רוני פיטרסון לא היה מקבל בחיים ערב כזה בהיכל התרבות. אני מתכוון ל"בחיים" תרתי משמע. פיטרסון היה סטאר רוק של סיגריה תקועה בגיטרה ובלוז. הרבה בלוז. ב"תפסתי ראש" לפני סיום ערב המחווה לזכרו, ששר שלום חנוך, שמעתי לפתע את קולו
להקת פליטווד מק עברה גלגולים רבים בכחמישים שנות קיומה, שהתבטאו בתחלופה רבה של חברי ההרכב, כמו גם בשינוי מובהק אחד לפחות בסגנונה המוזיקלי – מבלוז רוק שורשי, לפופ רוק קליל יותר, סגנון שאפיין אותה בתקופה המוצלחת ביותר שלה. הגרסה המוקדמת של
בלוז 2019. מה מחפשים היום בבלוז? יש ששומרים אמונים לשיקגו בלוז, יש בלוזיסטים, שמוצאם ממיסיסיפי, לואיזיאנה ואלבמה, שנדדו לשיקגו כדי להתפרנס, או יצאו לחרוש עולם. קני ניל (יליד ניו אורלינס, 1957) הוא מהסוג הזה. גם אם הוא לא נמצא בליגה של באדי
הוא לא הירבה לדבר. סמך מאוד על תמיכת בת זוגו, נילי פיטרסון, שהפיקה ויחצנה אותו והיתה לו לפה. היא שהודיעה בצער על דבר פטירתו ללא עת בגיל 62. פגשתי אותו בפעם האחרונה (ראו צילום) במסיבת העיתואים לקראת פסטיבל הפסנתר הקרוב
גם כאשר אתה מקדיש פסטיבל ג'אז לנושא (מוסיקה מסרטים), אתה חושב על עוד אטרקציה, שמשתתפיו יזכרו לך כעבור כמה שנים. עמיקם קימלמן, המנהל של פסטיבל ג'אז יפו עשה "תרגיל" של חשיבה מחוץ לקופסה: הוא בחר זוגות מהמשתתפים ל"דואו ספיישל", של
הישראלי ה"ממוצע" אוהב בלוז. הוא יגיד לך שיש גם מקום להזדהות. אתם יודעים: גורל השחורים וגורל היהודים. יש גרוב משותף. כששלום חנוך כתב-שרבט את הבלוז הזה, הוא חשב במונחים פחות מחייבים, אבל נדמה לי שהוא חשב ישראלי נעבעך שתופס ראש על הבר.
הגדירו את ג'ו בונמסה טיטן בלוז-רוק. אחרי הערב בהיכל, המטפורה עדיין יותר מרלוונטית. עידן טיטני הגיטרה לא תם. אנחנו מדברים על המיינסטרים של גיטרת הבלוז-רוק. לא אינדי רוק. תראו את להקות הרוק הותיקות שעדיין מפוצצות איצטדיונים ואמפי תיאטרונים. מעט מאוד מוסיקת רוק
מי שלא היה בהופעה הזו – לא יודע מהו בלוז. זה לא רק ג'יימס קוטון הקשיש שתפס את מקומו בישיבה באמצע הבמה אחרי הקטע הרביעי ונשף בחוזקה במפוחית זעירה שנבלעה אי שם בין עיניו לפיו. זה לא פחות ואף יותר
בלוז בעברית? כלומר – הבלוז המקורי של 12 תיבות, המבנה הקלאסי – הקצב, המנגינה. נויה סול וירון בן עמי מתרפקים על תור הזהב של זמרות כמא רייני בסי סמית'. השיר על התרחשות שבינה ובינו. הדרך מן הבר למיטה. המילים – לא
נויה סול משחקת אותה זמרת בלוז אולד סקול. יש לה את זה בנשמה, באינטונציה, במיתרים. היא שרה על מי שנחשבת מופקרת, אהבתו של ג'וני שהורג אותה לאורך הלילה. יותר ויותר מדברים עליה, מתבוננים בחייה היורדים לטימיון, אבל לה לא איכפת
