השיר בן האל מוות, הוא ביטוי לתחושות הגעגועים לתקופת התום של הילדות ולארצישראליות של פעם שאיננה עוד. חיבור מחדש של יהודית רביץ לשיר שהלחינה למילים של יעקב גלעד, המזוהה עם הביצוע של נורית גלרון מ-1982. קרן פלס ומשה פרץ ביצעו אותו בדואט לקראת טקס יום
לקראת קבלת פרס ישראל, דיבר אביהו מדינה על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא המוסיקה
אין בעיה לומר הרסו את השיר של רביץ. הקלסיקה מתבאסת. ראשים מדברים? לפי התוצאה – אני מבין את הראש של ליאור נרקיס ואני יכול להבין גם את הראש של נטע ברזילי. נרקיס הגיע לחפלת האצטדיון שלו. ברזילי הלכה על עוד
זמר יוצר איכותי הוא אמן שמסוגל לא רק לבצע שירים בצורה מרגשת ומיומנת אלא גם ליצור את המוזיקה והטקסטים של השירים שלו בעצמו. הוא כותב ומלחין מוזיקה בעלת עומק, אמירה ייחודית, ומעוררת השראה. זמר יוצר איכותי נבדל בכך שהוא מביא
אחרי 19 שירים, אני בבעיה, כזו שאופיינית למבקר מוסיקה שמחפש להכניס יוצרים וזמרים לנישות סגנוניות. מי היא יהודית רביץ? יוצרת וזמרת פופ, רוק, פאנקי, סמבה, או מלחינה לירית ייחודית ובלעדית, כזו שאין צורך לשבור את הראש בניסיון להגדירה. והנה, כבר
שירו הוא כל ישותו, כל מה שהוא, הד שחוזר אליו, כמיהותיו, בת קול של תפילותיו. מעין כוחו. קץ ייסוריו. בא וחוזר. במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה
הגעתי להיכל התרבות בתל-אביב בתחושה שאחרי הסולד אאוטים המטורפים שה"הכבש השישה עשר" עשה, רוב הסיכויים שאקלע לחגיגת ענק בהובלת הקהל. לא טעיתי. פסטיבל שירי הכבש ולהיטיהם הגדולים של המשתתפים הרגיש הפנניג, וכשיודית רביץ פצחה בשירה, הייתה באולם כמעט רעידת אדמה,
ההכרזה על סולד אאוט, מכירת כל הכרטיסים למופע, נהפכה לספורט הלא רשמי של זמרי ישראל. הם מתחרים מי יכריז עליו הכי מהר. אתה מסתכל מסביב, כולם עושים סולד-אאוט בחצי שעה, גג שעה. זו פאניקה שהולכת ומתגברת. המנצח התורני: החידוש של
הייתי פותח ביקורת על החדש של יהודית רביץ בשאלה: מה היו הציפיות ממנה אחרי שנים רבות של היעדרות מהאולפנים ומהבמות? למעשה, רביץ מעולם לא נעלמה. השירים שלה המשיכו להתנגן, להיות חלק מפס הקול של הרדיו הישראלי. השאירה רף ציפיות גבוה
מערכת ציפיות מאמן? נשאל זאת כך: מה הציפיות שלכם מיהודית רביץ אחרי כל שנות השתיקה שלה על רקע מציאות חיינו? תקשיבו לשיר הזה. מופתעים? אז ככה: חשיבת הקאמבק של רביץ היא מחוץ לקופסה. בוגרת, שקולה, לא מחפשת להמציא את עצמה
שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר. פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר.אוסף השירים הזה בא "לעשות צדק" עם המשורר, כלומר המשוררת, למרות שדווקא לאה גולדברג איננה זקוקה ל"צדק" שהרי היא מהמוכרות והמולחנות ביותר. מי לא מזהה את
"אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו, לא עיוורים אבל לא מביטים". שרה קורין אלאל. המילים של מאיר גולדברג מתאימות לכל זמן, ובזמן הנוכחי אפילו מקבלות עוצמה כפולה. הטקסט עוסק בקולקטיב פסיכופטי – חופר מקלטים, נמלט ממסיבות, מרמה את עצמו ואינו בודק
יש כאן חיבור מחדש של יהודית רביץ לשיר שהלחינה למילים של יעקב גלעד,המזוהה עם הביצוע של נורית גלרון מ-1982. בתום האזנה אחת אני מוצא יותר מהצדקה לגרסה החדשה. השיר בן האל מוות, הוא ביטוי לתחושות הגעגועים לתקופת התום של הילדות
השיר מזוהה לחלוטין עם חוה אלברשטיין (אלבומה "מות הפרפר" 1968). יהודית רביץ מאתגרת את עצמה בגרסתה החדשה במסגרת אלבום מחווה למוסיקאית, המלחינה והמעבדת אלונה טוראל, שהלכה לעולמה ב-2019. השיר נכתב אחרי מלחמת ששת הימים, והוא מתאר פרידה של זוג אוהבים,
"וידוי" של פן וארגוב הוא אתגר לכל מבצע. כמעט כמו תפקיד גדול לשחקן במחזה. המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר בשנת 1941. הוא פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-10 באפריל 1970, והוא האחרון מבין שיריו של פן שראה אור עוד בחייו.
