תזמורת ירושלים מזרח מערב ונינט מעניקים חמצן חדש ל"בואי הביתה", שירו של ברי סחרוף מתוך האלבום "חם על הירח", שיצא בסוף 1995. אני מקשיב לשיר בעיבוד דרמטי מסוער שאומר במעט מילים כל כך הרבה על שיבה הביתה. יש כאן ביטוי לשגרה של חמימות ביתית ועוד דברים שאומרים בית. אפשר ללכת על פרשנות כיד הדמיון הטובה, אבל המלחמה שעוברת על ישראל מ-2023 מדייקת את העיבוד הזה שחובר למציאות הכואבת והמפחידה ולמחשבות הנוראיות שמתרוצצות בראש באשר לגורלם של החטופים הנמצאים בשבי החמאס מאז ה7.10. הגרסה הזו של השיר מבליטה את הפער בין הסיוט והחלום הרצון להתעורר ממנו ולחזור הביתה למציאות אחרת.
הביצוע של התזמורת מקהלת הילדים , מוביל את השיר לפסגה חדשה ושמעצימה את תחושת הסיוט והכאב שרבים חווים אך משאיר פתח לתקווה. תום כהן, המעבד והמנצח פירק את שירו של ברי סחרוף כדי להפוך אותו לדרמה עוצמתית. הוא מתחיל כמי נחל שקטים וצלולים והופך לים סוער וגועש כמו כדי להדגיש את החלום מול המציאות המטורפת. מול הביצוע של סחרוף זה נשמע מנופח ובומבסטי, אבל כנראה שצרכי השעה מצדיקים את ה"בימוי" החדש של השיר. המטרה מקדשת, ועל רקע המציאות התוצאה אפילו מצמררת.
*** השיר מתוך "בסוף הגשם יבוא אביב", מיני אלבום קונספטואלי שנוצר מתוך ובתוך המלחמה. תזמורת ירושלים מזרח ומערב עם מאסטרו תום כהן מארחת את נינט, ליאור אלמליח, נעמה טוב, יגל הרוש ומקהלת הילדים של קונסרבטוריון מועצה אזורית אשכול. הקליפים לשירים צולמו במשכנה החדש של הספריה הלאומית.
תזמורת ירושלים מזרח ומערב ונינט בואי הביתה
בואי הביתה נצא אל הבוסתן
בואי הביתה לשבת מול הים
בואי הביתה בשפתיים אדומות
בואי הביתה לקטוף את הפירות
ואולי היה זה רק חלום
בואי הביתה ללבוש את המדים
בואי הביתה לגמור ת' שיעורים
בואי הביתה האוכל כבר מוכן
בואי הביתה לאן תלכי לאן
ואולי היה זה רק חלום
