מה יש בשיר הזה? המילים אומרות סערת רגשות וחושים. "מכשפת", "איתך זה הכי גבוה", "טעם שמעביר רטט", "הטירוף שבלב עולה לי מהר לשפתיים", "שיכרון חושים". יש מה להוסיף? שיר על יחסים בינה ובינה. אהבה מרטיטה, חושנית, לא נשלטת. בפניה לאהובה,
מה אנחנו יודעים על עצמנו? אנחנו רוצים לדעת יותר, אך ממשיכים לתהות ולתעות. רפנאל מוסקל ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מבין שהוא אינו מבין. המישהו או המשהו ששומעים אותו הם הנחה וסימן שאלה. מה הוא מיוחד מאחרים? "וגם אם אין
בוצר שרבט טקסט לכבוד שבעים שנות מדינה. לקח משהו מ"על נהרות בבל" ( עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן) חיבר עם המלחמות ישראל, אסון טבע, ערק וודקה, קיבוץ גלויות, טקסט מדובר של מאיר אריאל, והגיע למסקנה, שהמדינה
זוכרים את "מחוברים", סדרה דוקו ריאליטי, שעוקבת אחרי משתתפים, שמתעדים חייהם באופן עצמאי ללא מעורבות צוותי צילום? גיל בר-הדס מתעד-חושף את עצמו הכי אינטימי שאפשר בשיר. הוא מסביר את "הטקס העצוב" שסופו דווקא נעים. על יציאה מהארון כתבו כבר הרבה.
זה אושר בחתה מהכוכב הבא 5 ששר באודישן "תוכו רצוף אהבה" של ישי ריבו? בשיר הזה הוא כמו עבר שינוי מין. הטקסט – יותר אמצעי. המוטיב של "תזוזי זוזי עם המוזי" אינו יותר מאשר ביטוי למבט חרמני. הפכה לו את הערב
נורא: היא מתרסקת על הרצפה, מתנפצת מאכזבה. למות מצער? לפי השיר – ממש לא. רגע, זה הוא שעזב אותה או היא שעזבה אותו? לפי הטראומה שלה – הוא אותה. אבל אז באה שורה ואומרת: "זאת אני שבחרתי ללכת"… אני לא
איזי, הלא הא ארז שרון, מתכונן למסיבות הקיץ. קח את עצמך, אל תבכה על העבר, דלג על פילוסופיה, קבל את כל מה שהיה בראש טוב, גם אם נראה שהכל יכול היה להיות אחרת, גם אם ניתן להתחיל הכל מהתחלה. תן
מה מוכרים לעולם? כחולת עין, תום נעורים של בת 17, יופי בתולי, הצטעצעות בפופ חמודי. סיפור על נער שרוצה לאהוב אותה, אבל אין לו סיכוי. היא אפילו מאשימה אותו ב – "Hands covered in blood but I know you won’t
"שבעים שנה שהוא עדיין חי", "האווירה של פעם לא תחזור עוד לחייו"? לחייו של מי? על איזו אווירה מדובר? אם היא לא תחזור – אז מה הקליפ הזה שמביא את האווירה הישר מלילות יפו? מה הנושא? על מה "הוא" מחייך אחרי
אני יכול להבין מדוע השיר הגיע ללא טקסט מצורף (כמו בסינגלים אחרים). מדובר בשיר קצר מאוד של ארבע שורות, שמשמש יותר אמצעי לקדם את הגרוב של "רבע לאפריקה" מאשר תמליל בעל משקל העומד בפני עצמו: Come Around and Dance Like
משה פרץ רוצה שמח, עושה שמח. יש לו שמח. מה מעבר? – נו, באמת. זה כמו עוד סוכר בקפה. גם השיר הזה. יותר סוכר. הרבה סוכר. מה הולך? לטיני מוקפץ? יאללה תביא לנו עוד מזה. התארגן צוות הפקה ענק. הביאו
אהבה בלי חותמת של הרבנות? איך עשרות ומאות אלפי זוגות לא חשבו על זה לפני רמי פיינשטיין? אולי חשבו, אבל נלחצו, כמו שעולה מהטקסט. בתקופה שלי, ההורים לחצו. חתונה היתה ברירת מחדל. החברה שלי לא היתה מקבלת זוגיות ללא מסגרת.
סנו פטרול חוזרת עם שיר רגש שתופס אותך חזק בהאזנה ראשונה. ככה כותבים בלדת פופ אמינה. ככה שרים שרים שיר אישי על מאבק בינך ובין עצמך – "אל תיפול על חרבך/ פשוט לך בעקבות תחושתך", שר גרי לייטבודי, סולן הלהקה.
