אולארצ'יק פותח בקול צרוד כזה, שנדמה שמשהו קרה לו. בהמשך המלנכוליה הופכת מקול ניחר לזעקה עוצמתית בקצה המנעד כשהוא נואש מההווה, מבקש ממנה לחזור הביתה. השיר מורכב מהתרפקות על זיכרונות יפים ומהתפכחות כתוצאה מהשבר שעבר עליו. למעשה יקיצה מתמימות, חזרה
קבלו את "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי" של אלון אולארצ'יק – גרסת 2023 בביצוע מיוחד חדש עם גיא מזיג, ג'יין בורדו, יושי, רונה קינן, שלומי שבן. סיבת החגיגה? פרומו לקראת סדרת הופעות חד פעמית של אולארצ'יק – אנלוגי VS דיגיטלי בהן
הנערה של אולארצ'יק בצרפתית? מתאים. תקשיבו לסיריל עמר. תשכחו מגידי גוב. זה שנסון. הסיפור, ההומור, הפואנטה. האקורדיון. הואלס. יהונתן גפן ואולארצ'יק מעולם לא חשבו כמה הם נשמעים צרפתיים. סיריל עמר גילה להם. חיוך מתגעגע. עידון של קריצת עין. כמה יפה.
שמעתי בשבועים האחרונים פעמיים את השיר הזה – בערב של אלון אולארצ'יק בזאפה ת"א בהשקת האי.פי החדש שלו, בביצוע מלא חדווה של האורח שלו – רמי קלינשטיין ובפסטיבל הפסנתר בדואט עם שלמה גרוניך בערב לרגל 50 שנות הופעה. השיר מתוך
מותו היה פתאומי ולא נתפס. איש נפלא, מורה ופרסונה כל כך אהובה. בערב שערכו לכבודו קיבלנו כמעט את מלוא התמונה על סיפור חייו, וכמו שאומרת הקלישאה – הוא לא ידע שהוא כזה. אם מדברים על ג'אז ישראלי עכשווי – אין
אין לי שום ספק: בגיל 71 אלון אולארצ'יק היה חוזר אל הילדות בהינד עפעף. הילד הזדקן, אבל מנטלית מעולם לא רצה לגדול. "תהיה ילד" נכתב על ידו לפסטיגל 1994. אז כמו היום בגרסה החדשה עם ילדיו, מקס וטסה, המהות היא
30 מלאו ל"רואה לך בעיניים", ו"לוליטה" חיה, נושמת, קיימת. אתי אנקרי שרה דף נדיר מתוך יומנה המוסיקלי העשיר. שיח מול מי שעתידה לחבור לעולם הבידור. מן הסתם – גם עם עצמה. מודעת למחירי המקצוע, ומטיפה בגוף שני לנפגעת הפוטנציאלית. זו
הילד מזדקן, כבר בן שבעים. הוא מתלונן על בעיות קשב וריכוז. משהו על רצף הדיסלקציה. אז כן, גם בגיל הזה יש שמובחנים, או מאבחנים עצמם בלקות הזו. יש לה קשר מובנה ליצירה. כשאלון מנסה להשתלט עליה – היצירתיות פוחתת –
הילד מזדקן, אבל נשאר ילד. רמי קלינשטיין הוזמן לשיר את השיר (ילד מזדקן). אולארצ'יק האזין לקאבר כמזדהה. קלינשטיין נשמע ענוג ומתענג. הוא בא לבלות. גם גורי אלפי הוזמן בהמשך להצחיק, לחגוג ולבלות. אולארצ'יק עכשיו (כך נקרא ה-EP החדש) הלך על
איך חוגגים 50 שנות קריירה? מתחילים בקטע לא מתוכנן שאינו מופיע ברשימת השירים. לא יודע מה עבר לשלמה גרוניך בראש, אבל יכול להיות שמה שעבר לו – עבר גם אצלי: איך ליצור מופע' שלא ימחזר את המוכר והחביב. אולי זוהי
אלון אולארצ'יק רוצה להזכיר לנו שכולנו פליטים. לשם כך הוא חוזר לסיפורי התנ"ך, כי עוד משחר ההסטוריה הפליטות היא חלק מחיינו. תלמידים, יש למישהו שאלה? המורה אולארצי'ק יענה. הוא יספר על אברהם אבינו וגם על יעקב. התנ"ך תמיד רלוונטי. תזכורת:
הערב נפתח ב"על קו הזינוק", אל גידי גוב הצטרפו צעירי תל-אביב. הם יחברו אליו גם על קו הסיום כעבור כשעתיים ב"עוף גוזל", כדי לאפשר התמוגגות וריגושים על אחד השירים הכי שחוקים במוסיקה הישראלית. אנחנו בהופעה השניה של "שירים מלילה גוב", זו שנולדה
אז מה פשר התוגה שהוא מכיר? מה מרגיש ליבו? מה הוא בכל זאת מסתיר? מה בדיוק עבר/ עובר ביניהם? מה החברים שלהם אינם מבינים? למה מתכוונים ב"לא מתאים להם"? בכלל: מה יום מיומיים? התשובה אולי נמצאת בשאלה: "אהובתי האם עדיין
זה לא התקף לב, זה התקף חרדה או אהבה, אבל בשביל להבין שמדובר בארוע לבבי מסוג אחר, אתה צריך לבקר במיון באיכילוב. הומור נוסח אלון אולארצ'יק מגיע בשיר קצבי. עתיר חשמל ואלקטרוניקה. מפגש מערב ומזרח טיפוסי, קליל , פריך ונטול
עברו הרבה גשרים מעל המים מאז שכוורת ביצעה את "נתתי לה חיי" באירוויזיון של 1974. ארבעים וארבע שנה אחרי – שרית חדד שרה גרסה משלה לשיר לכבוד ועידת 70 למדינה של Ynet ומעוררת את חמת חבר הלהקה, אפרים שמיר, שמכנה
בואו נחזיר את "נאחז באוויר" לאוויר בגרסה חדשה מתוך הופעה חיה. עיבוד באוריינטציה של מוסיקת עולם עם קריצה למוסיקה אירית בקצב איטי יותר לעומת ההקלטה המקורית. זהו שיר על אהבה ללא נשוא למי שאינה מחזירה אהבה. הטבע מגויס להמחשת הטראומה. השמיים
קראו לפסטיבל הג'אז באילת "פסטיבל ג'אז ישראלי" – לרגל 30 שנה לקיומו. המשמעות של ישראלי? – מוצא, סגנון? מה שברור מעל לכל ספק: למוסיקאי ג'אז מעולים, היוצאים מישראל אין כמעט מה לחפש כאן. ניו-יורק קוראת להם. העולם המערבי ממתין להם.
