יעל שושנה כהן לולה מארש צילום מרגלית חרסונסקי

לולה מארש Remember Roses השקת האלבום

השירים יוצאים מהחדר הקטן אל מרחב מועדון הרוק הסואן. חוויות שונות, ולא הייתי מוותר על אף אחת מהן.

בארבי ת"א
5/5

הקלילות המחויכת, המתיקות הכובשת. המוסיקה הרעננה. לולה מארש המציאו משהו חדש.  בפופ – לא פשוט להמציא משהו חדש. יעל שושנה כהן  וגיל לנדאו עושים את זה בדרכם הייחודית. אנחנו ב – Wishing Girl, שיר שלישי באלבום, רביעי בהופעה  יעל שרה שיר אהבה כמו ממרחק, באווירה חלומית משהו. סקסית כמו ללא מגע. זוהי היכולת להישמע פגיעה מהמקום התחושתי, בלי להיות דרמטית. הצליל בהיר ומתוק, מצלצל תמצית המהות הטבעית שלה.
"עכשיו יקירי, אם תיפול, אני אהיה שם כדי להחזיק אותך/ כי נתתי לך את הנשמה שלי לפני זמן רב לפני זמן רב/ מפני שאתה הכוכב הבודד שלי ואני נערת החלומות שלך"
"לזכור ורדים" (Remember Roses), הוא ללא ספק אחד מאלבומי השנה שלי. האזנתי לו כמה שעות לפני שהגעתי להשקתו בבארבי ונשביתי בקסמו. הצמד מסבך את כל מי שינסה להגדירו – אינדי פופ/ פולק, אלקטרו פולק. מה זה חשוב. המוסיקה הזו אינה מבקשת הגדרה, אלא הקשבה. הקשבה ל – You're Mine (שפותח את האלבום) נותנת כיוון. יעל שושנה שרה: "כשאני מביטה בך – כל המראות נעלמות", היא עוברת מאיפוק לצעקה. המוסיקה קצבית לובשת שכבות של צליל סינטיסייזר, שנשמע כמו תזמורת מיתרים. ההפקה המצוינת מכניסה לאזורים שמימיים מעורפלים. יופי (לא ארצישראלי) נדיר.
בהופעה יעל מעבירה את השיר לקהל. תן לו לשיר במקומך. תפעיל אותו להרים ידיים במחיאת כף מעל לראש.
לולה מארש היא להקה ליצוא. האנגלית מובנית אצלה פואטית ומנטלית. שמעתי אותם בפסטיבל חורף באילת השנה כצמד. הפעם זו היתה הופעה בהרכב מלא, הבדל של יום ולילה. ההרכב מוסיף לצמד עוצמות של להקת רוק מלוכדת ומהודקת מהשורה הראשונה. קולה של יעל שושנה כהן ייחודי בצבעיו מתקתק-מסתורי נטול גינונים. הסיפורים הם צלילה לתוך עולמה של מספרת, שמחפשת השראה על רקע התפקחות, שמולידה געגועים לעבר טוב. בשיר  Hometown שרה יעל: "הייתי כל כך רחוקה ששכחתי את  הריח המתוק של השדות בגשם/ לילות השבת שאנו שרים יחד/ והמשחקים המטופשים  ששחקנו". ב – Remember Roses , שיר מלודי להפליא, חוזרת יעל לפרחים בגן של פעם, רוצה להתחבר לזיכרונות מבית כדי לקבל השראה, להשתחרר מהרעש העכשווי.
ב – Stranger  היא שרה: "זרה לעבר שלי זזה  קופצת מהר/ אני הרוח הם ההרים/ הנחמה היחידה שלי היא שתמיד יש לי קצת שמש בכיס". המנגינה מתיידדת בהרמוניה קסומה, עולה על מסלול קצבי Radio Friendly
גם ב – She's Rainbow העבר משפיע על תחושות ההווה: "כיצד אוכל להיות נאהבת/ קמה בבוקר מרגישה לא בטוחה, כי אני נזכרת באומץ  שהיה לי כילדה/ צבעים שונים שאני מסתירה בפנים…"
איך מעבירים את האווירה החלומית של השירים לבמה? יעל שושנה כהן עושה את זה בחן טבעי ובביטחון. היא רואה ומרגישה קהל. יעושה שימוש בכל מנעד קולה. האפלוליות המסוימת באלבום, כמו נעלמת לטובת  ממד רוקיסטי, במיוחד ב –  Hometown שמסיים את הערב.
למרות שמדובר באותם שירים, האזנה ללולה מארש באלבום ובהופעה – כמעט עולמות שונים. האינטימיות האפלולית מוארת בתאורה יפהפייה. אווירת המסתורין מתפוגגת. הטונים יותר מוחצנים. הצליל יותר עוצמתי. השירים יוצאים מהחדר הקטן אל מרחב מועדון הרוק הסואן. חוויות שונות, ולא הייתי מוותר על אף אחת מהן.

יעל שושנה כהן – שירה ראשית, גיטרה אקוסטית, יוקללה ופרקשן | גיל לנדאו- גיטרות וקולות | מתי גלעד- בס וקולות | עידו ריבלין, קלידים  | דקל דביר- תופים וקולות. ואירוח של רמי אוסרווסר, שהיה חבר בלהקה ועזב, אותו החליף עידו ריבלין

צילום: מרגלית חרסונסקי

1.days to come
2. saturday emotions
3. waitress
4.wishing girl
5. your'e mine
6. morning bells
7. stranger
8. sirens
9. she's a rainbow
10. bluebird
11. remember roses
12. home

13. in good times
14. the wind
15. hometown

Wishing Girl

You're Mine

Morning Bells

Sirens

She's Rainbow

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן