היינו צריכים קורונה בשביל ששיר כזה יוולד? תקשיבו למילים ולמוזיקה. כיוון שיש אלוהים בשיר, התשובה הופכת ליותר ממשמעותית. השמיים יפתחו כדי שנבין משמעויות שלא הבנו בטרם – "נבין שאין שום משמעות למרדף", "מילים יחזרו להשפיע", "דברים ששכחנו, הם עוד ישובו
כתיבת שיר בגוף שני (אתה), כשהכותב/כותבת מתכוונים לגוף ראשון יחיד או רבים – הפכה לשון שגורה בפי כל, אבל בדרך כלל נשמעת שבלונית, לא מקורית, א-פואטית ואף מייגעת. אפרת גורן מנסה לשדר אמת חיים על הפער בין חלום למציאות, בין
כמה פעמים אפשר לשיר "אדיוט נשאר אדיוט", "ווט דה פאק" ו"שילך להזדיין". הבנו. מה הלאה? אבל אלסי דול ממשיכה וחוזרת. נו די, מה הלאה? מה הדאווין שלך? הטקסט כאילו ראש עכשווי. ככה מדברות בחורות? זה הסטייל 2020? בא לי לצעוק
תעשיית הפופ הלטיני מוכרת סקס. נקודה. תביטו בקליפ. נכון שהוא אינו פורנוגרפי, אבל אוריינטציה חרמנית, שתענג מן הסתם את לא רק את אוהבי מלומה. הפעם מלומה מדוכדך. שבור-הלב הנזכר בימים שעברו עליו בהוואי. נכון לרגע זה הדפרוס הביא – 37
קחו את השיר לנסיעת לילה. הסינגל השלישי של "לני", להקת האלט-רוק מלוס אנג'לס לקראת האלבום Mama's Boy, שיצא באוקוטובר 2020. זה הולך ככה: כמו מים במדבר / שבלתי ניתן למצוא אבל מצאת אותי כשהייתי שבור / החזרת אותי שוב, נתת
גם אם זה לא על ביבי, האסימילציה מתבקשת. הטקסט הוא על איש שהגיע לעמדת כוח, מתמכר לתאוות השררה ומנצל את הכוח שצבר לטובתו ולא לטובת נתיניו. השיר כתוב יותר כפרוזה "מסבירה" ופחות כשירה צרופה – למרות החריזה. זוהי התחושה, כשאני
מה חזק? סטטיק ובן אל עם אנה זק? מה כל כך חזק בזה? עזוב אותך, רגע, מביקורת. ברצינות: איך שיר נולד לסטטיק ובן אל תבורי ולמוביל שלהם, ירדן (ג'ורדי) פלג? לצורך תשובה על השאלה, דרוש , נדמה לי, מחקר נוירופסיכולוגי,
זמן קורונה מייצר גם שירים כאלה. מפסיקים להתמרר ולהתבכיין, וחוזרים לשבט אחים יחד סביב המדורה. יאללה פחמים כולם נדלקים ומשרבבים-משרבטים ביחד הבזק פילוסופי "הו כמה זמן יש בנצח", שמצטרף לאווירת הסבבה. גם כשאין מה לאכול יש מצב לכיף ביחד בלילה
מה רוצה רן דנקר מעצמו, מהמאזין? ניסיתי לרדת לעומק. הדרדרתי בדרך. המושג Streaming הוא הפורמט המנצח בתעשיית המוסיקה, אבל כשמדובר בשיר, עדין אני מחפש את הזרימה שמייצרת סיפור או תובנה בדרך שעושה איזשהו הגיון. במציאות האדומה האהבה לא נעלמה, אבל
מיילי סיירוס משמיעה קול בסינגל חדש, אשר נכתב בהשראת המאורעות האישיים שעברה בשנה החולפת – לקראת האלבום החדש She Is Miley Cyrus. ב"שמי חצות" היא שרה: "עבר לילה ארוך והמראה אומרת לי לחזור הביתה / אבל זמן רב שהרגשתי את
