אין כמו פוליס והשיר הזה לייצג את השמונים. הלהיט הגדול של 1983, מקומות ראשונים בבריטניה ובארה"ב, נציג הגל החדש של הרוק. את השיר כתב סטינג, סולן הלהקה אחרי שנפרד מאשתו, פרנסיס טומלטי. בראיון שסטינג נתן ב-1983 לעיתון הרוק ניו מיוזיקל
יש הסבורים כי 1984 הייתה השנה הטובה ביותר של מוזיקת הפופ אי פעם. 4. שני אירועים היו ציוני דרך ששינו לנצח את עולם הפופ: עליית ערוץ MTV וההסרטון הארוך "Thriller" של מייקל ג'קסון. למרות שלא כל כוכבי הרוק אימצו מיד
1. Michael Jackson – “Billie Jean” (1982) שיר זה מייצג את שיא הקריירה של מייקל ג’קסון והפך אותו לאחד מאייקוני המוזיקה הגדולים בעולם. 2. Madonna – “Like a Virgin” (1984) להיט עצום שהפך את מדונה לכוכבת-על וסמל תרבותי של שנות
השיר נכתב בהשראת ספרה של פריסילה פרסלי "אלביס ואני", שם תיארה את היחסים ביניהם. מרטין גור מדפש מוד אמר: "זה שיר על להיות ישו למישהו אחר, מישהו שיעניק לך תקווה וטיפול. זה קשור לאופן שבו אלביס היה הגבר שלה והמנטור
טירס פור פירס עוסקים בטבע האדם – חיפוש אחר כוח, וכיצד עלולות להיות לכך השלכות מצערות. בראיון למגזין מיקס, מפיק הלהקה כריס יוז הסביר שהם עבדו חודשים על "Shout", ובסמוך לסיום הסשנים, רולנד אורזבל נכנס לאולפן וניגן שני אקורדים פשוטים
סטיקס – אלת נהרות המוות בשאול. זה שמה של הלהקה האמריקנית, שסיפקה את אחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים הנכלל באלבומה Cornerstone מ-1980. הוא יצא כסינגל בשנת 1980, אך נכשל במצעד בארצות הברית. מאידך אירופה האירה לו פנים, ובמדינות אירופאיות אחדות
מתי היו נעוריכם היפים? למי שנעוריו התרחשו בשמונים, זהו משב רומנטי נוסטלגי אוסטרלי. השיר Especially For You מ-1988 מחזיר לאופרת הסבון "שכנים" Neighbours. ג'ייסון דונובן שיחק את סקוט, קייילי מינוג הייתה שרלין. שניהם "יצאו" על אמת בתקופה שבה השיר הוקלט.
טענה רווחת: הסיבה שרוב האנשים מעדיפים סגנון מוסיקלי הוא הקשר הדורי שלהם עם המוסיקה. המוסיקה שחווים בין הגילאים 10 ל -25 מסתיימת ביצירת רשימת זהב אישית. בתוך 15 שנים, רבים ימשכו לכיוונים אחרים – אמנים, שירים וסגנונות שונים. זה תלוי
מהלהיטים הגדולים של הצמד דאריל הול וג'ון אוטס Hall & Oates. אוהבי הצמד יגידו "שיר טוב אבל לא מהטובים ביותר שלהם". מקום ראשון בארה"ב, מקום שישי בבריטניה ב-1982 חזקים יותר מכל ביקורת מוסיקלית. השיר על אישה מפתה דומיננטית בעלת טעמים
“The Power of Love” של Frankie Goes to Hollywood הוא אחד הלהיטים הגדולים של הלהקה הבריטית מהאייטיז. הוא יצא לראשונה בשנת 1984 והיה הסינגל השלישי מתוך אלבום הבכורה שלהם, Welcome to the Pleasuredome. השיר עסק ברוחניות ובדת. הוא הוכיח שהלהקה
לחיות על אהבה, לחיות על תפילה. בון ג'ובי, מהלהקות העשירות בעולם, הקדישה את אחד מלהיטיה הגדולים לקשיי יום. טומי עובד קשה במספנה, ג'ינה במסעדה, מביאה הביתה את שכרה – בשביל האהבה. היא בעד הסתפקות במה שיש, כי זה מה שיש.
