רוב מחפשי האהבה אינם מבינים את ההבדל בין התאהבות ובין אהבה אמיתית שמתעצמת לאורך זמן. גל אלמוג מתפייט על סוגיית מה זאת אהבה, מנסה לדייק בניסוחיה – "רֶגֶשׁ שֶׁמִּתְעוֹפֵף", רֶצֶף אֶחָד כְּמוֹ גַּל וְאַדְוָה", ויש לו הרבה "לב" ("מתערטל", "שאינו
גאיידה משחקת אותה פרחה שמחשיבה את עצמה גברת, בוחרת את הבחור הבא שלה לפי דרישות מחמירות. הוא לא ימצא כמוה עוד מליון שנה, אחת כמוה לא מחפשת בקטנה. איך בכל זאת ישבה את ליבה? כותבי השיר לגאיידה, הסתפקו ב –
הכואבים והסובלים באהבתם מחליפים את ספת הפסיכולוג בכתיבת שירים ובנגינה על גיטרות. הנרטיב הזה נפוץ בנתיבי המיינסטרים בימינו, לקו הקיטש הזה יש יצרני להיטים מוכשרים, שמגייסים את הקולות הנכונים. הפעם דולי ופן לא הסתפקו בקול אחד, ולא רק במהדורה אחת
חברים, תתחברו לאני הפנימי, מציעה נסרין קדרי על הפתיחה. מה-מי-מו? למה התכוונה המשוררת? לעשות קצת צחוק מהעניין – האני הפנימי אינו נושא לצחוקים – זה האני האמיתי, ללא המסכות והפחדים, ללא הרגשות שמלווים אותנו ביומיום ומכתיבים לי מה לעשות, איך
תשאירו אותו לרקוד לבד. למה? כי המוסיקה היא אובססיה נרקסיסטית ממדרגה ראשונה. גם אם יפסיקו אותה, ארקדי דוכין מבקש להמשיך להתייחד איתה, להשמיע את המוסיקה שלו, לרקוד אותה, כי היא הכל, מהות חיים, עולם ומלואו. יש בה הכל: מאין באנו,
רמי קלינשטיין קיבל הזמנה מלוחם בגדוד 12 שהשתתף ונפצע בקרב על תל פאחר שברמה הסורית להעלות את מודעות הציבור לקרב העקוב מדם במלחמת ששת הימים 1967. המילים הדרמטיות שכתבה דסי פאר דרור כמו גם המוסיקה של קלינשטיין, מצטרפים לז'אנר שירי
חוזרים לשיר שפתח את אלבומו השישי "תוך כדי תנועה", שיצא בספטמבר 21' . זהו רביד פלוטניק בגלגולו הנוכחי, משתמש בתהליך התפתחות החרק כדי להראות את גיחת הבוגר מהגולם. זהו נצ'י נצ' שהפך לרביד פלוטניק תוך כדי תנועה. אין זכר לשם
במָקום שפוליטיקאים אינם חדלים מלהיכשל, באים אמנים ומנסים לעשות את מלאכתם להגשים די קיום במוסיקה. תקשיבו לשיר, תביטו בקליפ. הייתי אומר: זו אינה אוטופיה, אבל החזון הזה הוא ככל הנראה יותר משאלת לב מאשר הגשמתה. בכל זאת, שתי נשים יהודיה
שמואל פרדניק מנסה לבטא משאת נפש למנהיג מיוחל באמצעות מטפורה של נסיעה במכונית . הטקסט הוא אסופה של התרחשויות (בכביש) הבזקי משאת נפש (הערגה ל"מנהיג רחמן") שלא תמיד נדבקים. זה מתחיל בפניה לאיזשהו נהג, האם הוא יכול לפתוח לו דלת
שאלה טובה – מי זאת. רגע, מה זה אומר שהיא מנדבת את מספר הטלפון שלה (או מביאה מספר אחר), שכולם מחכים לה על ממתינה? היא רצינית או הולכת על פרודיה עצמית, או במילים יותר ישירות: מה בדיוק אנה זק רוצה
נשביתי בלי תנאים רציונליים ביופיה של הבלדה. אני שומע במהלך סקירת השירים החדשים מאות שירי אהבה בשנה, ומייחל לאותו שיר שידבר אמת בלי רגשנות מתמרחת. גבע אסקרוב העניק לסיפור שלו קווי מתאר מלודיים שמייצרים את האחדות המופלאה בין מילים ללחן.
