יש כבר סיכומי שנה שקובעים כי "החקיין הגדול" של הלסי (30) הוא התקליט השאפתני ביותר של 2024 של אמן פופ או אחד הטובים של השנה. באלבום הווידוי הקונספטואלי הזה, הלסי בוחנת מי היא תהיה כאמנית וכאדם אילו הייתה קיימת לאורך
Gary הוא אלבום האולפן החמישי של להקת האינדי בלוסומס (Blossoms), והרביעי שלה שמגיע למקום הראשון במצעד המכירות בבריטניה. שם האלבום "גארי" נקרא על שם גורילת סיבי זכוכית באורך 2.5 מטר שנגנבה ממרכז גן לנרקשייר בתחילת 2023, ומאז נערך קמפיין לאתרו.
עשיתי גוגל על השאלה מה לנגה ארז ולעדן בן זקן? נכון, גם אני הרמת גבה. מבחינה אומנותית וסגנונית – רחוקות כמערב ממזרח, וזו אינה רק מטפורה. מתברר כי ארז חשבה הכי תכליתי ועשתה שימוש בקולה של בן זקן לצורך הפזמון
האלבום השלישי של קליירו, "Charm", חושף התבוננות פנימית, צמיחה ופגיעות רגשית. בהתבסס על סאונד האינדי-פופ החלומי המובהק שלה (בעבר הגדירו את המוסיקה שלה כ"פופ חדרי שינה"), קליירו מייצרת נרטיב אישי עמוק שמנווט את המורכבות של מערכות יחסים, גילוי עצמי, והנופים
הקולות הגבוהים שרים יחסים בצרה. הוא מודה שהוא נעלם לה, שאין סיכוי לנסות לאהוב מישהו בימים אלה של כאב רב. וגם: שניהם יודעים, שלעולם לא תשתנה, אז למה לסחוב הלאה. רועי אביטל את יוני שרוני גייסו את נינט טייב להוסיף
אלבום האולפן השלישי של בילי אייליש. המבקרים היו מאוד אופטימיים לגביו, וזו היתה אופטימיות מוצדקת. יש מי שכינה את האלבום "המפתיע והאינטימי". בילי כתבה באינסטגרם שהיא ואחיה ושותפה ליצירה, פיניאס או'קונל, "הכניסו כל כך הרבה לאלבום הזה ומעולם לא אהבו
Reborn נולד לפני ה-7 באוקטובר, אבל הוא שובץ בסיומו של הסרט התיעודי "זעקה ואז שתיקה" ("Screams Before Silence") שנינט טייב כתבה לאלבומה העתידי. הסרט שמוקרן ביוטיוב העוסק בפשעים המיניים שביצעו מחבלי החמאס. זהו אחד השירים החזקים ששמעתי מנינט באנגלית. הדוברת
ב"מתוק מדי" הוזייר משרטט ניגוד בין שני אנשים בעלי סגנונות חיים והעדפות שונות, אחד שנהנה לחיות את החיים בקצב שלו, להתמכר להנאות פשוטות כמו וויסקי, קפה ולילות מאוחרים, תוך שהוא לא דואג יותר מדי מההתאמה לנורמות החברתיות, לחיים ממושמעים, ואדם
כשאומרים רוקנרול, חושבים על גיטרות ותופים. לא על כינורות וכלי מיתר קלאסיים. She's Leaving Home הוא הכל – פרט לרוקנרול. מהשירים האקוסטיים היפים והמכוסים ביותר של הביטלס, בלדה עצובה מתוך "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר", שמספרת על מלאני, נערה
אנגלית כבר שפת פופ מקומית. אין עוד עכבות. זה טוב. תמיד היו ותמיד יהיו יוצרים שיעדיפו ליצור בשפה הבינלאומית וינסו לפרוץ את גבולות ההצלחה בישראל. איך מתייחסים ברדיו? מישהו שידר את השיר הזה? פעם זמרים עבריים באנגלית היו כמעט מוקצים מחמת
