המוזיקה של Taraf de Haïdouks (טאראף דה היידוקס) מייצגת אחד הביטויים האותנטיים, הסוערים והחיים ביותר של מוזיקת הצוענים מהבלקן. זהו הרכב רומני ותיק, שמצליח לשמר מסורת עתיקה ובו־בזמן להנגיש אותה לקהלים ברחבי העולם – מבלי לעדן, לרכך או "למערב" אותה
בשנות השבעים צמחו אחדים מהאקספרימנטים המוסיקליים המעניינת ביותר של המאה ה -20. בבת אחת נולדו רוק מתקדם והניסוי הגדול של מוזיקת פיוז'ן. ג'ון מקלפלין היה אחד המובילים והיוצרים של ההיתוך, החל בלהקתו "תזמורת מהווישנו" ("Mahavishnu Orchestra") . הרכב חשמלי-אלקטרוני שהוציאכמה
האלבום של פטריק סבג אינו אוסף שירים אקראי, אלא מרחב. מקום לשהות בו. נכנסים, שומעים, ויוצאים קצת אחרים. הבחירה בשם "הוטל מוגדור” היא כבר הצהרה. מלון = מקום מעבר, לא בית קבוע, מוגדור = עיר נמל, תנועה, ערבוב תרבויות. כך
האוסף הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו מוזיקה מזרחית (Oriental / Middle Eastern) ופופ מערבי נפגשים, מתנגשים, ומתמזגים – לעיתים באופן אסתטי, לעיתים באופן מסחרי, ולעיתים בחיפוש אמיתי אחר סאונד היברידי. חדש. נקודת המוצא: אסתטיקה “אקזוטית” מול אסתטיקה פופית האוסף מבוסס
מה לאלג'יראים עם ראסטאפרי מן? לא יודע מה זה מבחינה אנתרופולוגית אבל מוסיקלית, הכפר הקטן מנצח די בגדול. לא תאמינו אבל יש חיבור כזה. יש לו אחיזה במציאות. כלומר – תופתעו. קחו את מספר 5. "דמעות מלאכותיות" שנפתח בדגימה של
עומר פארוק הוא מולטי אינסטרומנליסט, איש מוסיקת העולם הגדול, שנענה בשמחה לשיתופי פעולה, וכאן הוא חוזר לכלים הבסיסיים שלו – חלילי הניי (Ney) והקאבאל (Kavala) שמייצגים נאמנה גם את המקום שממנו הוא בא – טורקיה. טקבילק לא בוגד בשורשיו, בליבו
כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו,
הדיווה הסנגאלית פותחת הדיסק בגרסה מלהיבה ל-Pata Pata המוכר ממרים מקבה. האיכויות של קומבה נמצאות בראשוניות שלה, באותנטיות המחוספסת ועם זאת גם בעידון. תמצאו בין המקצבים האפריקנים עוד ניסיונות של קומבה לחדור לפופ המערבי. היא עושה שיר של סרג' גינסבורג
בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. סזריה אבורה שרה את כל השירים ללא טעות אחת, בלי שהיא נזקקת לרשימת שירים מול עיניה. ב. כמי שראה אותה בהופעות
אטעה אם אומר שהוא הזמר הצרפתי הכי אהוב/נאהב בכל הזמנים. השתגעת?! יגידו לי. ומה עם ז'ק ברל וז'ילבר בקו ואיב מונטאן. חסר? לא סתם אמרתי, כי את הלהיטים של שארל אזנבור (יליד פריז, 1924) תמיד מרגש לחזור לשמוע, ולא סתם לשמוע, אלא בתחושה של געגועים