אלף כוכבים מסתכלים איך שהיא רוקדת, למעשה שניהם רוקדים על החול. רק שיחזיק חזק שלא יפלו. הוא מוכן גם לעוף איתה. זה מסתכם באנגלית: I Love You I Need You. טראח. למה אנגלית? בעברית, יעבוד? "אני אוהב אותך, אני זקוק
חיפשתי מה עושה נוי פדלון בחללית של אופיר מלול. בכלל, מה פשר ה"חללית" הזו? הרי היוצר (מלול) לא ייעד לה שיר הקשור לאזור ביקום שמחוץ לכדור הארץ. פדלון בסך הכל מקוננת עוד קינת אהבה של אוהבת שלא יודעת מה היא
אז איפה טמון האושר שלה? ענבל פז מספרת סיפור כישוף כובל, רגל אחת באוויר, רגל אחת על הקרקע, יש בה חלק שרוצה להשתחרר, שומעת את קולו המתוק, הוא מושך אותה קרוב, הכישוף מאבד אחיזה. האם זה ההפי אנד שלה? ב
שמעתי 2 גרסאות. אני בוחר בספרדית על פני העברית. נשמעת אותנטית יותר, מרקם מוסיקלי נכון בחיבור בין השפה, הקולות, צליל הגיטרות, המוזיקה, הקצב, הפזמון החוזר. כשהמוסיקה ספרדית, נעים ונכון לשמוע אותה בשפתה, שפת הפלמנקו. דניאל סלומון את יסמין לוי שרים
קבלו הוראות הפעלה לשרידות קשוחה המגיעה מיצרים "שליליים" הטבועים בנו. נגה ארז שולפת ציפורניים חדות. "בלי צחוק יש משחק ואני לא מתקפלת/ אני חייבת להתמודד עם זה/ כאילו הפנים שלך הן כדור שמונה (מושג בביליארד)/ אתה חייב להיות כמו אדם
רוני ידידיה חתם חוזה ידידות לנצח עם שירי נתן אלתרמן. הוא מלחינם בלב משתוקק ומתרפק, כאילו הם רלוונטיים לעולמי עד. בורא עולם מוסיקלי בפני עצמו בהשראתם. "נומה בן" נשמע ב-2022 טקסט אנכרוניסטי. מי כותב בימינו "נומה בן", "השומר יצא לשוח",
יאיר לוי נתן ל"אהבת רעיה רצוני" שירו של ר' שלום שבזי שם חדש – "הזהירים בתפילה", הוסיף לשיר בתים כדי להתאימו בלחן חדש לפרויקט, שבקומוניקט מופיע משום מה באנגלית – " Refa Na Project". שאלות: האם זה לגיטימי לעשות שינויים
לחפש סימנים כדי להאמין שנס יכול להתרחש – למצוא משהו אלוהי, גדול מן החיים להתחבר אליו. נעמי שמר חוותה ירושלים של זהב. מאי מלר עושה שימוש במציאת זהב כדי לבטא ציפיה למשהו נפלא. תתנחם ב"סימנים" שהיא שולחת לה. בינתיים, החושים
השבירות בקולה של מיקה קרני מתכתבת עם סיפור הפגיעות של המאוהבת המתוסכלת. המנגינה, העיבוד משרתים את הנרטיב שלה בצניעות כובשת. קרני שרה על אהבה המובילה לחרדה. היא יודעת שהוא אוהב אותה, אבל לא תמיד קורא אותה. היא מנסה להדחיק, לטשטש
תעשו לכלה כפיים, תרימו אותה לשמיים, מבקש-צועק קובי ממן. הוא ינסה לשכנע שיש סיבה להילולה: היא יפה מבפנים וגם מבחוץ, וזו אהבה של פעם בחיים. אספו את כל הקלישאות כדי ליצור מוצר לפי הזמנה. טיילור מיד כמו חליפת החתן. מהפכות
