לקראת סיום תורגמה ההתרגשות המשפחתית לשיר ערש אידי (יובל כהן קרא לו "שיר הרדמה"… ) Ai Li Lu Li Lu, שאמא שרה להם בילדותם. אילו הייתה טלוויזיה, המצלמות היו מתכווננות לשורה 4, כדי לקבל פני אמא-אבא של שלושת הכהנים.
יש מקום לגאווה, קודם כל בעובדה שהם שומרים על קשר מקצועי נפלא, למרות שכל אחד מהם הוא סולן מצליח בפני עצמו. יובל כהן בסקסופון סופרן, ענת כהן – מולטי נשפנית (טנור סקסופון/ קלרינט) ואבישי כהן – חצוצרה. השלושה אכן מחוברים כמשפחה, חברים, מוסיקאים.
הנגינה המשותפת מוכיחה שזה הרבה יותר מאשר הרכב ג'אז רגיל. אין תחליף לאינטואיציות של נגנים מיומנים, שגדלו באותו בית, ושמעו זה את זה מכל החדרים. אחד הקטעים מהאלבום באחרון Tightrope, שנוגן אקפלה ללא ליווי הריתם סקשן, נשמע משחק של שאלות ותשובות. את האינטראקציה הזו תיאר אבישי כהן כ"משחק המחבואים" שלנו (משהו שקשור לימים שכל אחד מהם ניגן בחדר אחר בבית ההורים), שיש בו גם המון חופש, אבל גם נגינה הדדית מהודקת, המון פרגון וחום.
יכול להיות שהאחווה המשפחתית הזו באה על חשבון ביצועי סולו של השלושה, שקצת חסרו בערב הזה. זהו מחיר שכנראה בחרו השלושה לשלם. כשלקראת סיום עלה אלי דג'יברי על תקן לנגן ב"חופש", הבנתם שגם אם לא התכוון לגנוב את ההצגה, הוא ניצל את המעמד לסולו נשמה אדיר.
מצד שני – הנגינה ההדדית מגיעה לרמות מופלאות, מהוקצעת ושוטפת. זה הבונוס הגדול של "הכל נשאר במשפחה". תקראו לזה כימיה, תקשור, טלפתיה. יש משהו מאוד יחיד, מיוחד וחיוני בקשר המשפחתי-מוסיקלי הזה, ועם השנים הוא צומח וגדל ומתגבר על כל פער של גיל (יובל הוא האח המבוגר) וטעמים אישיים.
3 הכהנים הגיעו למשכן בת"א כשמאחוריהם ארבעה אלבומים: One משנת 2004, Braid מ – 2007, Family מ-2011, Tightrope מ – 2013. ליוו אותם במיומנות מופלאה יונתן אבישי (פסנתר), רובן רוג'רס (באס) וג'ונתן בלייק (תופים). בגדול – ג'אז של שמחת חיים, של הכיף שבנגינה המשותפת, התעלות מעל האגויים, הביטחון שהם משרים זה על זה, היכולת לעבור בקלילות מבלוז, לבוסה ולסווינג ולנצל בגדול את ההדדיות המופלאה. גרייט פמילי.

יונתןן אבישי (פסנתר), רובן רוג'רס (באס) וג'ונתן בלייק (תופים). בגדול – ג'אז של שמחת חיים, של הכיף שבנגינה המשותפת, התעלות מעל האגויים, הביטחון שהם משרים זה על זה, היכולת לעבור בקלילות מבלוז, לבוסה ולסווינג ולנצל בגדול את ההדדיות המופלאה. גרייט פמילי.

***** לפני כעשר שנים עלה אצל האחים הרעיון להקים הרכב משפחתי, לאחר שיובל כהן הזמין את אחיו להופיע אתו בפולין. התגובות הנלהבות של הקהל הבהירו לאחים כי ההיסטוריה המוסיקלית המשותפת שלהם מייצרת ערך מוסף יוצא דופן ומיוחד למוסיקה שהם מבצעים.
ההיסטוריה המשותפת הולכת אחורה לילדות המוקדמת, כאשר השלושה למדו בקונסרבטוריון למוסיקה ביפו, אחר כך בעקבות האח הבכור, יובל – בתיכון תלמה ילין, ניגנו בתזמורת צה"ל, ובהמשך נסעו ללמוד בבית הספר ברקלי בבוסטון (אבישי נסע לבוסטון אחרי התיכון).
לניו יורק הגיע כל אחד בתורו אחרי סיום הלימודים. יובל חזר בשנת 1997 לישראל בעקבות ניתוח ושיקום ממחלה שלאחריו חזר לפעילות בינלאומית ענפה. ענת השתלבה תחילה בסצנה הברזילאית בניו יורק, ואחר כך התבלטה כקלרניתנית ג'אז נהדרת וזכתה בין השאר בתואר קלרניתנית השנה במשאל של המגזין "דאון ביט". אבישי התבלט כאחד החצוצרנים הטובים בניו יורק, קיבל ביקורות נהדרות ממבקרי הג'אז של ה"ניו יורק טיימס" ובמקביל הרבה להופיע בישראל.

ענת כהן – סקסופון, קלרינט, אבישי כהן – חצוצרה, יובל כהן – סקסופון סופרן, יונתן אבישי – פסנתר, רובן רוג'רס – באס, ג'ונתן בלייק – תופים.

Blues for Dandi’s Orange Bull chasing an orange sack – Yuval
With the soul of the greatest of them all – avishai
Tfila – anat
The mooche – ellington
Indiana
Family – avishai
Shufla De Shufla – avishai

צילום: מרגלית חרסונסקי

שלושת הכהנים ג'אז במשכן

שלושת הכהנים – שיר ערש