ששון איפרם שאולוב ואודיה שרים מדם ליבם – "את/ אתה הדם שלי". יש כאן דרמה מזרחית, סרט טורקי, ים דמעות, רגשות שפורצים כמו מהר געש. אני בטוח שיש מי שמעפים לשמוע קולות כאלה מתנים אהב אחרי שעברו כבר הכל "ריבים עלבונות ומכשול". לפי טון השירה של שניהם – שום מכשול לא יעמוד בדרכם שום גבול לא יחסום את אהבתם. אהבה מטורפת, זורמת אצלם בדם. הקולות יפים, משדרים את התחושות במנגינה שמחברת אותם לדואט מפעים בעיבוד מערב-מזרח תואם ומשדרג. אני מודה שסוג פופ כזה אינו מחלחל לעורקי, אבל אין ספק שהפשטות הישירה הזו בשירת האהבה המדוכדכת והדרמטית תעבוד על רבים. לא לדרוש יותר מזה.
ששון שאולוב ואודיה הדם שלי
זה מוזר כי עברנו הכול/ ריבים עלבונות ומכשול
אף זעזוע לא שבר אותי/ כי איפה שתלך אני שם
ואיפה שתלך אני כאן/ גם אם חומות יפלו עליך
זה לא משנה כי/ אתה הדם שלי/ אתה הדם שלי
את הדם שלי/ את הדם שבי
כן גם אני שיחקתי משחקים/ ולא ויתרת עליי ברגעים
שלא ידעתי מי אני/ נו אז תבואי אליי
זה רגע מתאים/ לשכב על ספה מחובקים
כל כך רציתי להגיד לך/ את מה שהסתרתי בפנים
שאת הדם שלי/ את הדם שלי/ אתה הדם שלי/ אתה האדם שבי
ואין פזמון בשיר הזה תבין/ איך שתי מילים יספיקו להגיד
הדם שלי/ הדם שבי/ הדם שלי/ אני הדם שלך
אתה הדם שבי/ אני הדם שלך/ אתה האדם שבי
זה מוזר כי עברנו הכול
