האם ניתן להימנע מהצער והכאב שמלווים כמעט כל מערכת יחסים? האם אפשר לצאת ממעגל הקסמים הזה של אכזבות חוזרות ונשנות? האם אפשר לחיות בלי אכזבה, רק עם אהבה? תהילה פרץ מתארת מערכת יחסים מסובכת חסרת סיכוי על הטוב והרע שבה. היא הייתה זקוקה להצלה שלו. הוא היה אומר לה מילים שגברים כבר לא אומרים היום, הרים אותה מהרצפה, אבל לא הצליח להציל את עצמו מעצמו. תהילה דוחסת את מלוא מטען מצוקתה הנפשית לשיר – "אני מרגישה מה שאני מרגישה/ לא מה שאני חושבת". המוסיקה מובילה אותה לדרמה סעורת נפש, המגיעה עד לקצה זעקת הכאב. היא נשמעת אותנטית. העיבוד משתתף בסערת רגשותיה מהטון המעודן בפתיחה ועד לשירה המשוועת בהמשך. תהילה מצליחה להרפות, לחזור גם לטון מפוקח, לרדת לאדמה.
*** בחירת הים כלוקיישן לסרטון – מורידה מאמינות היצירה. ההתרחשות בשיר היא בתוך בית, ותסריט אמין חייב לקחת את הנתון הזה בחשבון כחלק מהקונטקסט.
**** את השיר כתבה תהילה פרץ על קשר זוגי ישן שהתחיל חודש לפני שאימה נהרגה בתאונת דרכים.
תהילה מהרצפה בימוי צילום ועריכה – ואדים מכונה
רצית להציל אותי/ לא הצלחת להציל את עצמך/ רצית אמיתי נקי/ גם האהבה הזאת התלכלכה
אהבתי לא אחד גם אחריך/ לאף אחד לא האמנתי כמו לך/ אבל גם אם בסוף שיקרת/ יש דברים שאף אחד לא ייקח ממך
איך בלילה היית מתעורר/ רק אתה שם , אין אף אחד אחר/ אני זוכרת איך היית מדבר/ מילים שגברים לא אומרים יותר
מהרצפה הייתי אז יחפה/ עשית לי שקמח, איך היית לוקח / מרים אותי מהרצפה/ הייתי כל כך עייפה/ ואתה כמו ירח,/ מאיר וזורח…
רציתי שרק תתרחק/ לא כי לא אהבתי אותך/ הרגשתי איך זה חונק/ כל מה שעברתי איתך/ חרדות נטישה נהייתי קשה/ עם עצמי שנהייתי קשה
עוד הכחשה קשה להודות בחולשה/ לב שלי ספוג בבושה/ אני מרגישה מה שאני מרגישה/ לא מה שאני חושבת/ אמרת כמה את סוחבת
איך בלילה היית מתעורר/ רק אתה שם, אין אף אחד אחר/ אני זוכרת איך היית מדבר/ מילים שגברים לא אומרים יותר
מרצפה הייתי אז יחפה/ עשית לי שקמח, איך הייתה לוקח / מרים אותי מהרצפה/ הייתי כל כך עייפה/ ואתה כמו ירח/ מאיר וזורח
מרים אותי מהרצפה/ הייתי אז עייפה/ ואתה כמו ירח/ מאיר וזורח/ מהרצפה/ הייתי אז יחפה/ עשית לי שקמח/ איך הייתה לוקח