Ethnic 2000 Vol. 2 הוא אוסף שיצא בשנת 2000 תחת הלייבל Eros Music והכיל מבחר שירים בסגנונות "מוסיקת עולם" – אלמנטים של מוסיקה אתנית, אלקטרונית, ודאונטמפו. השירים משלבים סאונד אתני עם אלמנטים של אלקטרוניקה (מתאים לקטגוריית "World" ו־"Ethnic"). יש כאן
הבלאגן של בוגי בלאגן מתחיל בשילוב מספר שפות, כולל טורקית, עברית, ערבית ואנגלית. גימיק? דרך קולאז’ לשוני-תרבותי.ההרכב מנסה לשדר תובנה קוסמופוליטית. היא קיימת בטקסט העוסק באובדן, געגוע, ושאלות קיומיות. הנושא המרכזי הוא אובדן ואבל אישי, אבל גם חיפוש – אחרי
דנסאס אוקולטאס Danças Ocultas היא רביעיית אקורדיונים פורטוגלית (עם ארתור פרננדס, פיליפה קאל, פיליפה ריקרדו ופרנסיסקו מיגל סאו) שפועלת מאז 1989. הרביעייה ידועה כאחד מאוצרות המוזיקה העכשווית הגדולים של סצנת המוזיקה הפורטוגזית. הם מתמחים באקורדיון דיאטוני, הנקרא בפורטוגזית "קונצ’רטינה", ויצרו
Wild Serenade של DuOud מבטאת את העובדה שהעוד הוא אחד הכלים החשובים בעולם. משמעות המילה עצמה היא ""wood", והלאוטה בצורת האגס, קצרת הצוואר – האב הקדמון של הגיטרה – היא זו שנותנת למוזיקה של המזרח התיכון את הצליל האופייני לה.
חָורחה (Jorge) אלפאנו הוא מוזיקאי ומלחין ארגנטינאי, יליד בואנוס איירס, שהתמחה במוזיקה פולקלורית והילינג היוצאת ממסורות אינדיאניות ודרום‑אמריקאיות. הוא נודע בזכות נגינתו בחליל קוונה. זהו אוסף של קריאות תפילה המנוגנות על כלי נגינה מסורתיים מהאנדים. הן מיועדות לדתות העמים הפרה-קולומביאניים
האלבום African Rhythms: Traditional Voices and Music from the Heart of Africa הוא אוסף קטעים עממיים אותנטיים מרחבי אפריקה, שהוקלט ב־2001. מדובר בעשרים קטעים קצרים של שירה וריקוד מקבוצות אתניות שונות. חלק מהשירים מגיעים מבורונדי ורואנדה (כמו “Yewe Sha”, “Uri
מכל המהפכות הקובניות, זו היתה התקוממות שלווה לחלוטין – אך השפעתה עמוקה ביותר. כשיצא האלבום Buena Vista Social Club בשנת 1997, מעטים פרט לקהל המומחים במוסיקה העולמית התייחסו ברצינות למנגינות המעוצבות באלגנטיות ולמקצבים האקוסטיים החמים. גם דברי השבח וההלל של
הגיטריסט והזמר אמדו בגאיוקו מצמד המוזיקה המאלי אמדו ומרים נפטר בגיל 70 לאחר מחלה. אמדו ואשתו, מרים דומביה, היו צמד ששילב מוזיקה מסורתית ממאלי עם גיטרות רוק ובלוז מערבי. הצירוף הזה מכר מיליוני אלבומים ברחבי העולם. הזוג, שנפגש במכון לעיוורים
אמן הרגאיי הג'מייקני המשפיע מקס רומיאו, הידוע בעיקר בזכות שירים מהפכניים כמו "Chase the Devil", נפטר מסיבוכים כתוצאה ממחלת לב. "לשמוע על פטירתו זה די מזעזע", אמר עורך דינו של רומיאו, ארול מייקל הנרי. "הוא היה ג'נטלמן מושלם ונשמה עדינה.