נועם מנדלווי כותב על עצמו כשהוא משתמש ב"גמד גינה" כדמות להזדהות. גמדות במקרה של השיר היא לקות שמעוררת שאלות חיים הבסיסיות. גמד מיוצג רק לעיתים רחוקות כבן אנוש רגיל נמוך קומה. מנדלווי לוקח את הגמדות למישור המטפורי ומבקש "תנו לי
"זה בטוח יותר בפנים / ללא שמש / ללא קווים עדינים / ללא גשם בעיניים", שרה שרון גסטהלטר, ואני מנסה לחדור אל מוחה המתלבט-חרד בשאלות אישיות על רקע ניתוק וניכור מסביבתה. ההתלבטות היא בין להישאר בבדידות בין הקירות ובין הפחד
קובי אוז את את טיפקס אומרים שלעולם לא מאוחר לדבר על זה, הגם שהשיר עתיק והגם שהנושא נמצא כל שעתיים בחדשות: מחירי השכירות משתוללים, חלום הדירה שבק חיים, הבן אדם עובד עד כלות כוחותיו וצאת נשמתו, ואין אור בקצה מנהרת
שלושה משפטים משדרים את המצוקה העמוקה עליה מספרת אפרת גוש: הכאב הוא זמני, הכניעה נצחית, ההתנגדות הרסנית. אבחנה של מתמכרת. בשורה התחתונה זה אינו שיר של כניעה. גוש אינה מרימה ידיים. הוידוי החושפני אינו מתהדר ב"פואטיקה" נמלצת. זהו תיאור פרוזאי
רותי שם טוב מזמנת רוחות. איך מזמנים רוחות? למה להטריד אותן ממנוחתן? אופיר מילוא. טוען שרותי המתקשרת עושה לו טוב. רותי מצילה אותו בכל פעם כשהוא בצרה. תקשור בפאראפסיכולוגיה הוא שם כולל לתקשורת לכאורה בין בני אדם לבין ישויות אחרות,
רועי קורנבלום השכיב עצמו על ספת הפסיכולוג הפואטית שלו. זה אומר: תן לתסכוליך לרוץ לפניך. שחרר כל מה שגורם לך מפח נפש, יאוש, עצבים, דיכאון. כמה טוב שיש מקום לשפוך. יצא היפ הופ מרמורים טוב, אותנטי, שיכול לשמש מסמך לאינספור
הכי מעניין למה אין זבובים בדובאיי? לא בטוח שלריף כהן יש תשובה. מה שבטוח: אם זו משמעות הקדמה והמודרניזציה בנסיכות הנפט, היא תעדיף לחזור "לימי בראשית". כלומר שלום לדובאי, ולא להתראות. לא מאמין לה, המסר מתפספס, הבדיחה קלושה. כל השיר
טל סונדק, בעזרתם האדיבה של מאיר גולדברג ויצחק קלפטר (ששב במז"ט להלחין), מציג מדריך הישרדות אחרי הג'ונגל של שנה שעברה, שהשתיקה יפה לה. לפי המשפט הזה נהיה חכמים ופשוט נעבור הלאה כי בעתיד יעלה אור ויהיה בסדר. על זה נאמר
זה נראה ונשמע יותר מגמה פופוליסטית מאשר ערכית: יוצרי שירים מתהדרים ב"פרויקטים". שמם מופיע לפני המבצעים, כ"סינגר סונגרייטרים", ובמילים פשוטות: היומרה הולכת לפניהם. ענקי היצירה במוסיקה המקומית לא דחפו את עצמם לפני הזמרים, כאשר מסרו להם שירים לביצוע. יש יוצאים
