בועה של זמן
טל פליישר מבקש לעצור הכול, יען כי איבד שליטה. מתפוצץ לרסיסים אבל גם "אופטימי בינתיים" איך? איך סוגרים על פער כזה? הטון וההבעה, גם הצליל המהודק של החבורה שמנגנת איתו אולי מסייעים בידיו לסגור. מוסיקה אחרי הכל היא משהו אופטימי.
16/04/2011
טל פליישר מבקש לעצור הכול, יען כי איבד שליטה. מתפוצץ לרסיסים אבל גם "אופטימי בינתיים" איך? איך סוגרים על פער כזה? הטון וההבעה, גם הצליל המהודק של החבורה שמנגנת איתו אולי מסייעים בידיו לסגור. מוסיקה אחרי הכל היא משהו אופטימי.
אני שומע 17 שירים של אייל גולן. במילים: שבעה עשר. במילים צרכניות: תן תמורה לשקלים. גולן לא נולד אתמול: שבעה עשר הם ככל הנראה תמורה נאותה יותר למתנת חג. ויש השנה תחרות, שפע כזה לקראת הפסח לא היה. כאיש עסקים,
"בכל שעה שאתה כאן – אתה חי" אלה המילים הראשונות ששומעים ב – Dynamite Steps, אלבומם החמישי של גרג דולי וה- Twilight Singers, שיוצא כחמש שנים אחרי Powder Burns. האלבום נוגע בקו הדק שעובר בין חיים ומוות, בין חגיגה וחידלון.
מבחוץ, שעה וחצי לפני ההופעה, שמעתי את הצווחה ההמונית. הסתכלתי על נערות שהתייפחו בבכי היסטרי, כאילו מה קרה. אחרות צווחו בהיסטריה מטורפת. ואתה שואל את עצמך בשביל מה ביקורת. לך תתווכח עם ביבר מניה. אין לי מושג אם מישהו מדד
רגע, אלטון ג'ון מילא את רמת-גן. למה לא בילי ג'ואל? לא פחות סינגר-סונגרייטר-פיאנו-מן, לא פחות טוב מאלטון, ואישית, אהוב עלי אפילו יותר. אני אומר את הדברים אחרי שעתיים ושלושים וחמש דקות באצטדיון Shea בניו-יורק, זווית טובה מאוד מהכורסה, מאה אלף איש,
הם בדרך לקיסריה. איך לא – אחרי צרור קטלני מחניף כזה של להיטים. בוסקילה כבר היה שם עם שלמה ארצי לדואט של "עלש". עכשיו הוא יגיע עם שירי מימון. הקהל אהב, אוהב, יאהב. נוסחה מנצחת. לפני למעלה משנה, במרץ 2010, שמעתי
מי זו אדרת? זמר או זמרת? האמת. לחצתי על חיפוש וזה מה שמצאתי – Call My Name . אז – באנגלית. עכשיו בצרפתית – אבל לזכותה של הגברת ייאמר שהיא ממשיכה עם אותה אדרת.. בקומוניקט כתוב שהיא "מחממת מנועים" וגם
אין לי מושג אם מישהו מדד פעם דציבלים של צרחות מעריצים. אני יכול לזרוק לאוויר הנחה שגם כאן ג'סטין ביבר שובר שיאים, אחרי השיאים הקודמים – כמו שבעה שירים שלו מגיעים בזמן קצר ל"הוט 100" בבילבורד האמריקני, והסינגל Baby –
המשך המסע של אהוד בנאי. תצטרפו. אני אוהב לצאת איתו לדרכים. אחרי "רסיסי לילה", נדמה לי שלא אסטה עוד ממסלולו. כבר בשיר הראשון, "אני הולך", מצטרף להליכתו הרגלית ברמת-גן. מסלול של בלוזיסט עברי, שמעורר זיכרונות תוך כדי הליכה, שמשתף אותך
הכי מתאים לומר על השיר הזה – הישן והטוב. אני שומע כאן תערובת ביטלס (הגיטרה של ג'ורג' הריסון במיי סוויט לורד) עם קמצוץ בוב דילן. בוב גלדוף, 58, הזמר האירי הוותיק (*) חוזר בסינגל שני מתוך אלבום חדש. המלודיה, הסאונד
שנבכה איתו? יש ברירה? בדף היח"צ כתוב: "להיט מרגש ושופך דמעות". אפשרות אחרת: להתגלגל מצחוק. פעם זה היה "סוחט דמעות". היום זה הרבה יותר עצוב – שופך דמעות. זרם של ברז. תבכו, תבכו איתו. תשפכו. גברים ממשיכים לבכות בלילה. מה
היכונו לאנריקה, שלחו רשימת דרישות לקראת הגעתו. מה הוא רוצה כדי להתפנק ביזראל: הסדינים משי צפוף ורך – בצבע לבן, שמיכה בצבע מרגיע על גוונים, של כחול – תכלת , הווילונות – בצבע לבן בלבד, פרחים לבנים בלבד – יש אפשרות גם
את קני ג'י אני מגלה רבע שעה לפני המופע חותם לקהל על דיסקים. אסור לצלם מודיעים לי. ואז מישהו מטעמו שואל אם אני עיתונאי ומאפשר כמה קליקים. נברתי בזיכרוני: לא זוכר זמר או מוסיקאי, שחותמים על דיסקים לפני תחילת הערב.