השיר נכתב והוקלט על ידי האחים ההולנדים רוב ופארדי בולנד ב -1981. חמש שנים לאחר מכן, להקת הרוק הבריטית סטטוס קוו Status Quo כיסתה אותו כשיר הראשי של אלבומה משנת 1986 שנקרא בשם זהה . השיר היה שונה לחלוטין מהפורמט המוסיקלי
"אגרום לך לראות/אין כאן אף אחד /אף אחד כמוני/ אני מיוחד, כל כך מיוחד/ אני חייב לקבל קצת תשומת הלב שלך/ תן לי את זה". על מה השיר? הסולנית כריסי היינד לא אהבה להסביר את השירים שכתבה לפריטנדרס. אבל על השיר
הבמאי טיילור הקפורד ביקש מפיל קולינס לכתוב שיר לסרט "כנגד כל הסיכויים" (1984). קולינס חזר לשיר, שלא נכנס לאלבומו Face Value, שנקרא "How Can You Sit There" והתאים אותו לסרט. קולינס סיפר כי השיר נכתב באותם ימים לא קלים, בהם
המכונית בשיר של טרייסי צ'פמן (ילידת 1964), יוצרת זמרת בסגנון פולק, אינה ממש מכונית. טרייסי השתמשה בה כמטפורה ליחסים כושלים בין בני זוג בגלל שהם החלו ממקום לא טוב. (עוני) אבל קיימת תקווה שהמכונית תמשיך לנוע – So take your
התחושה מבעירה את אש התמיד. היא ניצתה. השאלה היא רק אם הוא מרגיש כמוה, כי היא אינה רוצה להפסיד את התחושה. את התחוה הזו כתבה סוזנה הופס, סולנית להקת הבאנגלס, הרכב הנשים האמריקני שנוסד ב-1981, יחד עם צמד הכותבים בילי
זהו הסינגל הראשון של להקת "טוטו" הרכב של שישה מוסיקאים, שליווה אמנים כמו בוז סקאגס, אריתה פרנקלין, ברברה סטרייסנד וג'קסון בראון. השיר שנכתב ע"י נגן הקלידים דיוויד פייץ' (David Paich) ובוצע על ידי בובי קימבול (Bobby Kimball), עוסק בתעלומות האהבה.
הבנאדם בורך להיות נאהב ע"י אחת כמוה. עכשיו הוא מבקש: אל נא תעזביני. צודקים מי שטוענים כי רמת הטקסטים במוסיקה השחורה של פעם, הייתה פחותה לעיתים מהגרועים שאנחנו קוטלים בז'אנר ים תיכוני. עובדה זו לא הפריעה לשיר של קיי סי
שיר על זוג אוהבים, שיחסיהם עולים על שרטון. ההשראה לשיר, ששמו המתבסס על מחזהו של ויליאם שקספיר, הוא משבר היחסים בין מארק קנופלר, היוצר והסולן של להקת דייר סטרייטס ובין הולי וינסנט, מנהיגת להקת Holly And The Italians. הטקסט רומז,
הסינגל הרביעי של ליונל ריצ'י. הוקלט תחילה בדואט עם דיאנה רוס. ריצ'י כתב אותו כשיר בידורי קל משקל כדי לתת תחושה של אווירת חגיגה ברוח אפרו-קריבית. . "כתבתי על שגרת היום יום. תמיד יגיע בוקרו של יום ראשון, כמו שתמיד
הסינגל הראשון של פיל קולינס מהאלבום …But Seriously שיצא ב-1989. כמו Man on the Corner שירו מלהקת ג'נסיס, "עוד יום בגן עדן" נכתב כדי למקד תשומת לב על מצב חסרי הבית. השיר שונה מסגנון הדאנס-פופ שאפיין את אלבומו הקודם No
