לסולן של WALLFLOWERS קוראים ג’קוב דילן, ולא ממש צריכים להמר על כך שמדובר בבנו של. האינטונציות מסגירות, ולא רק בשיר כמו "אפ פרום אנדר", אבל בעיקר בבלדות. בשירים היותר קצביים, יש יותר אסוסיאציה של ספרינגסטין בעיקר ב"כמה פרחים פורחים מתים". המוסיקה של ג’קוב היא רוק מלודי פשוט, מושפע-פולק. רוחו של האב עברה לבן, אבל ג’קוב אותנטי ואמיתי בזכות סגנונו, ואין לי ספק שהוא בדרך לטפס לליגה הראשונה של אמני רוק אמריקאים כג’קסון בראון ותום פטי