זוהרה שרה שיר משמר עצמי – הוראות שרידות לא ליפול, למצוא את המציל שלה אחרי חרדה מתוך הכרה שהסערה כבר מאחוריה. "You're not falling now, it's just how it is, we're on the ground tripping fake holes", ולפי עדות דף
נגה ארז שרה בעצבות מעורפלת סיטואציית בעייתית של יחסים עליהם מאפילה תחושת געגוע: "בוא עם הפרחים שלך, תוריד את הנעליים/ הם עצרו את האש, קראתי את החדשות/ האהבה שלי היא נצחית, אני מחכה ליד הטלפון/ אל תשאיר אותי תלויה/ בבקשה
"האם יכולת לשמוע את פעימות הלב שלי מתחת לרעש", שואל הבחור את הבחורה. הבחורה, נויה עדר, הבחור מוטי רודן הפכו את ה – heartbeat לדופק משתנה, מיוחד עד זרוק, הגות שמערבת עורבים וזמן והשפעתם על מערכת היחסים. מה שמתחיל בשיחה
קשה לחשוב על הפעם האחרונה שבה בחרה להקה לפתוח את אלבום הבכורה שלה עם פתיח תזמורתי. אבל ככה מתחילה הופעת הבכורה של "מסיבת ארוחת הערב האחרונה": כלי נשיפה וכלי מיתר וצליל נבל מייצרים את האוברטורה. זה כל כך גרנדיוזי, שאפילו
זה כבר אינו טרנד אלא חלק מההוויה המוזיקלית המקומית. יש לא מעט מוסיקאים וזמרים ישראלים ששרים פופ באנגלית, ואפשר כבר לפרוש רשימה למפיקים ולחברות מוסיקה בח"ל. זה לא רק ענין מקצועי טכני, אלא היכולת להישמע מקצועי בכל מובן של ביצוע
תיכנסו לתוך הבלגן הנפשי של שרית שצקי. בוידוי שלה אין יציאות בריחה. היציאה הכי בטוחה מבחינתה היא המודעות למצבה וגם .. המוסיקה, שהיא לחלוטין אינה Mess. זהו פסקול לא מסוער, לא רוק פאנקי. תזזיתי הטון מסתורי משהו, המנגינה ידידותית, התזמור
עצרי הכל. העולם על המתנה. נסי להוציא מהרע טוב. נפגש בחלל, ואני אקח אותך איתי על רקטה. קיימא הלא הוא אורי טולדנו חוזר לתקופה שהעולם נעצר, והיה בהמתנה. איך קיבלנו את השינויים שהסיטואציה כפתה על הזוגיות? איך הצלחנו לשמור על
סיה רוצה את אותו הדבר שתמיד רצתה בסינגל החדש שלה, "Gimme Love". ובמילות ה שיר “Oh, please now, do this just for me,”. היא מתלהבת בפזמון "אני לא מבקשת הרבה: תן לי אהבה, תן אהבה, תן אהבה." הרצועה, שמגיעה לפני
זה ישראלי? התוצאה – מאוד לא. עדי לוי וברק ויינר שמגיעים מאחורי של הפופ המקומי, (כתיבה, הפקה) יצרו שיר אווירה יפהפה באנגלית. על יחסים בינו ובינה. שקיפות, רגשות, תסכולים. זה הכל או לא כלום / אני בלעדיך זה לא מה
אלבום הבכורה, Sour, הפך את אוליביה רודריגו לכוכבת פופ ואייקון של הדור Z. איך היא מרגישה עם זה? אחד השירים באלבום השני שלה Making the Bed מציע תמונה עגומה של תהילה. "רציתי את זה אז קיבלתי את זה", מצד שני
