הנה בא השינוי, אנחנו השינוי. Kesha אחרי כל המאבקים האישיים שלה, מוצאת דרכים לשחרר סינגלים המדברים על כוח הצדק. על השינוי הגדול שיגיע. קשה עשתה קאמבק גדול בקיץ האחרון עם האלבום Rainbow, המציג אותה באוריינטציה של קאנטרי. הסינגל המוביל ‘Praying’
זה כמו שפול סיימון יזמין אתכם לפגישה אינטימית לספר לכם אלו שירים שהוא אוהב מאלבומיו – חמקו מאוזנינו אחרי כל השנים האלו. תנו לפול סיימון להביט אחורה לא בזעם בתזמון לסיבוב הפרידה שלו מהבמה. In the Blue Light מוצא סיימון
איך הופכים כאב לאופוריה מרה? איך עצוב נכרך בסקס? קחו את האלבום השני של years & Years. האלבום נוגע בפינות האפלות ביותר של התשוקה שנשמעת עגמומית, בקול של אולי אלכסנדר השולט באלבום, נותן מקרופון לחוויותיו המוזרות. אלבום הבכורה של Years &
יש מקום להתאהב באלבום הבכורה של אמי שארק, פופ אלטרנטיבי של זמרת-יוצרת אוסטרלית ששרה מנגינות מופלאות טעונות דרמה, שירים של אהבה ראשונה, דחייה ושקרים ורגעים יפים ורגעים מגעילים. הרבה שירים שמצטרפים לאסופה בעלת ייחוד אישי. שם האלבום "אהבה מפלצת" תואם
בשישים-שבעים הוא נכנס לרשימות החובה שלי עם Wild World. גם Hard Headed Woman Moonshadow, Father & Son, Morning Has Broken. לפני שקראו לו קט סטיבנס, הוא היה סטיבן דימטרה ג'ורג'יו, בנם של אם ממוצא שוודי ואב ממוצא יווני, שניהל מסעדה בלונדון וראה
די מפתיע: מבריטניה יוצא לאחרונה זן חדש של סינגר סונגרייטרים נטולי אופנות, מאוד אישיים ומסוג האינדי. Yellow Days הוא שם במה של היוצר הבריטי בעל השם הבלגי ג'ורג' ואן דן ברוק. כל הגדרה של המוסיקה שלו לא תדייק. יש כאן
רגינה ספקטור כתבה שיר על אהבה, המתבסס על הסיפור המקראי של שמשון ודלילה, שבספר שופטים. שמשון איבד את כוחו העצום אחרי שדלילה גילחה את ראשו. בשיר, ספקטור עושה שימוש אישי בסיפור כדי להראות איך היא מרגישה. אחרי שהיא עשתה משהו
האלבום של מיקה הרי הוא מסוג האלבומים שעליהם אני אומר: תקשיבו ואחר-כך נדבר. הקשבתי פעם שלישית, ואני לוקח למכונית (האי הבודד המודרני) להקשבה רביעית וחמישית. אולי כדאי לקצר בדיבורים, כי מילים לא יוכלו לספר את ששמעתי. מיקה הרי היא זמרת
למה אני אוהב את אלאניס מוריסט? א. כי היא אותנטית. ב. כי היא יודעת להעביר בפשטות יפה את המאבקים בזרמי התודעה שלה. ג. היא אינה חוששת בהתנסויות מוסיקליות. ד. היא מאוד ישירה וכנה בטקסטים הכי אפלים שחושפים צפונות הנפש. איך שהשנים לא
Bell Always – להקה ישראלית, מעלה לספירות שמימיות בבלדת אווירה מלודית נוגה. לפי ה"בלו סקיי" יש כאן הרכב שמצליח לייצר פופ אלטרנטיבי נוגה במינימליזם טקסטואלי די אקראי: השמיים, הכוכבים, הלהבות, הפגישות, ההתאהבות. שחור על לבן – הטקסט הוא די סתמי.