ג'ורג' מייקל סיכם את Wham! בלהיט הסולו האיקוני שלו 'Freedom! '90'. "השמיים יודעים שבטוח היה לנו כיף" הוא שר, חוגג את המסע מהפרברים לכוכבות העל שאליו יצא עם הנער המתבגר אנדרו רידג'לי. הסרט התיעודי הארוך הזה מספר את סיפור ההצלחה
"אני מת על השמונים", אתה יכול לשמוע מישהו אומר, או בהפוך – "אני שונא את השמונים". שני המשפטים על מה הם נסמכים? על ניתוח מוסיקלי רחב יריעה (שנות השמונים לעומת השבעים…)? על יוצרים-זמרים אהובים? על זיכרון (נוסטלגיה)? הניסיון לתחם את
עוד אחד אכל אבק, זועק פרדי מרקורי. עוד אחד, הלך, עוד בר מינן. קצב הבס של ג'ון דיקון מסמל את מצעד המוות. זה אחד השירים היותר קשים להבנה של להקת קווין. הוא מתחיל בסיפור: "סטיב הולך בזהירות במורד הרחוב …
הזעקה של רולאנד אורזבאל וקורט סמית', הלא הם "טירס פור פירס" (בעברית קראנו להם "דמעות לפחדים") מגיעה ומחלחלת. שיר דרמטי שמתבסס על הפסיכולוג ארתור ג'נוב, מי שאמון על שיטת ה – Primal Therapy, שאומרת כי כדי לגרום לאנשים להתעמת עם
היא נראתה כמו מלכה יפהפייה מהסרטים. היא אמרה לו שהוא האחד והיחיד. שמה היה בילי ג'ין. היא נושא הסינגל השני מהאלבום Thriller מ-1982. מייקל ג'קסון כתב והלחין. קווינסי ג'ונס שהפיק, לא אהב את השיר כששמע אותו לראשונה. השיר כמעט הוצא מהאלבום.
סטינג משתף בביצוע עוצמתי של "רוסים" ("Russians") משנת 1985 למטרת תמיכה באוקראינה. השיר, שיצא במקור בתקופת המלחמה הקרה, הביע תקווה שגם ארה"ב וגם ברית המועצות ימצאו סוג של אנושיות משותפת לפני שיהרסו את העולם באמצעות לוחמה גרעינית. כעת, עם הסכסוך
תקשיבו לצלצול הפעמון בפתיחה. תחברו לאווירה. השיר עדיין מצמרר אחרי כמעט 40 שנה. "האם הם יודעים שזה חג המולד בכלל?" שרו ב-1984 כוכבי העולם שיר צדקה שאורגן על ידי בוב גלדוף, שהיה הסולן של להקת The Boomtown Rats. הוא קיבל
שיר המפתח בסרט "גשם סגול", בכיכובו של פרינס, שזיכה אותו בפרס השיר הטוב ביותר בפסקול של סרט באוסקר. השיר הוא חלק מאלבום פסקול הסרט. לפי הסיפור, חברות להקתו של פרינס Wendy Melvoin ו – Lisa Coleman (שאכן היו חברות בלהקתו עד 1987) כתבו שיר שפרינס התעלם ממנו ולבסוף הכיר
למרות היותו של השיר כתוב כשיר אהבה, Dance me to the end of love נכתב, למעשה, בהשראת השואה. לאונרד כהן נזכר: "ידענו על כך, שבמחנות ההשמדה, ליד המשרפות, רביעית מיתרים אולצה להופיע ולנגן ממש בזמן שהאימה הזאת נמשכה. אלה הנגנים
