קראתי ביקורות על המגה להיט הקולנועי הארוטי, וחשבתי: אולי כדאי להישאר עם פסקולו. מה שאומר: בטרם תראו את הסרט, תביטו על הרשימה מטה. 16 גוונים, בלי סצינה ארוטית אחת, כולם עומדים בפני עצמם ללא קשר לסרט, חלקם כבר להטו ברשימת הנמכרים
שלמה יידוב זיהה את הקהל. "אני עושה טעות שאני מדבר בעברית". הוא צדק. לערב הזה מתאים יותר השם El Primer Amor, אבל כשהוא הגיע ל"ימים לבנים", ושמעת את שירת הקהל, הבנת שהקלאסיקה הזו חזקה יותר מ – Volver של קרלוס גרדל ומ"אני בא להציע את ליבי" של סיטו
בקאברים מחפשים לא רק את הביצוע ה"יפה" והמדויק, אלא את החריג, את הירידה מהנתיב המרכזי לשביל צדדי, את היכולת של מבצע ה"כיסוי" להעביר את השיר למגרש שלו, או במילים פשוטות את הפרשנות שלו. דה וויס 5 נמצאת רגע לפני רבע
מי מהגיבורים של אריאל הורוביץ לוקח אותי לאי הבודד (אייפוד) שלי? זה לא רק עניין של הזדהות. מה שווה גיבור מרתק ללא מנגינה, שתוביל אותו מאזור החשיבה-סקרנות אל חדרי הלב. אני מתכוון לגיבורים האישיים של הורוביץ: שיר מס 12 – "ילדה כמוך" לקח
איש קטן בן 89, מסביר מדוע הוא מסתפק בלשיר, ומעדיף לדלג על הצהרות פוליטיות. תנו לשארל אזנבור שעה, והוא יסביר את הסוגיה, אבל אם תלחצו אותו מעט לקיר, הוא יגיד משהו על השואה של עמו, העם הארמני, ויצטער על כך שמדינת
השיר ראוי להיכנס לרשימת הגדולים של הפופ האלקטרוני – בשימוש המיוחד בסינתיסייזר בחיבור לקולה של סולנית יאזו, אליסון מוייט, ששרה את מילותיו של וינס קלארק על תשוקה וגעגועים לאהוב. Yazoo (באמריקה ראו להם yaz) היו צמד – הרב-נגן, המלחין ואיש
עכשיו הקהל מחליט. השופטים מצטחקקים. אומרים משהו או אפילו לא משהו. נסרין קדרי דואגת לבידור, כי אין לה משהו אחר להציע מעמדת השיפוט. סמא שופאני, זמרת ששרה נפלא בערבית, הולכת הביתה כי בחרה לשיר "יש לך" של המנטור שלה, שלומי
רגע מכונן: עילי בוטנר שר. שפשפתי את עיני, עצרתי את נשימתי. חידדתי את אוזני: אכן עילי בוטנר שר. היוצר, שמעולם לא שר את שיריו, שמפזר אותם לכל העולם, וגם עולה איתם על הבמה – שר שיר אחד סולו – "מה שלא הספקתי לומר", הזכור מרן
אין הגדרה למושג "מוסיקת עולם", למרות שהיא נחשבת ז'אנר בעולם המוסיקה, אבל אם מוסיקת עולם היא חיבור בין תרבויות שונות, "טייצ'מאניה", אלבומם של יניב טייכמן (נגן העוד) ורביעייתו, הוא הכי מוסיקת עולם שבעולם – בחיבור המסעיר בין מערב למזרח, בין ישן לחדש,
הבנאדם בשלב מסוים של חייו מנסה להפוך לאדם טוב יותר ומשנה את הדרכים שלו כדי לרצות/לשמח את כולם, וזה נמשך זמן מה, ואז הוא מגיע לנקודה בה הוא אומר לעצמו: פאק איט! אני זה אני! לא מוכן להשתנות. כריס קורנל כתב
