מנגינת האהבה לפי תומר הדדי נושאת את משקעי הסיפור האישי של האוהב. הדואט שלו עם צחי הלוי מכיל את זיכרון הכאב שנלווה להצלה. לא ברור מהשיר מהות הדכדוך. מה עבר על הדובר, שרק בזכות אהבה נשאר בחיים? הישיבה במרפסת, השבת שנכנסת, הריחות והמראות לא נותנים את הרקע לסיטואציה. זה חסרונו של הטקסט. מצד שני – אנחנו נשארים עם עוצמת ההתרגשות, והמוסיקה כמו גם השירה בשניים מפעילות את המטען הרגשי באופן מפעים. הדדי את הלוי נמצאים לגמרי בתוך הסיטואציה האבסולוטית הזו, לפיה האהבה היא מהות החיים ותנאי להמשכם. המוסיקה המלודית, כמו גם הקולות וצלילי הקלידים שיוצרים סיעור לבבות, מייתרים את סיבת ברירת המחדל שהאוהב חווה. ריגוש גדול.
תומר הדדי וצחי הלוי רק האהבה צילום ועריכה: רועי אבן עזרא
הערב שוב יורד, אני יושב במרפסת/ השמש יוצאת מול השבת שנכנסת
הרוח מביאה איתה ריחות מצמררים/ נרות בחלונות, כיריים וסירים
ובין כל הרגעים שחולפים אל מול עיניי/ רק האהבה השאירה אותי חי
האהבה השאירה אותי חי
רק האהבה הנשימה לילותיי/ האהבה זחלה עד אליי
לחדרי, למיטתי, כמו אוויר לריאותיי/ האהבה השאירה אותי חי
אני נלקח לפעם על כנף המנגינות/ ועל גבי מונח לו שק של זיכרונות
החיים שלי לא פעם היו כמו שדה קוצים/ולא תמיד הבנתי לאן כולם רצים
והשנים חלפו, נשרו מבין ידיי/ רק האהבה השאירה אותי חי/ האהבה השאירה אותי חי
רק האהבה הנשימה לילותיי/ האהבה זחלה עד אליי/ לחדרי, למיטתי, כמו אוויר לריאותיי/ האהבה השאירה אותי חי
תגובה אחת
דואט נפלא מלווה במוסיקה נפלאה וטקסט חודר ללב . שאפו לכם