תרבחו ותסעדו. זהבה בן משחררת מחרוזת למימונה במקצבים מדבקים, בועטים ומרימים. מוזיקה מרוקאית שמתאימה לחגיגות המימונה נועדה בראש ובראשונה לשמח, להרקיד ולהביא תחושת חג, אחווה, ושורשיות מרוקאית גאה. תנאי קבלה – 1. קצב שמח ומרקיד, מקצבים מהירים, בעיקר בסגנון שאבי
מוזיקת עולם (World Music) היא ז׳אנר רחב ומגוון המשלב אלמנטים מוזיקליים ממדינות, תרבויות וז׳אנרים שונים ברחבי העולם. בעיקר מחוץ לתרבות המערבית המסורתית. הכינוי מתייחס בדרך כלל למוזיקה פולקלורית, מסורתית או מוזיקה שמכילה השפעות מתרבויות אזוריות, שבטיות, אתניות או ילידיות. הז’אנר
מה הקשר בין מוסיקה צוענית ויהודית? מי שנכח במופע של "לה זייה נואר", Les Yeux Noirs – הרכב שמובל ע"י שני אחים כנרים יהודים במראה כמו-צועני, אריק ואוליביה סלאביאק, קיבל תשובות. אז מה היה לנו? ממליגה וצ'ולנט ביחד, מוסיקה מזרח
הוא מופיע תחת השם Aleph. שם מלא אם תחפשו אותו בהופעות בעולם: Aleph Abi Saad & His Orchesrta. ראיתי קטע מהופעתם באולימפיה בפריז. הקרוס קלטשר הכי מיינסטרים של מוסיקת העולם, אבל חייבים להודות מענגים. . Aleph, יליד לבנון, מאסטר של
טדי אוסיי המתופף והסולן המוכשר של להקת "אוסיביסה" (Osibisa) נפטר ביום שלישי בלונדון, והוא בן 88. הוא מילא תפקיד של רב-אינסטרומנטלית בעיצוב הסאונד הייחודי של הלהקה, שכבשה את העולם בשיריה החמים והמדבקים שחצו את הגבולות התרבותיים והמוסיקליים. טדי אוסיי היה
אבישי כהן כבר מזמן אינו מוסיקאי של ג'אז בלבד. הוא המלחין, ונגן הקונטרבס וגם הזמר שנפתח אל מוסיקה באשר היא – אתנית, ישראלית, לדינו, לטינית. "אורורה" (אלילת השחר במיתולוגיה הרומית) שיצא בלייבל הג'אז האמריקאי היוקרתי "בלו נוט", הוא תמצית הפתיחות שלו,
זקיר חוסיין, נגן הטבלה המפורסם ביותר בעולם ואחד משגריריה הבולטים של התרבות המוסיקלית ההודית, נפטר בגיל 73 בסאן פרנציסקו . הקריירה של חוסיין התפרשה על פני חמישה עשורים, במהלכם הוא זכה להערכה כנכס לאומי בהודו. נגינתו בטבלה (*) ניחנה באינטואיציה
ינון מועלם נגן העוד וכלי ההקשה, וסמאן אליאס נגן הקלרינט והניי חברו לאלבום חוצה תרבויות המציג שמונה רצועות של חיבור מקסים בין הנגנים-יוצרים האלה. הרפרטואר המוזיקלי הרב-שכבתי שואב את השראתו ממוזיקת המקאם של המזרח התיכון ומשתמש באלמנטים של ג'אז. לשניים
אף על פי שעדיין אינה חלק מהמוזיקה האמריקאית המיינסטרימית, מוסיקה מזרח תיכונית התייצבה במערב כמוסיקת מועדונים על צורותיה השונות במקומות החמים של פריז, לונדון ואחרים. עלייתו של כוכב הפופ האלג'יראי חאלד בצרפת, היא אחת הדוגמאות למפנה הרב תרבותי. "גרוב ערבי"
כותרת משנה של הדיסק הכפול "הקצפת של מטבח הלאונג'". לא יודע למה התכוונו, אבל אם לפשט את מה ששמעו אוזני – אז אלה 22 קטעי פיוז'ן של ערב פוגש מערב שג'יי מרטינז ליכד לאוסף עבור חברת Parklane. ההפתעה היא שזה
תדמיינו בית קפה צפון אפריקני טיפוסי, אי-שם במחוזות קזבלנקה, שלבעלים שלו קוראים מר פאוזי, הידוע במוסיקה האוריינטאלית המחברת שורשים ומוסיקה עכשווית, ראיי אלג'יראי ופאנקי. המקום הדימיוני הזה הוא הבסיס לאוסף של Algerian Rai music שמתחיל מסורתי עם Ainik בביצוע Cheikh Meftah, שב