אחרי Post Pop Depression, האלבום של 2016, איגי פופ מוציא את Free. "ג'יימס בונד" הוא הסינגל שיוצא מתוכו. פופ חוזר להיות פופ במיטב המסורת. “She wants to be your James Bond/ Well, it’s not for a price and it’s not to
המושג "נוקאאוט" אינו תואם את המעמד הזה. נוקאאוט שהושאל מתחום קרבות הזירה – הוא מצב שבו היריב אינו מסוגל לעמוד על רגליו, מתרחש בדרך כלל לאחר מכת אגרוף או בעיטה מכרעת שאחריה היריב אינו יכול להמשיך בקרב. בדה וויס 5 ממש
השפעת הטבע על הנפש. נעם הלפר חרז את הקשר בין מראה העין למחשבה. השיר במסגרת אלבום הבכורה של הפרויקט שלו Age is a Box, מנסה להשתחרר ממפגעי העולם הזה, גם מעצמו. לזרוק עצמו על הר, להכיל את מה שהעין בדרך כלל
שיר 12 הנקרא "אמא", מראה עד איפה יכולה זמרת הרוק-בלוז הזו להגיע. רגשנית וקורעת כג'ניס ג'ופלין, מחטטת בנשמה. בת' הארט, זמרת סול, לא מחקה את ג'ופלין אבל האיכויות מזכירות את זמרת הבלוז הלבנה הגדולה. לא כל הדיסק זה בלוז. "אל
ג'ניפר לופז מגיעה עם המסיבה שלה (It's My Party) לפארק הירקון לחגוג 50 – במוסיקה מעורבת – לאטין פופ, ריתם נ' בלוז גם המנוני הדאנס, מאלה שעשו אותה סופרסטארית, הפקת ענק – רקדנים ופירוטכניקה. כמה מעריצים יש לה בישראל? מבחינת כותב שורות אלה – זמרת
דורון מדלי לקח שיר משלו – "שני משוגעים", וניסה לאתגר את מתמודדיו שי זנזורי ואוהד יהודאי. זנזורי התנגד לבצע את השיר ואיים לפרוש. היתה מידה של צדק בטענה שלו: מה אני צריך תחרות עם עומר אדם שנמצא עכשיו בשיא תהילתו ועם להיטו
לא. לא שאלתי את שלמה ארצי, אבל אני מנחש שגם הוא לא האמין, שב-2019 זמר כמו עומר אדם יביא 50 אלף איש לפארק. כש"כוורת" עשתה את זה לא הרמנו גבה. היא היתה הקונצנזוס הכי מייצג של הישראליות. היום עומר אדם הוא
הו, כמה רומנטי. הזוג שלומי-פבלו מתפייט על אהבה. השנים שרים את סיפורו של מי שמשהו השתנה בקרבו כלפי. שולח אליה את המכתב שלא כתב, מילים שלא העז להשמיע. למה הסתיר ממנה עד היום? מה יום מיומיים – שהחליט לומר אותם ולרכך לה
אובססיה נפשית: "הדים ורוחות רפאים בראשי / הם שוחים במיטתי/ הם לא נותנים לי הזדמנות/ אני פה בשביל אף אחד". איך זה במוסיקה? תקשיבו מטה. מסלול אמצע דרך קצבי, אפלולי, חסר נשימה. הצבע הקולי של יעל שושנה הוא חלק מתהחושה
האלבום החדש של בסטיל Bastille לוקח ללילה אחד בחיפוש אחר הסחת דעת מן האפוקליפסה הסובבת. הוא נפתח ב – Quarter past midnight – השיר הזה מספר את סיפור השוטטות המאוחרת וחוויית העולם האחר בחיי הלילה של העיר. הוא עוסק בהחלטות הרעות שאנחנו עושים הן
