מהי אהבה? הצלילים שהוא שמע – עורבים שרים כיונים – היו אהבה. השקט הזה. אבל כאן – יש לקבל את האהבה כפי שהיא – "אין כאן קדושים/ רק אנחנו יקירתי". מלחש עמית שקד בקול מסתורי גבוה. גם העיבוד (שירה שמימית, צליל צ'לו של ג'קי פיי, תיפוף מעודן של חגי שלזינגר) מוסיף שכבה לאווירה המיסטית.
עמית שקד ומעבדי השיר נמצאים בספירה אחרת. זו בטח אינה ארץ ישראל. זה ניסיון לומר שגם כאן מתפתחת סצנת שוליים, שנכנסת לסמטאות צנועות, לעתים מהפנטות. בקומוניקט כתוב "נסיך האינדי" החדש. מלכים ונסיכים מכתירים בקלות בז'אנר אחר, לא הז'אנר הזה. הגדרות וסופרלטיבים הם לעיתים אויבי המוסיקה, כי הם מתיימרים לסווג, בשעה שהאמן אינו רוצה להיות מסווג. הוא חפץ שיתנו לצלילים לדבר. לא למגדירים. והצלילים האלה מדברים בעד עצמם ובעד שקד.
Walk right trough me/ I'll stand still/ Words are spoken/ Lips are sealed
I've heard ravens/ Sing like doves/ It was quiet/ It was love
There are no saints here/ Only us my dear
Please excuse me/ I'm in flames/ Someone tell me/ What's my name
There are no saints here/ Only us my dear