח לזהות, אם הוא משדר תחושות אותנטיות מהמקום שמתחת למיתרים, או שהטכניקה הקולית המלנכולית הזו היא טייס אוטומטי. מעריציו הותיקים יעדיפו לטוס איתו ככה, כמו בשיר הזה.