בכל תוכנית ריאליטי מוסיקה אני מגיע לשלב שבירה: שלב הדו-קרב הוא מהמייגעים בתוכנית. הכיסאות כבר אינם מסתובבים, העריכה התזזיתית מעצבנת, הפרסומות – מכה, המנטורים ברובם מקובעים לזון שלהם. נסרין קדרי מתחברת למוסיקה "דרך הלב" ומנסה בכל הכוח להיות סטנדאפיסטית. דורון
קסוויאר ראד האוסטרלי עושה סולדאאוט אצלנו. איך? הקהל יותר חכם מכל פרומו תקשורתי. הוא יודע מה זה חיבור עם זמר חם, מתקשר, בעל מסרים חברתיים הומניים, ובימים שדם חם נשפך כאן על גזענות – הוא מזמר על אהבת כל בני
סוזן בכר בת 21 מת"א שרה Eye Of The Needle המוכר מסיה. כל נבחרות השופטים כבר נסגרו, ונותר רק לדורון מדלי לבחור ולהשלים את הנבחרת שלו. למרות הביצוע הטוב, החליט לא ללחוץ. נימוקו: "אני עיף מבנות ששרות באנגלית". הבנתם את
הטון של ישי רביבו כל כך רחום וחנון, שלא ניתן לערער על הטקסט המקראי הזה. ל"אשרי המאמין" יש משמעות של – מאושר הוא מי שייתן אמון בדבר, ומצד אחר, במבט מהצד – קשה להאמין. אישית, ולא רק משום חילוניותי – אינני מתחבר
מה רוצה תומר בר לומר? שתל-אביב זה רע? זהו? זו כל התובנה. מה אתה באמת עושה פה? מה אתה קובר ראש בחול? אני אחרי שיר כזה אורז ובורח. סביר להניח שגם שכר הדירה יפחת במקום אחר. דקירות ברחוב, פליט סודני
"ארבע בבוקר, סוף דצמבר, כותב אליך עכשיו, לראות אם אתה בסדר. ניו-יורק קרה, אבל אני אוהב את המקום בו אני גר/ שומעים מוסיקה ברחוב קלינטון כל הערב"… כך פותח לאונרד כהן בקולו הנמוך האפל שיר לחבר שקיים יחסים עם האישה שאיתו. השיר
ג'אז וניו-אורלינס הם ככל הנראה מילות קסם למשיכת קהל. כבר על המופע של ד"ר מייקל וייט ורביעיית הג'אז מניו אורלינס נרשם Sold Out. מה מחפשים בג'אז אולד אולד סקול של תחילת המאה? את ה"שורשים" של מה שנקרא "עידן הזהב של
"השירים הם החייים שלי. כמה מהם שוחזרו, חלקם שופצו, כמה מהם חודשו, אבל כולם עם מגע עכשווי". מסביר סטינג על אסופת השירים גרסת 2019. לאחר אלבום הדואטים עם זמר הראגה שאגי בשנת 2018, יוצא סטינג, שנה לאחר מכן, באוסף גרסאות חדשות למיטב
דה וויס הופכת סוג של סטנד אפ קומדי. שחקנים ראשיים: נסרין קדרי ודורון מדלי. ההפקה, העריכה דוחפים לכיוון הזה. צחוקים, צחוקים, צחוקים. אין ברירה. הרייטינג זועק גוועאלד. אנחנו בתוכנית בידור . עברי לידר כשופט שמנסה תובנות, ייאלץ להשתלב בשאו –
גילי פורטל בחרה באנגלית כדי לעסוק במודעות למצוקות אישיות: אנחנו נוטים להסתגר בתוך הסיפורים המאוד אישיים שלנו ולחפש פתרונות לבעיות שצצות, אבל הבעיות נמצאות מחוץ לתחום שלנו "וככל שאני מתחזקת אני כותבת מחדש את הסיפור שלי". כלומר – קחו זווית
