ביקורת סינגלים חדשים

מה אצה דרכה אל הים? איזו טראומה עברה? מה מהות ההבטחה להחזיר את הלב שלה הביתה? רוני דלומי שרה על משבר בחייה. כל משבר בין אם נורמטיבי ומתוכנן ובין אם בלתי צפוי, כרוך בכאב ובתהליך הסתגלות וריפוי. אנשים שונים נבדלים

הבנתם? כל אחד יבין בדרכו את השיר הזה. התבוננתי בקליפ מההפגנות נגד המהפכה המשטרית שצורף, וחשבתי על ההפגנה שנערכה מול המספרה של שרה, כדי ש"גן העדן" יקבל משמעות חזקה יותר. מצד שני, השיר אינו מכניס למציאות עכשווית דווקא או מדבר

מה היא צועקת? ממה היא פוחדת? מה רוצים לקחת ממנה? מנין הכאב שלה? מי מאיים עליה? מה העניין של מלחמות על אגו וכבוד? האם מאי ספדיה כתבה שיר אישי או שהיא משלמת מס לטרנד ההעצמה הנשית?  פתרונים לכותבת, שתתבקש להבהיר

האוהב המאוכזב כל כך דואג לאהובתו הנוטשת, שהוא מאחל לה להיות מאושרת? כותב הטקסט יסביר מן הסתם שזה נאמר מן השפה ולחוץ. "העיקר שתהיי מאושרת", שר מרגי בטון מלנכולי, אחרי שסיפר כי רצה לטשטש את "התמונות בתוך הראש שלי" כמו

אביב גפן מנסה להיות "בעניינים" כשהוא שר על מלחמת ההישרדות ה מקומית, כשהוא שם בפי האיש הקטן משפט מחחאה – "איך זו ארץ מובטחת אם הם הפרו כל הבטחה לך". לא. גפן לא התכוון לשיר מחאה נגד הממסד בימים טרופים

תתפסו את הקצב בסאשן הפסיכולוגי של עדי אולמנסקי, מהיוצרות היותר מיוחדות ומעניינות בפופ המקומי הפוסט מודרני. אולי תצליחו להתאפס  עליה, על זרם מחשבותיה. אולמנסקי מנסה בחינה עצמית של אישה: מי אני, לאן אני הולכת, פחות מנין באתי. יש רשימה: הפרעות

גם הראל סקעת מאמץ טקסט נדוש של מתקרבן שאהובתו נטשה אותו. היא חסרה לו, ומי זה שישן שם במקומו, שמן הסתם מזכיר לה אותו. כאמן שצבר הרבה שעות שירים ובמה – האם לא נקעה נפשו מהמיחזור של שירי פגועי אהבה

מה שהיא יודעת על חשיבתו (מה?) מה שהוא יודע עליה, מה שהוא מציע לעשות. לשרון הולצמן יש הצעה אסקפיסטית לימים לחוצים. אם יש משהו שניתן לומר על העידן בו אנחנו חיים – שהוא מלחיץ לאללה. האם התנתקות לכמה שעות בנסיעה

מיטב שרמן דואגת ליוני. מה דאגה? קרן פלס עזרה לשרבט את הסיפור על הבחור "עם הקטן הגדול", זה שמחפש ריגושים, לוחש לנשים, שבורח מהכל, שמדחיק הכל "בזכות האלכוהול" (בזכות?) . החריזה בסדר  אבל תפורה ולא נשמעת אמינה. הסיפור סביר, אבל

תוריד רגל מדוושת הקצב, תשיר את מה שאתה חש, קח את ה"שביר" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר לחלקת האדמה שלך. אתם מוזמנים לתרגיל ביצירת גרסת כיסוי (קאבר) של שי פיטובסקי כפי שהוקלטה חי באולפן של קוטנר בגל"צ. פיטקובסקי אכן משדר

נרים גבה שואלת: הפיוט הזה מגיע מאילן פלד, זה שעושה תפקידים קומיים של נשים גרוטסקיות? אני משאיר את סימן השאלה למקרה שמישהו יתקן אותי אולי זה לא הוא. כאן הוא פייטן שנקלע לסערת השראה, וסחב לתוכה את ברי סחרוף, אילן

נגיע עם איתי לוי עד המקלחת. מריץ שם מחשבות (לא שירים). מה הפעם? לא להתרגש: חזרתו של הגבר המתקרבן המקונן אל האהובה המתרחקת. שירי הלב השבור – סחורה עוברת לסוחר במיינסטרים הים תיכוני. אם אתה בתחרות, אל תוריד רגל מהגז.

