זה אחד השירים היותר מזוהים עם המלכה, שושנה דמארי. שדן אלמגור כתב ומשה וילנסקי הלחין. שיר אהבה טראגי של אישה לאהובה שבוחר שוב ושוב בים על פניה. היא שרה אותו לראשונה ביום העצמאות העשירי של ישראל, ב־1958, בחגיגות בחיפה.
דמארי ייצגה מיזוג התרבויות האולטימטיבי בין המורשת הפולקלורית של העדה התימנית והמוסיקה החדשה המתהווה בארץ, שמקורה בתרבות חדשה של משוררים ומלחינים. שירים של יחיאל מוהר, נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, חיים חפר חברו למוסיקה של משה וילנסקי, של מרדכי זעירא, סשה ארגוב ודוד זהבי. אלה היו לחנים ותזמורים חדשים וחדשניים, שצמחו כאן עם כול ההשפעות המזרחיות והמערביות, ועיצבו קשר מוסיקלי חדש למילה העברית.
חלק בלתי נפרד מהסגנון היה כמובן קולה, הקונטראלט הלוהט הזה, שהגיע ממקומות-עומקים לא ברורים. תערובת של מבטא תימני ולהט דרמטי. אפשר לומר שהקול שלה היה הסגנון. קול חזק, מסולסל הייתה איזו "אש" שבערה בשירה שלה, הטונים שהיו שייכים רק לאחת בעולם.
לקראת יום השנה ה -17 למותה שולח ההרכב Queenta Ensemble גרסה ג'אזית ל"מגדלור". האנסמבל, המובל על ידי המוזיקאית והווקאליסטית חן לוי מנהלת מחלקת ג'אז ווקאלי ברימון, הוא על טהרת הנשים. בג'אז כמו בג'אז, בגרסה לשיר מוכר מנסים מיני מניפולציות החורגות מהנתיב המלודי הראשי ומנסים לרדת לשביל צדדי לשם אלתור . גרסת Queenta Ensemble, מעניקה לשיר "דיאטה" קולית מול הדרמה של דמארי. יש בשירתה של הזמרת חן לוי יש איפוק מעודן. היא צבעה אותו בצבעים רכים. הנמיכה את גובה המגדלור של דמארי, עמעמה את אורו מזווית שלה. הניואנס הג'אזי יפה, אך לא ממש תורם ערכים פרשניים מוספים משמעותיים.
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור/ אך תמיד, כשחזר עם ליל/ מן החוף היה מבחין, בתוך השחור/ אור פלאי קורץ לו וצוהל.
היא חיכתה לו בשפתיים מלוחות/ הוא חיבק אותה אליו דומם/ הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!"/ אך עם שחר שוב חמק לים.
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור/ אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור
פעם היא לפתה אותו חזק חזק:/ "הישאר, כי לא אוכל יותר!"/ הוא נשק לשתי עיניה, ושתק;/ אך עם שחר שוב נראה חותר.
אך עם לילה, בשובו מים ושחור/ לא האיר לו עוד האור כמגדלור.
הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים/ וליבה כגוש פחם שחור./ ורק אז בלאט גילו לו השחפים/ כי ליבה היה לו מגדלור.
הוא חפן אז את הלב אשר אוכל/ פתע שוב זרח הלב וחם./ וכיום במרום הצוק, בראש מגדל/ הוא מאיר לכל מלח בים.
כי למרות שאין בחוף שום מגדלור/ לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.