ונפתח בקורס לכתיבה יוצרת: את ה"נו" בתחילת השיר הייתי מעיף. ככה לא מדברים אל בחורה נאהבת, כשאתה פונה ללב שלה, ומהטון ניכר שהבנאדם עצוב, אבל לא עצבני. "סתם כותב" – מיותר. כי יש ממש סיבה לכתיבה. יש כאן כוונה. לעצם
המנגינה, צירוף הקולות היפים, ההרמוניה, העיבוד המעודן משדרים תחושה מעורבת של אהבה וחמלה, ואתה כמעט מזדהה עם המילים, אולם כשאתה מנסה להבין את מהות ההזדהות, אתה נתקל בבעיה של הבנת הנקרא, ובא לך לשאול את צמד הזמרים, נתי לוי ויוני יעיש, מה חשבו
איזה מעבר מתל-אביב המדליקה לצד השני של העולם ולשירת מלאכים בגן עדן כדי להביע אהבה. מה הקשר בין בתים 1-4 לבית האחרון של השיר? – אולי למועצת החכמים החדשה בפופ המקומי יש תשובות. נראה שהוא פחות ממקרי. קוראים לה (למועצה) "דיפליי", לייבל
כמו שאומר השיר: אין על מה לחשוב. ילדים בלי בגדים לאורך הלילה, מזיזים את העכוז. היא תיתן לו בעינטוז, מרימים הווליום, כל הרחבה בוערת. זה מה שיש לחן אהרוני להציע אחרי כל הטרראם ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". פופ נעורים משורבט בחרוזים
שיר הנושא של האלבום הקרוב של רוג'ר דלטרי הוא קאבר לשיר של גרנט מימס Garnet Mimms, שיצא במקור ב -1964. עטיפתו משמשת תצוגה מקדימה לאלבום הסולו התשיעי של דלטרי, סולן וממייסדי להקת הרוק הקלאסית "המי" (The Who) "כל עוד יש לי
השיר מתחיל ב"הלו מוצ'אצוס" בצליל פלמנקו לטיני. עומר אדם שינה סגנון? סגנון? הוא בכלל אינו מחליט על השירים והעיבודים. מגישים לו שירים להוצאה לפועל. הוא שר "אוי אוי אוי" על משהו. מה הצער? מה הבאסה? אין לי מושג. השיר נשמע מה-זה
הרומנטיקן נפגש עם הנוסטלגיקן. יש למה להתגעגע, ואצל שלמה ארצי געגועים לאהבות ישנות הופכים שירים. מה היה פעם? שנלך עד סוף הסיקסטיז, ימים של סקס,סמים ורוקנ'רול? היינו שרים אז באנגלית. כשיצא ביטלס או דורז חדש, היינו מחכים נפעמים עשר דקות
חנן בן ארי מחבר את כל משאלה כדי לייצר רשימה אוטופית סתמית. ה"תגידי" החוזר הופך את השיר למנטרה פשטנית. הוא אמצעי לכל בקשה מביאת המשיח ועד מציאת תרופה לסרטן. בחלק השני של השיר מנסה הכותב גם משאלה אישית לימים בהם יזדקנו – גם כאן
זהו מוקי של אדרנלין גבוה, גוף בוער, מרחבים שעוטפים, נספג בנוף, מעדיף להתעלם מהרע, להחזיק בידה. ללכת רחוק. מוקי נכון לעכשיו מחפש להיות מוקי נכון לעכשיו – על מגוון רגשותיו בקיום היומיומי, פחות על תובנותיו כאיש מעורב בתוך הוויה פוליטית וחברתית. השיר
הכל כל כך בסדר, אז למה רע לה? פסיכולוגים ופסיכיאטרים ממשיכים לעשות מיליארדים מניסיון לענות לאנשים על השאלה הזו. גם אפרת קולברג משתתפת בחפירות הנדושות האלו שמסתכמות בשימוש ב"להיות או לא להיות". גם כאן המחשבות משומרות ושחוקות. אני מאמין לקולברג שזה בא ממקום
הו, כמה עצוב, וכשזה בצליל לטיני, ועוד בעברית וספרדית, יש סיבה לחגיגת מיינסטרים לוקאלית. אנחנו מעולים בחיקויים ובעליה על גלים למען קדם זמרים. ניב דמירל משווק חספוס קולי מלנכולי לייט, מנסה לתפוס את הגל האחרון בפופ המבוקש. הדכדוך המובנה בקולו
השינויים האורבניים אינם יכולים לשנות את הנפש. הנפש מתגעגעת "לנשום אויר של לילה ברחובות הישנים". הנפש הזו קשורה גם למי שעדיין נמצאת איתו שנים רבות, למרות השינויים והדרך הפתלתלה, שלאורכה היו בורות של חוסר הבנה. אצל דוד ד'אור הנפש משדרת
מה שהעיניים רואות, מה שאינן רואות. פוצ' (אמנואל שטיינבאום), כמו כולם, אינו מבין את חידת קיומנו כאן. רב הנסתר על הגלוי – "איך זה קורה נשאר לא פתור?" מה עושים – הולכים על הספק – "נדמה שהכל קבוע מראש". בינתיים
תמרדה (תמר רדה) שרה בלשון רבים גוף ראשון שיר על ציפיות ופנטזיה. מי שהולכים בדרך הארוכה והמסובכת, הערפילית והמפרכת אל ה"אי שם" מדמיינים "שלווה", "מקום לחולמים", "אושר" ונגיעה ב"עיקר". תרצו – אלוהים. הקליפ המצורף אינו משאיר מקום לניחושים במי מדובר. את תמרדה
מה חבל שזמרת מעולה כמו ספיר סבן נכנסת למסלול שקוף, ובמקום לחשוב מחוץ לקופסה, כבר עובדת על מניירות קוליות בטון הנוגה מתבכיין שלה. לא בטוח שסבן יורדת לסוף משמעות הטקסטים שמוסרים לה או בודקת את מהותם. "נרד אל הים" היא שרה
תומר בר הוא פסנתרן ומוסיקאי ג'אז, שמצליח להמציא עצמו מחדש גם בפופ. כאן הוא מספר סיפור על התאהבות שנופלת לפתע פתאום, ובונה שיר במיטב המסורת המתקדמת של מוסיקת הפופ. קחו את סטילי דן וחברו עם הסווינגלס סינגרס. בר בנה את
עמיר בניון נוגע בחווית החסר – הפער בין חלום למציאות. בחלום הכל מושלם. המציאות – מורכבת להתמודדות. יש לך אהבה אבל אתה לא באמת יודע איך להגשים אותה. כל מחשבה בכיון מובילה אותך אל החלום המושלם. בחלום שלו הוא אינו