ברוך שובה של ציפור שיר עבריה. וידוי קטן: חסרה לי. עכשיו היא מלווה אילה שותה מים בנקיק נסתר בצוקים. יהודית רביץ בחרה לחדש ימיה בשיר לירי קצר (23 מילים) של המשוררת יונה וולך שפורסם ב- 1983 בראש ספר שיריה 'אור
בדבר אחד יש להודות: זו לא הייתה חלטורה של מצעד זמרים ביום העצמאות, שעלו לשיר את שיריו של אריק איינשטיין. האהבה לאריק תורגמה למופע בידור טוב, שלוש שעות למן "הקפה הטורקי" שהוגש על הפתיחה טעים מאוד ע"י "מוניקה סקס". ועד
מישהו דואג לה שם למעלה, שרה יהודית רביץ. זהו אחד משיריה הראשונים הכי מזוהים איתה, וזוהי רביץ הלירית ששרה בטון נוגה, בערגה כבושה על ההמתנה לאור בנתיבי אבק וזמן, על הפגישה שתתרחש בתום הרבה ימים ולילות. על הדרכים שלא מצליחות
כשמתגעגעים ליהודית רביץ של פעם, נאמר "הקלאסית" – חוזרים לשירים אולטימטיביים כמו השיר הזה. המילה הטובה משנה את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנשים רואים את עצמם. רביץ מבקשת "מילה טובה" מהסביבה, כזו שתסייע להתגבר על
המבוגר יוסי בנאי כותב על הילד הישן דניאל. זה אינו שיר ערש שגרתי הפונה לילד בגוף ראשון. יוסי כתב כאב אוהב ומחבק מהרהורי הילד שבו בגוף שלישי. את שיר הערש הרך, האופטימי, הרגיש והענוג הלחינה יהודית רביץ וביצעה אותו ראשונה.
נחזיר את מחוגי הזמן ל-1978. "ארץ טרופית יפה" הוא אלבום אוסף של שירים ברזילאים בעברית ובהמשכו מופע, שראשיתו במסגרת תוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד". הוא מסמן עידן חדש בקשר של המאזין המקומי והמוסיקה שהגיעה מארץ הסמבה והבוסה נובה. מתי
אני זוכר את הנסיעה הזו למדבר. עוברים את אילת וממשיכים הלאה, אין גבול, אין דרכונים. היינו אז ב-78' נפעמים מעצם הרעיון של פסטיבל במדבר.בחור בשם איתן גפני הרים עיר פופ על החולות. טומי פרידמן הקים, כמו שכותבת המפיקה תלמה אליגון, אימפריה של רמקולים,
יהודית רביץ לא הייתה עוד אחת המשתתפות בפסטיבל הזמר של 1977. היא הייתה אחרת, ענוגה ומעודנת, וגם השיר ששרה לא שייך היה לשום מגירה סגנונית ולא פזל אל רשימות השירים שנגיעו למצעדים. המילים של המשוררת לאה גולדברג ( "באת אלי את
שירי הכבש השישה עשר אהובים עלי כ"ילד מבוגר", כי נקודת המבט של יהונתן גפן היא של מבוגר שמנסה לראות בצורה מודעת את מה שלא היה מודע אליו כילד. זהו יהונתן גפן שכתב את השיר הארס פואטי "איך שיר נולד", הפותח את
הייתה חגיגה גדולה בסיום. התרגשות של ארץ טרופית יפה, של רביץ שבאה לעשות גוד טיים לקהל. סוף לסיפור של זמרת שהקהל היה יכול לבלות איתה עוד שעה לפחות. אנחנו ביהודית רביץ באה מאהבה 2008. כשמגיעים לקיסריה, יש מודלים. גם הקהל
ישנם יוצרים-מוסיקאים-זמרים, שנוכחותם קיימת גם אם אינם מפרסמים דברים חדשים במשך תקופה ארוכה. הנוכחות הזו היא שהופכת למעין נפקדות, כאשר לא שומעים מהם זמן רב. יהודית רביץ לא הסבירה מדוע לקחה "חופשה" משך כארבע שנים מיצירה ומהופעות. יכולות להיות סיבות
זוהי אחת הפרשנויות המוסיקליות היותר מיוחדות לשירה של לאה גולדברג. הוא נכלל באלבומה של יהודית רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות" (1993). בשיר יוצרת המשוררת אבחנה בין שתי תגובות על הגשם. הגננים – אלה שתפקידם לשמור על הגינה – עצובים, אולי
"עכשיו אתה בבית עכשיו אתה שם/ הילדים קופצים עליך הם הכי יפים בעולם"… יהודית רביץ שרה על בדידותה של אישה, המנהלת רומן עם גבר נשוי, כאשר אהובה נמצא עם אשתו ומשפחתו – והיא לבד. זוהי האישה הכנועה, המתוסכלת שאינה מצליחה
מהשירים המפתיעים והמיוחדים של אתניקס. הנגיעה בקו הגבול שמובילה אותה למקום, שברגע שמגיעים אליו ניתן לגעת בשמיים ולהיות חופשיים. התשוקה הגדולה ביותר היא אותו מעוף ציפור שיאפשר להסית את קו המים לחצות את קו האופק. ואיך עושים את זה? על
יענקל'ה רוטבליט שותף בכתיבת רוב השירים של אחד האלבומים היחודיים-מסעירים-דרמטיים של יהודית רביץ. הייתי אומר: מהטובים ביותר שלה, 8 שירים בלבד ורובם שירי נצח. האלבום מתמקד באהבה – מהיבטים שונים, יחסי בינו ובינה מפרידה קשה עד נוראה ועד בדידות ביחסים