ומה הפואנטה? זוכרת, זוכרת, זוכרת, ומה עכשיו? המצב על הפנים? – על כך אין רמז בשיר. כל כולו התרפקות על עולם יותר פשוט, יותר מתוק של חוף שבו "אהבנו אמיתי". יש אהבות לא אמיתיות? ומה עכשיו? אפק לאמור אינו עוסק
נצא למסע בזרם התודעה של ראודור, שמגולם במטפורת טיסה שלפני התרסקות, רגע לפני לחיצה על כיסא המפלט. מנסה לתאר את התוהו ובוהו שלא נראה כלפי חוץ. מה קרה לחתיך עם הגיטרה, משפטים ששמע ממי שנשאר אצלה לישון, סיטואציה של אסון,
תשמעו סיפור לא מיוחד, לא מענין, נדוש. קראתי השבוע שתל-אביב מלאה רווקות, חלקן כנראה נואשות, וכשהן אינן מוצאות חתן ראוי, הן מתמקדות במטרה אחת: לעשות ילד. סיגי אוחיון היא אחת מהן. מוקדנית, ממוצעת מאוד, תפרנית, רואה את החיים מבעד לחלון
המאמץ של האחיות טלי ולירון כרקוקלי להגיע גבוה עוד ישתלם בגדול. במערב, הן, ככל הנראה, היו במקום טוב בטבלאות הבילבורד. ההצלחה קשורה לא רק ל"מה" (כישרון), אלא ל"איך". לפי השיר החדש, הן היו יכולות להיות במקום שבו נמצאת היום חבורת
בקליפ השיר מתנגן, אבל אמיר דדון אינו שר. נותן לפנים לדבר. ההבעה משמשת רקע לצלילים. הפניה לאבא היא ניסיון לחבור לעצמו, למעשה – למלא את החסר. הקליפ עושה את זה במידת מה. נוגע גם במה שרואים מבחוץ. החסר מקרב, מייצר
יש שירים שאתה אומר: אסור לגעת בהם. יש להשאירם נטועים בחלקת יוצרם-מבצעם הראשון. קחו את "יפה כלבנה". יופיה, חשבתי-חשתי קיים בלעדית בקולו של אביתר בנאי. נורית גלרון מרוב אהבתה המוצדקת לשיר, חשה אליו משיכה עמוקה ושרה אותו אפילו בלשונו המקורית
ערן צור ועופר מאירי עולים על אוטוסראדה, ומריצים את הסיפור שלהם על הסטורי'ז של הרשתות בעידן הפייק ניוז. נכון ש"סטורי" בפייסבוק ובאינסטגרם נעלם כעבור 24 שעות, אבל ממשיכים לחיות כשקר, קונספירציה, ואף להכות גלים בין אם הוא נכון או לא
זיו רובינשטיין עושה שימוש בסיפור בריאת העולם כמטפורה על התקופה הזו בארצנו. יש שיאמרו – מטפורה מוקצנת מדי כדי להאיר את המציאות הנוכחית, כי הרי במקרא מדובר בשינוי סדרי עולם. מצד שני, יש מצב שהאירועים של ימינו הניעו את רובינשטיין
פתאום רוצה להיות טוב? מה קרה? אמר מי שאמר כי הרע הגמור משלים את הטוב, והמעשים הרעים מקרבים לתיקון. הבעיה שלנו, ששבתפיסה היום יומית, מיד מזדקר בעינינו הרע, אבל אילו היו מודעים לתוצאות, היינו מבינים כמה בני האדם מזדככים ומתכפרים
לדני שושן, לשעבר הנסיכים, האריות, הצ'רצ'ילים יש סיבה להביט אחורה, כנראה לא בזעם, ולכתוב את ההסטוריה שלו. הרוח שנושבת מהעבר מייצרת תרוממות מחודשת. We are risin' up, הוא שר בקצב רוק אולד סקול, סוג של התמחות מושרשת. דני שושן מעולם