פשוטו כמשמעו, ללא כחל ושרק. אברהם טל מציג הדברים בצורה גלויה וברורה, ללא ריכוך או ייפוי. יש כאן מלחמת אחים. לא ברור מי חבר שלך/ אויב שלך. אתה תופס צד ונבהל. טל שר כאב. הוא לא התכוון למחאה, אלא לתחושה

צרת רבים חצי נחמה, או נחמת הטיפשים. במה תבחר לירון בן שמעון? היא מתארת אישה, שהולכת בלב כבד לישון, אפילו מבלי להסיר את האיפור הכבד, שמהווה בד"כ סוג של מחיצה בינה ובין העולם. הגבר שלה אכזב והחלומות שלה מאופסנים, ליבה

מה רוצה להיות עדן מאירי כשיהיה גדול? הבעיה שלו שהוא כבר הגיע לפרקו, ולפי השירים שלו הוא לא ממש יודע. גם השיר הזה אינו מסמן כיוון, אלא ממחזר ומרדד. המילים – שרבוט עקר על יחסים מפוספסים. גיבוב מילים של הבחור

קולה המדוכדך של ירדן שדה מסלסל "אני לא איתך בסיבוב הזה". מכתב מפוקח אל מי שהיה איתה – על מערכת יחסים בעייתית. על גבולות שנמתחו, על אהבה נוכחת למרות אי נוכחותה, אור שעולה שוב, הסיבוב הבא ממשמש ובא. המוסיקה מלו-מלנכולית,

לא מסתדר לי הריקוד של הנחשקת על הבר, והחיים האידיליים בצפון שהמאהב מתענג עליהם. האם היא מתגעגעת לריקוד הברים בעיר הגדולה? איזה "רעש" הוא מוצא בתוך ה"שקט" שלה, האם השקט הזה מעיד כי גם היא מדופרסת בגעגועיה  ל"עיר החטאים",  כשהיא

לא נחשוב במונחים של להיט חדש של אביב גפן,  הגם שהשיר כנראה הולך להיות כזה. הנושא מאפיל על כל שיקול מסחרי.   בשיר הוא בחרדה ובדאגה למעריצות, שמגיעות להופעות שלו. משהו רע מאוד קורה עם רבות מהן. זה שיר שבא

אושיק לוי שר שיר געגועים עצוב. הקומוניקט שצורף חושף את הסיבה. כשהשמש שוקעת, מאירה בלילה כוכבים, שניהם יביטו על השמיים, אבל ממקומות שונים. אושיק בקול מחוספס שר את השיר במנגינה "עגולה" שמוציאה לפועל את תוגתו באיפוק, בטון שמגיע מעומקי הנשמה.

אמר מי שאמר: האושר הוא לא להיות עשיר בכסף, אלא התהליך בדרך לשם. עדיף להיות מסוגל להעריך דברים שלא ניתן להשיג מאשר לחיות בעולם של דברים שלא ניתן להעריך. וגם: האושר לא נמצא בבעלות לכסף אלא בתהליך שעברת על מנת

עולים עם מיכאל בן דוד על כביש ראשי שמחזיר אחורה למחוזות הדיסקו שנות השמונים. דוהר על בס מודגש, צלילים פאנקיים על מצע נשיפה, הפקה מלוטשת שמתכתבת  עם  ליבת הסגנון.  במרכז השיר גברת חזקה, מלכת הדאווין והפוזה, אלא שלא הכל חוסן,

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו  מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

נינט מטעינה את חקר נפשה באנרגיות רוק מלהיטות. היא שרה על פחד. מישהו אומר לה: "תמיד את זורחת במקומות מלאים פחד". הפחד מתעורר כתגובה לדבר מסוים שקורה לנו או, כציפייה לקראת איום עתידי. השיר הזה מציג את נינט בפרץ אדרנלין

נועם קלינשטיין רוצה לחיות בשני עולמות, ולא ברור אם היא יודעת באמת מה היא רוצה מעצמה ומהו העולם המושלם מבחינתה. להמשיך לחיות את אהבת העבר שנגמרה, למצוא אהבה חדשה? משפט כמו "כי כל הדברים שאהבתי בו/ הם כל הסיבות שנגמר"

השיר מעמיד אצלי שאלה לנוכח "מה לא ניסיתי לעשות בכדי שתרגישי שאת עולמי". האם הניסיון בא אחרי משבר? האם אחרי כל מה שניסה –  היא עזבה. אין לי מושג. חיפשתי תשובה בשיר – לשוא. בשיר אמנם נרמז כי היו מיני

אז מהי אהבה לפי שרון הולצמן? מה שהוא חושב עליה על דרך השלילה –  "אהבה היא שיעור שנועדנו לא ללמוד"?  מה שקורה איתה בפועל  – "שוקעת כמו ספינה/ ואנחנו גם שוקעים איתה", מה שהוא מרגיש "יש בינינו משהו חזק"? ומהי

סי היימן שרה את המנגינה (תפילה) שאבא נחצ'ה היימן חיפש לה מילים. היא מצאה את השיר בדיסק בתוך שקית ניילון עטופה בגומיות, עליו כתב האב – "סקיצה פסנתר בלבד – למצוא מילים". סי כתבה אותן בצורת שיחה שהיא ממשיכה לנהל

מצלילי החליל הפסטורלים בפתיחה, המוסיקה משדרת את הלך הרוח קודר של סוף הקיץ, ומכוונת לגסיסתו. מתחדדת המודעות של תחושת האובדן. זוהי גוויעה מלכותית בצבעיה, אלימה במהותה. מיקי גבריאלוב מפליא לבטא את מערכת היחסים שהמשורר  מתאר בשיר – בין האדם לטבע,