הגברים בוכים לא רק בלילה. "הכל נהיה אמיתי כשאת עוזבת אותי", מזמר בכאב לב רן משען, ומבשר על בריחתו ממנה לאי-שם. איפה טעינו, רן משעל? מה ז'תומרת "את באה חזק מדי/ את באה לאט"?  פרט ונמק.

בלדה אפרורית, מתחילה בפסנתר מינורי וקול שמסונן כמו מהאף שזו טכניקה מיושנת, מנגינה יפה, מעבר טוב לקצב. בהמשך יורד משען מהקול המסונן-מאונפף, ממשיך בטון רגיל. שיר איטי טוב בסוגו, עיבוד עמוס מדי בסאונד קולות, אבל בסך הכול, "קולומביה" עם הצליל הסופט-רוקי הזה עוברת את המבחן בציון טוב (לא טוב מאוד) גם הפעם. פעם היא הזכירה לי את "אמריקה". כאן זה יותר נאמר "אייר סופליי", וכשלהקה מזכירה הרבה דברים טובים, סימן שמשהו טוב קרוה.