יש שירים שמכילים בתוכם את כל עומק העצב שבלהתאהב, גם אם מדובר באהבה שלא תוכננה, ואולי במיוחד כזו. "את יכולה להיות שלי שלא במתוכנן/לבחור לחיות את חיי/ את יכולה להיות האחת שאני תמיד אוהב. את יכולה להיות מי שמקשיבה/ לחקירות
זהו עוד אלבום שחושף את פלורנס וולש כאחד הכשרונות הגדולים שפרצו למוסיקה בשנים האחרונות. High As Hope, אלבומה הרביעי הוא קול של אמנית שנשמעת בטוחה יותר מתמיד במוסיקה שהיא עושה. פלורנס וולש כותבת על תקופת העשרה והעשרים שלה מנקודת מבט מחודשת,
בשביל שיר אחד ששרה מיקה הרי, כדאי היה לעלות לגג בקומה חמישית ברחוב תנחום ביפו. לא הופעה פרטית. בכניסה לדירה ישב בחור ליד קופה ומכר כרטיסים. תל אביב על שלל אורותיה ומגדליה נפרשה ברקע. נדמה לי שהגג היה מלא. סולד
הוא עדיין אהובה, אבל היא אינה יודעת מה היא רוצה מעצמה. מה היא מרגישה נכון לעכשיו. הכל משתנה. תחושה של מצב שהיא אינה מכירה. מה היא מבקשת מהבייב? פסק זמן. לא מוותרת עליו. רק שימתין לה, בתקווה שתמצא את עצמה.
Yours to Keep הוא אלבום הבכורה של גיטריסט הסטרוקס, בנו של אלברט המונד האגדי, שמגיע להופעה בבארבי ת"א (16.7) ודי בהאזנה אחת כדי לגלות בו אוצרות פופ, למעשה – מוסיקת פופ-רוק משובח מהסוג שמזכיר קלאסיקות שישים שבעים כמו גם את הטובים
זה סיפור מתח. מובל במנגינה ובהפקה ששואבים אותך לתוכו. רוני אלטר מספרת באיפוק דרמטי את הסיפור של מי שמסתתר מאחורי קריאתו של השטן. – הצייד במכונית וקורבנותיו. "הוא בא בלי אזהרה, ופתח את הדלת הוא ניסה לתפוס את עיניהם הקטנות /
האלבום מתחיל במשפט: ?Did You Really Say No. אנחנו בחדר האינטימי של אורן לביא, ישראלי בן 42, שלפי האלבום הזה צריך להיות בפסגת העולם. שיר ראשון בשיתוף הזמרת הצרפתיה ונסה פאראדי. דואט בין אישה לגבר. שיר אווירה שמזמין לחלום. אני
האלבום הרביעי של ליקה לי עושה שימוש בצלילים אלקטרוניים כמו גם בראפ כדי לבטא כאב שברון לב (השיר Two nights), מהשירים המלודיים המיוחדים שלה באלבום. So Sad So Sexy מציין שובה של לי למוזיקה לאחר לידה ומות אמה. נדמה כאילו
שבע שנים חלפו מאז האלבום האחרון של סנו פטרול 'Fallen Empires'. שבע הוא גם מספרו של האלבום החדש. האלבום השביעי של הלהקה ב-25 שנות קיומה. החל מהשיר הפותח Life On Earth, מקבלים אלבום של מנגינות מופלאות, פופ-רוק במיטבו שחוזר לאיזו
השיר – מעט המכיל את המרובה. כדי לנסות לגלות את האיש האמיתי שאיתה, את ה- gentle Movment שלו, היא צריכה לעשות כמה פעולות כדי להתפכח ולקיים יחסים בצורה מפוכחת יותר – אפילו לשחרר אותו ולתת לו ללכת. ממש כמו האקספרימנט