מה הוא רואה לה בעיניים? לא מעט. עומר נצר מנסה לתת לעיניו לראות לה בעיניים. הוא רואה שם גבר ללא נועם, ללא חיוך. הגבר שהיא השאירה מאחור. "אני אוהב אותך כמו את הויסקי שלי" אמור להאיר את מהות היחסים המסובכים
גרי מור חוזר למוסיקת הבלוז של נעוריו. הוא הסביר: "עזבתי את להקת Thin Lizzy ב-1980, עברתי ללהקה ששמה G-Force, ואז נכנסתי למסלול סולו. גיליתי, כשאני נמצא בחדר ההלבשה שלי ומתחמם לקראת ההופעה, אני מנגן את הבלוז. בסביבות 1989 התחלתי לנגן שוב
50 שנה אחרי יציאת Cheap Thrills של Big Brother & The Holding Company עם ג'ניס ג'ופלין, מצדיעים להרכב המיתולוגי באסופה של 30 ביצועים מתוך סשן ההקלטות, 25 מהם נחשפים לראשונה ביניהם גרסאות ל – Summertime, ושירים כמו Piece Of My Heart ו –
באדי גאי, המוהיקני האחרון (כמעט) של הבלוז, מגיע שוב לישראל – הפעם לאמפי פארק רעננה. יחממו אותו – שלומי ברכה, רמי פורטיס, יהודה קיסר עם לירון עמרם, תמר אייזנמן ונינט. מתי? יום חמישי, 25 באוקטובר 2018. הכנסות המופע קודש לגיבורים של כנפיים של קרמבו, תנועת הנוער מובילת השינוי
מה הניע את עומר נצר לעשות קאבר ללהיט ענק של די. ג'יי חאלד בהשתתפות ריהאנה וברייסון טיילר. שש מאות שבעים מיליון צפיות? בקומוניקט שנשלח עם השיר אין הסברים למהות הקאבר, שהוא בבסיסו היפ הופ. ריהאנה עושה בו שימוש במשמעות כפולה במשפט “this cookie is
הוא בן 81, ומוסיקאים, אפילו גדולים, כבר לא מה שהיו בגיל הזה. באדי גאי לא איבד דבר. בואו נגיד בזהירות – הוא איכשהו השתפר. הבלוז אצלו חי ומרגיש טוב מאוד. גאי עשה אלבום יוצא מהכלל כגיטריסט וכזמר. איך הבחור משתפר? פשוט
הוא כבר לא יכול לסבול את "ציף ציף מעל הרציף", להיט שהוא הלחין לטקסט של ירון לונדון. אני בן 75, אומר דני ליטני, זה כבר לא מתאים. ליטני צודק. השיר הזה גם נשחק עד דוק. עבר זמנו. אבל כשדני רובס עלה לבמה
מגזין רולינג סטון הגדיר את המפגש הזה bluesy drinking session – מפגש פסגה של שלושה גיבורי גיטרה מהגדולים בכל הזמנים קית' ריצ'ארדס וג'ף בק עם אחד מאחרוני ענקי הבלוז – באדי גאי. הוא שר על המשקאות שעושים לו את זה. במיוחד הקוניאק. אם מאדי ווטרס, איש הבלוז היה
"זה לא מצחיק, כמה הזמן בורח", כתב וילי נלסון ב -1960, כשהיה בסוף שנות ה -20 לחייו. עכשיו בגיל 85 הוא עדיין שר על הזמן, אם כי מנקודת מבט שונה במקצת. "דבר אחד שלמדתי בדרכים / שנצח לא חל על החיים",
איך מזינים את להבות הבלוז? תקשיבו לגיטרה של אנדי וואטס. השיר נקרא כשמו של אלבומו החדש – Blues On Fire. הקול – קולו של ג'ו לואיס ווקר, מי שהתארח לפחות פעמיים בישראל, מועמד לגראמי בשנת 2017. אנדי וואטס? נכון, זה