האיש מבלה כל הליל בגנה, מנסה למשוך את תשומת ליבה. מעולם את פניה לא ראה, אבל לדמיון אין כל גבול… שיר הלל של אלון אולארצ'יק לפנטזיה שמתרחש בעולם אגדות סודי אי שם "אחרי היער". הדמיון וההומור של אולארצ'יק מזכירים גם
דני סנדרסון שר את הבלוז של רוברט ג'ונסון בהופעה של אלון אולארצ'יק. ג'ונסון היה אחד מזמרי הבלוז המשפיעים ביותר בתולדות הז'אנר הזה. השיר יצא לראשונה ב-1936 בחברת Vocalion Records, ומאז הטביע חותמו לא רק על עולם הבלוז. מדהים שהשיר לא עלה
עשיתי next בשלט על שני הראשונים, "היא הולכת בדרכים" ו"בא לשכונה בחור חדש". הכי פשוט לומר – האוזן התעייפה משני אלה. אם לפתוח במשהו בניחוח אוריינטאלי, הייתי מעדיף את "בן בסט" או "כל הליל אני בגנך". לא חסרים לאלון אולארצ'יק
שלושים שנות אולארצ'יק בשעה וחצי של צהרי שישי בזאפה. יש מצב? תתפלאו. נכון שאין לו "דברים מסודרים" להגיד (בין השירים), אבל יש לו רשימת שירים יפה, ויש לו החן השובבי המוכר, שאומר, ש"דברים מסודרים" עלולים רק להזיק, ואין לקחת בחשבון
ארבעים וחמש שנה למותה של המשוררת לאה גולדברג הן סיבה לפרויקט אודיו-וידיאו חידוש לשיריה ביוזמת עמותת "שיר עד" בתמיכת "קרן מיתר" בניהולו האומנותי של אורי לשמן ובהפקה המוסיקלית של אלעד אדר. בשיריה של לאה גולדברג קיימים לא רק מקצבים שריתקו את המלחינים, אלא
מה הבעיה שלו? הוא מרגיש שיש בעיה. היא מתכחשת, אבל נותנת לו קונטרה. גם הוא לא בדיוק המאהב הגדול. מה האמת? הקלפים נשארים קרוב לחזה. לעולם לא נדע את האמת הכי אמיתית. מצד שני – האהבה חזקה יותר מסימני השאלה,
השחקן דרור קרן ביים את הקליפ ומשתתף בו. זהו מעין קליפ המשך או הומאז' לקליפ האהוב לשיר – "בואי נתחבק" של אלון אולארצ'יק, בהשתתפות השניים, ששודר בתוכנית "9 שעות ושיר" בערוץ המוסיקה לפני מעל לעשור שנים. השיר הוא מתוך האלבום
הביטלס הגיעו למסקנה שנמאס להם להיות ביטלס אחרי פחות מעשר שנים. הרולינג סטונס מתכננים את העשור הבא אחרי חמישים שנה ביחד. כוורת לעולם חוזרת. הקאמבק במדינתנו הקטנה נעשה נוח משנה לשנה. כל מה שאתה צריך זה להציג תעודות של להקה
הרביעיה? זו הייתה צריכה להיות "החמישיה" מי לא התלבש? נו, ברור. יצחק קלפטר. ראיתי אותו בקהל. עובר תקופת התאוששות. נאחל לו רק בריאות. קלפטר – כי הרביעיה היא למעשה חיבור בין שני הרכבים שבהם השתתף קלפטר: "נפגשנו" עם אלון אולארצ'יק
מה חדש אצל אולארצ'יק אחרי 10 אלבומי סולו? שיר אחד – "אין זמן" – זה הכל? אם לקחת את המושג "זמן" – הרי קובץ השירים המוכרים עומד ברובו במבחן הזמן, לא משום שכל השירים קורצו מחומרים "קלאסיים", אלא מפני שאולארצ'יק