תכירו את פטריק ווטסון (נולד ב-8 באוקטובר 1979) זמר-יוצר קנדי יליד מונטריאול ששיריו מפעימים אותי. זה מתייחס גם ללהקה שהקים שהשילוב שלה בין השפעות פופ ומוזיקה קלאסית לאינדי רוק הושוו לרופוס ווינרייט, אנדרו בירד, ניק דרייק, ג'ף באקלי ופינק פלויד
אכתוב את שמו באנגלית Gabriel Guy. חברת יוניברסל מיוזיק העולמית שהחתימה אותו, לא תציג אותו כ"גיא גבריאל". הקשבתי לשיר פעמים ושלוש כדי להבין את המניע של החברה להחתים צעיר בן 21 שחופר חזק בעצמו. מי הם ה"בני זונות" שהוא שר
כבר עשור עבר מאז שאנדרו הוזייר-בירן נחת על המכ"מים של המאזינים עם הרצועה הויראלית, 'Take Me to Church' ומאז הוא צבר קהל מעריצים מסור. ארבע שנים אחרי שהוציא את אלבומו האחרון, 'Wasteland, Baby' הוא חוזר עם אודיסיאה שאפתנית בת שש
What Was I Made For של בילי אייליש, שעלה למקום הראשון במצעד הבריטי, הוא חלק מפס הקול של הסרט ברבי. השיר הוא נגיעה רגשית בפסיכולוגיה של ברבי תוך הכרה בעצמה. בילי אייליש עוסקת במודעות למה שאנחנו ולמקום שלנו בעולם באמצעות
הפחד משינוי הוא למעשה פחד מאיבוד שליטה, ובחלק גדול מהמקרים פחד כזה מוביל להדחקת הצורך בשינוי ויישומו בפועל בתוך חיינו. פחד כזה מלווה בקושי רגשי המקשה ליישם פעולות כאלו ואחרות שמטרתן להוביל שינוי מהותי ומשמעותי בחיינו וזאת גם במקרים בהם
ההמשך ל-Dirty Computer שיצא לפני 5 שנים. מבחינה מוזיקלית, ג'אנל מונה היא יוצרת אותנטית בתפר שבין אפרו ביט, דיסקו רגאיי לראפ. מישהו תיאר את "עידן העונג", אלבומה הרביעי, כ"קולאז' סאונד אפרו-פוטוריסטי. 14 הרצועות אכן ממקמות את המרדף אחר העונג הבלתי
תן שם וסיסמא. אח, טעית. הכניסה נדחתה. אלון אבוטבול הופך את הסיטואציה השגרתית לריטואל שנשמע ונראה סרט מד"ב מסתורי. קולות מסתוריים וצליל דיגיטלי משמשים פסקול. מה הסיפור שלו? בתוך צונאמי בלתי פוסק של אינפורמציה בעולם הטכנולוגי, גורלנו עדיין תלוי בקודים.
Gag Order הוא אלבום האולפן החמישי של הזמרת והיוצרת האמריקאית קשה, המשמשת גם כמפיקה בפועל בעקבות שני אלבומיה הקודמים. היא עבדה בעיקר עם המפיק ריק רובין, שעזר לה לצלול עמוק לתוך הצד הפגיע יותר שלה כדי ליצור את הפרויקט. מוזיקלית,
יש שירים שהאזנה אחת מובילה אותך לחפש את היוצר. עשיתי חיפוש באתר הזה. מצאתי: Kayma. שם הבמה של המוזיקאי של אורי טולדנו (*), בנו של הזמר אבי טולדנו. כתבתי עליו ועל השיר "Learn To Say No" – רוק ישראלי ליצוא, כי
השיר עונה על שאלת כל הזמנים: למה האהבה כל כך כואבת. בשביל תשובה לא צריכים להיות מומחים לתורת הנפש. לדניאלה תורג'מן יש תשובה משלה. כורעת תחת עומס הנפילות שלה. היא חוברת לעולם הזיה שמייצר הצליל של מטרופולין של עופר מאירי.