ואן מוריסון ממציא מחדש את הסטנדרטים של הג'אז והבלוז בבחירות ייחודיות מהקטלוג שלו. באלבום האולפן ה -39 שלו. You're Driving Me Crazy הוא שיתוף פעולה חדש בין ואן מוריסון ואורגניסט/חצוצרן ההאמונד ג'ואי דיפרנצ'סקו. הוא כולל פרשנויות סטנדרטים של ג'אז ובלוז,
סרטה התיעודי של לילי פיני זאנוק, "אריק קלפטון: החיים ב -12 תיבות" Life in 12 Bars, עוקב אחרי הגיטריסט כשהוא מציב לעצמו משימה חד-משמעית לשדרג את מעמד הבלוז בתרבות הפופ. במהלך שנות השישים, עבר קלפטון להקות בקצב מסחרר בחיפוש אחר
בלוז וקאנטרי זורמים בדם שלו. הצרידות חוברת לבלדות הכאב. עומר נצר לא עובד על פוזה. הוא כאן, ליבו שם, והוא שר באנגלית לא ישראלית מהבטן. אלבום שני אחרי Goodbye Song. אין שינויים מהותיים גם בטקסטים. נצר ממשיך לקונן על עצמו,
האלבום ה-37 של ואן מוריסון. התמהיל: קאברים לבלוזים ישנים, שירי סול קלאסיים, שירים חדשים שהוא כתב. מוריסון: "אלה הם שירים מוכווני הופעה. כל שיר הוא כמו סיפור, ואני שר את הסיפורים. למעשה, הייתי פרפורמר עוד לפני שהתחלתי לכתוב שירים". בלוזים
נחזור ל-7 באפריל 1962. שלושה צעירים אנגלים חובבי בלוז אמריקני נפגשים ב – Ealing Jazz Club בלונדון, שניים מהם – הזמר מיק ג'אגר והגיטריסט קית' ריצ'ארדס היו חברי להקת Little Boy Blue and the Blue Boys. הגיעו להופעה של להקת
אבנר שטראוס ממשיך לספר לנו בלוז מהו. יש מי שנולד עם בלוז. יש מי שמנסה לעשות בלוז למרות שלא נולד עם בלוז. גם כאן יש כמה דרגות. יש חיקוי של שקר, יש חיקוי של אמת. על מי ששר בלוז של
בלוז חדש? ג'ו קאשלי, עורך האוסף מסביר את הירידה הכללית בעניין של הציבור לאולד בלוז מאז הבום של שנות החמישים והשישים, כאשר כמעט לכל להקה היה איזה שיר של 12 תיבות ברפרטואר. מקומו נתפס ע"י סגנונות כמו הסול, הפאנק, הדאנס,
מתי שמעתם לאחרונה קאנטרי מיוזיק מהסוג המשובח? אלברט לי לא נולד בשדות הקאנטרי של נשווויל, אבל הוא שר ומנגן כאילו הוא אחד מזקני הסגנון. לי ניגן עם אריק קלפטון, גם האחים אברלי ואמילו האריס. הוא החליף את ג'ימי פייג' (מייסד להקת Led
מול הבמה בבארבי רקדו זוגות "ריקודים סלוניים" כמו פעם. על הבמה ניגן בגיטרה איש בפאת תלתלים שחורה. רוברט בילבו ווקר, בן 79 לפי הביוגרפיה, הוא בלוזמן, גם רוקר, הוא המרקיד הערב. תבקשו ממנו לזרוק איזה בלוגראס – אין בעיה. גוספל –
שנזרוק כפפה? יש מי שמביא את זמרת הבלוז הזו? שמקיה קופלנד, בתו של זמר הבלוז ג'וני קופלנד, היא בלוז-רוקרית עם מטען סול בלתי נדלה, מתודלקת בגוספל, ואפשר למצוא אצלה גם קאנטרי. למעשה, הכישרון שלה הוא ביכולת למזג בין בלוז-רוק, סול