שלוש שנים מאז Chaos And The Calm, ג'יימס ביי מנסה להגיע לאלבום לא פחות חזק. הפלטינה כפולה והמועמדויות לגראמי מחייבות, במיוחד כשאתה מגיע לאלבום שני. השירים הראשונים – מציגים אותו rocky and soulful. רושם של האזנה ראשונה קובע – אתה ממשיך
"טוב כמו זהב" הוא שיר על העצמה. על – לגעת ברגע הנכון במקום הנכון, זהו המקום בו עבודתך הקשה מוכיחה את עצמה. על להגיע באותו רגע, כי המקום שבו כל העבודה הקשה שלך משתלמת. והשיר נכתב לפי דברי חברי "מון טקסי"
שם האלבום נלקח מ – “Hallowed Ground” "אדמה מקודשת", מילים שאומרות: "הלב שלי הוא כנסייה של צלקות". בישופ בריגס בחרה בשם הזה לשיר העוסק בהתגברות על הצלקות האלו. זהו אלבומה הראשון של הזמרת-יוצרת הבריטית שנולדה כ – שרה גרייס מקלאפלין ב-1992
האהבה והזמן. התחושות המשתנות. "כשהבוקר יגיע, אנא , לך הביתה/ ותן לי להתחיל את היום שלי", שרה מיקה הרי, "אבל הערב – תחזיק בי חזק כאילו לא נפרדנו". השיר נפתח כמעט בלחש, בהבעה עדינה, שרה כמו על קצות האצבעות, אט
גילי פורטל נוגעת בחולשות בסיסיות באמיתות כמו נדושות, שאין לערער עליהן: אין לנו כוח לשלוט בכל דבר, מחשבות מתסכלות תמיד נכנסות למוחנו, כי כולנו רודפים אושר, לעולם איננו מרוצים ממשהו כרגע, מרגישים תמיד שמשהו חסר. וגם: הכל אפשר, שום דבר לא בטוח.
הגיע הזמן לגלות דמיאן ג'וראדו, סינגר סונגרייטר מסיאטל, שיגיע לכאן בספטמבר להופעה בבארבי. הצלילים הם מסוג האינדי פולק (indie-folk) האישי בנוסחים של דרייק וסייד בארט. קול רך ומלנכולי ששר את סיפוריו מהחדר המאוד אישי. כמו אלבומים קודמים, The Horizon Just
כבר אמרתי בעבר, שמשהו טוב קרה לסיון טלמור במעבר לאנגלית. גם השיר הזה מציג אותה מסוגננת כסינגר-סונגרייטר מהשורה הראשונה. הייתי משווה את הביצוע כאן לביצועים של ענקיות פופ מהשישים כמו קוני פרנסיס, פגי לי, רוזמרי קלוני, לורטה ליין. היא שרה (תרגום חופשי) על נחישותה
איך סטינג, היוצר-זמר המהולל והבסיסט של פוליס, ושאגי, כוכב הדאנסהול-רגאיי של ג'מייקה, חברו לאלבום חדש? התשובה יכולה להיות פשוטה: הם חשבו מחוץ לקופסה. האלבום משקף את האהבה של הצמד לג'מייקה – המוזיקה שלה, הרוח של אנשיה והחיוניות של התרבות שלה. שם האלבום מתייחס לקוד
יש כאן סיפור: הפחד שהשתקף מעיניה, כי האמינה לשקרים של השטן – נכנעה עוד לפני שהקרב התחיל, כך שהיה ברור מי ניצח. הגאווה שלה שגוועה, הפחד ששיתק והכניע אותה. יאיר הרלינג שר את סיפורה של מי שהרימה ידיים (סיומם של
מצב של יחסים שעל הקצה. הוא מחליט ללכת איתה עד הסוף במצב שהכל עומד להתמוטט. ההצעה היא ללכת עם הפנים קדימה. "קחי רק מה שאת יכולה להחזיק/ הכל מתחיל להישרף/ אל תביטי אחורה ובואי איתי/ לנקודת האל חזור/ בואי ננסה
