אז איפה טמון האושר שלה? ענבל פז מספרת סיפור כישוף כובל, רגל אחת באוויר, רגל אחת על הקרקע, יש בה חלק שרוצה להשתחרר, שומעת את קולו המתוק, הוא מושך אותה קרוב, הכישוף מאבד אחיזה. האם זה ההפי אנד שלה?
ב – Open Your Eyes, אחד משיריה הקודמים, ההתפקחות מובילה אותה להערכה מחודשת של היחסים עם בן הזוג. היא לא מאמינה, שהוא מאמין למה שהוא אומר לה. הוא עדיין בעיניה חידה. בוחנת את הקשר מחדש. הנשיקה בעיניים עצומות עוד איכשהו עוברת בסדר, אבל בעיניים פקוחות – היא חשה שזה לא זה. מצד שני, הסקרנות הרגה את התמימות, והיא כבר אינה פוחדת מהחשכה שמקיפה אותה.
בשיר הזה: "כשרוחות השינוי נושבות/ ולבי עולה על גדותיו/ והחומות שבניתי סביבי נופלות/ כל האינסטינקטים שלי נשכחים".
הסינגר פוגש בסונגרייטר. הטון הגבוה של ענבל פז משדר בעוצמה את תחושותיה. הלחן, העיבוד, המעברים מייצרים נרטיב דרמטי רווי זרמי רגש. זה נשמע כמו שיר דרמטי ברגעי שיא במחזמר אולדסקול – בשירה התחושית, במנגינה, בהרמוניה, במצלול – כולם חוברים מהודקים לסיפור שלה. הדרמה אינה גולשת למלודרמה, משדרת במדויק את תחושותיה בליווי פסנתר אפקטיבי. מבחינת רמת ביצוע יש כאן happy ending בגדול. נשלח אותה לאודישן בברודווי. יכול לצאת מזה מחזמר.
ענבל פז ?Happy Ending ניהול הפקה ובימוי: מעיין קדוש צילום, עריכה ופוסט-פרודקשיין: אלעד מאור
Let me tell you a tale/ Of a small magic spell
That I conjured up to dance on this carousel
With one foot in the air/ And one on the ground
I rooted my feet to keep me safe and sound
there’s a little part of me/ That wants to be set free
In the vail of the night/ Under the moon’s yellow light
Surrounded by a million fireflies/ With my eyes fully closed
I hear your sweet voice/ You pull me close
And lean in with a rose/ With a touch of your sweet lips
The spell I cast loses grip
When the winds of change are blowing/ And my heart is overflowing
And the walls I built around me tumble down / all my instincts are forgotten
I know I am always running/ I’ll will try it your way I say/ Is this my happy ending?
Like the snow never nests/ It uplifts then it melts
I was left to dance with a rose in my hand/ Guess you weren’t my prince charming
Oh, no no my darling
you would have thought by now I ‘d have learned something
When I look outside of me, I will never be set free
When the winds of change are blowing/ And my heart is overflowing
And the walls I built around me tumble down/ All my instincts are unforgotten
From now on I will stop running I’ll will try it my way I say
Is this my happy ending?