אדם גורליצקי מכניס עצמו לאזור שירי המחאה. רק שמו של ביבי חסר כאן. השיר נשמע חריזת חירום פשטנית שכוללת שיחת חולין – "הוא מתמחה בלנצל חולשה", רכילות עיתונאית – "גם הילדים והאישה מגוייסים", מוסר השכל – "מי שמפריד בין אנשים
אייל גנדלר מבקש לשתף אותנו בגעגועי אהבתו. הבנאדם חולה אהבה, שיכור מאהבה, נמצא בתוך במעגל של אכזבות, תהיות, תקוות. זה אמנם אינו שיר מז'אנר הגברים הבוכים בזמר הים-תיכוני, אבל בגדול – שום דבר מקורי. נקודות זכות: באהבה אין הרבה מה
לאיזו גאולה מתכוון דניאל זמיר? גאולת עם ישראל, ביאת המשיח, הצלה מצרה גדולה כמו משבר הקורונה? יש מצב לפסוח על התשובות הנ"ל ולהיתלות בעניין אחד: הגאלה באשר היא נשענת על האמונה באלוהים, ביכולתו הבלתי מוגבלת להושיע, בצדקתו וברחמיו. "ועכשיו, כשאנחנו
סיפור קצר בנאלי על בינו ובינה. פרידה ללא מילים. המשפט אין דרך חזרה עמד באוויר. לתסריט הכניסו דממה, כוכבים, אופק. הקליפ מעניין יותר מהשיר, וליתר דיוק – מוסיף נדבך יצירתי פיוטי לנרטיב בשילוב של אנימציה וקטעים מתוך סרטי שחור לבן.
שהדג יסתום בתקופה הזו? כבר חשדתי שזה לא יקרה, שנמאס להם לנסות להשפיע בשירים ובמוסיקה, כי אין תכלית למדינה, שבה הרוב מסוממים על ידי איש אחד. הגיעו ההפגנות, ונולד שיר. הדג נחש אינם נושאים דגל. אינם מתיימרים להוביל את המאבק
מה פשר צערו של דני רובס? המוסיקה העגמומית מובילה ל"הבית ריק אתה מיותר". משבר אישי? המטפורות – "סירת נייר קטנה מול הסופה"/ אסטרונאוט בלי חליפה" – מסמנות קטסטרופה, ובהמשך משהו מתערפל: "משהו שם עוד לא פתור ומפוזר". הסקרנות לתהות על
מה היינו עושים בלי מילים שפותחות ברז לשפוך ולשפוך מצוקות. שלי פרל דוחסת הכל לשיר: מי ששבר את לבבה, משאלות כוכבים, הניסיון למצוא את עצמה, להגשים חלומות, למצוא את האמת. "משאלות משאלות / תגיעי רחוק לא משנה מי את לא
האידיאליזציה היא הבסיס של ההתאהבות והאהבה הרומנטית. מה שהופך אדם לנחשק בעינינו, היא אותה פעולה בדמיון המבליטה את הסגולות העושות אותו יחיד ומיוחד, יוצא מגדר הרגיל, נישא מעל האחרים. האידיאליזציה מסייעת לנו להתעלות מעל היום-יום. אלוש נמצא בשלב הזה. השאלה
מדי ט"ו באב או ולנטיין דיי, כשמגיע עוד גל שירי אהבה קיטש, אני מנמיך ציפיות בכל הקשור למילים. המוסיקה לעיתים מאפילה, כי מה כבר אפשר לחדש בעוד שיר אהבה. געגועים גואים, לב בוכה. קראתי את הטקסט החדש של מוש בן
נוף צחייק מוכנה אפילו להסתפק ב"סוף מתוק של סרט קיטש דביק". כל כך זקוקה לאהבה. ה"ריק" שחשים בבדידות יכול להיות ממוקד גם במי שעדיין לא הגיע. ה"כמו תמיד השארת ריק" יכול להתפרש גם ככמיהה לאהבה שאיננה. הסימפטומים מוכרים: אובדן אהבה