"מלנכולי", שטרית את דוכין בעיבוד נדב ביטון, שיר 15, סוגר את האלבום. "האחת שלי" של יעקב למאי וטל שגב פותח. אילו הסדר היה הפוך, הייתי מכריז על מהפך. "מלנכולי" ממש לא תוכנן. הוא חלק מפרויקט 'שני צדדים למטבע' אשר מפגיש בין האומנים הבולטים
להקת הרוק-פאנק הקנדית, מוציאה לאוטוסטראדת הרוק אלבום חמישי שיתדלק אותה מצוין לצד הרכבים כמו Green day, Blink 182 ו – Weezer. מרכיבים מנצחים: סולן אנרגתי, נגינת גיטרות מהוקצעת, מערכת תופים ללא רחמים, אבל בעיקר – לא מעט שירים מלודיים כבר מהשיר הראשון
מה מוכרים לנו ב-2011 מקווין? להיטים גדולים? ממש לא. שירים מחמשת אלבומיהם הראשונים שלא זכו לחשיפה הראויה?- מדויק יותר. הבחירה היא של רוג'ר טיילור ובריאן מיי בייעוץ משותף של מעריץ מושבע, טיילור הוקינס מפו פייטרס. האוסף אכן חושף שירים פחות
דני ליטני היה בשוק. לא סיפרו לו, או שהוא לא שמע (אמיתי, עפ"י מצב שמיעתו), או שהוא לא רצה לדעת. או שזו הייתה באמת הפתעה סודית. ערב מיוחד לכבודו? מה שנה משנתיים? למה ואיך? מה עולל? מה קרה? מה רוצים
תצלום העטיפה: אהרן רזאל מושך מכונית בחבל הכרוך על כתפו על רקע גורדי העיר הגדולה. המכונית מככבת גם בתוך חוברת המילים: מנגן גיטרה לידה, דוחף אתה, רץ אחריה. מה רצה להגיד? המכונית כמשל ל"מה עשית היום"? השיר הראשון לוקח מהכבישים
"אני אמשיך למצוא עד שאני אחפש" איזה משפט חסר תקווה מסיים את הפרק הראשון מתוך מסעו של אריק ברמן באמריקה. המשפט האירוני נכתב על רקע נופו של אגם סופיריור בצפון אמריקה. אני חוזר זה עתה מההשקה של הפרק. מה שחסר
קיסריה יש לו כבר? נוקיה? תעדכנו אותי. לפי הלהיטים שמיצרים עבורו יצרני הפופ הקליל הקליט והשטוח, הוא מגיע לשם. לא בדקנו עדיין אם יש לאבי בן אבו העוצמות להחזיק שלושת אלפים וחמשת אלפים, אבל מתברר שהגיעו ימים, שאתה לא צריך
כמעט שכחנו. The Cars. המוסיקה – כמעט כאילו ממשיכים מאותה נקודה. זוכרים את My Best Friend's Girl. יליד 1976, בוסטון. התפרקה – 1988. למעשה, הלהקה המצליחה ביותר בגל החדש האמריקני. הרבה פלטינות ולהיטי טופ 40 בסוף השבעים, תחילת השמונים. Sad
סובבו גלובוס. הבוסה נובה בכל מקום. מאז הפיפטיז, הבוסה (*) היא שגרירת המוסיקה הברזילאית בכל העולם. דור הולך ודור בא. לא מזמן הייתה כאן בבל ג'ילברטו, הבת של ג'ואו, עוד ממשיכה נפלאה של דור החלוצים. הבוסה מגיעה ללאונג', למוסיקה האלקטרונית, למוסיקת
לפני כמה ימים הגיע אביב גפן לעשות פרומו לבלקפילד אצל לונדון וקירשנבאום. במקום לשיר לנו משהו בלקפילדי, או לפחות "מעונן עכשיו" באנגלית (Cloudy Now) דיבר גפן על סיימון וגרפונקל, לכבוד סרט דוקומנטרי שישודר איפשהו. בסוף השיחה, אמרתי לעצמי: אני חייב
סווינג צועני הוא בעיקר וירטואוזיות של נגינה – עם המון אהבה לסגנון האקזוטי שפותח על ידי דג'אנגו ריינהארדט, גאון הגיטרה הצועני שהספיק בחייו הצבעוניים לשרטט מחדש את גבולות הגיטרה (בין שנוות השלושים לחמישים של המאה הקודמת)יעקוב חוטר, אורי בן צבי
גברים מאוהבים-מיוסרים-מתוסכלים נשמעים מדוכדכים מול גברות בלתי מושגות שרוצות "איזה גבר" (איזה?). זמר מפעיל טון דואב שמשדר עצבות ותוגה. היא שם למעלה, הוא למטה, וגם מוסיף ניתוח עצמי – "ואסור לי לא להיות עצמי", ובמילים פשוטות: הרוס, חולה אבל לא
"אם אני רוצה/ להכיר את הצער/ יד אחת קשורה/ ויד אוחזת תער", מיילים שמסיימות אלבומה של עינב ג'קסון כהן. סגירת מעגל במסכת שנפתחת במערבולת רגשות הנקראת "ניתוח לב פתוח". החיים הישנים מול החיים החדשים. מה שעבר-עובר. סבך הרגשות לא מגיע
מה חדש באהבה? ממש כלום. הגיע הזמן להתאהב. מתי לא. רק שלא יגעו לו בחלום (מי איים לגעת לו בחלום?) משהו מקורי? הוא והיא רוקדים עם הכינור עד אור הבוקר. מה חדש במוסיקה? גם כאן "מרסדס בנד" לא יתהדרו בהמצאת
מדריכי החוגים לריקודי עם: יש כבר ריקוד על זה? ההיפ הופ מגיע לאולמי ריקודי העם והשמחות. קומבינה שכבר מצלצלת בסלולר. הלו? להוריד? נו, איך לא? זה כבר לא חידוש: גם הראפר נאלץ להתמסחר. תשאלו את קובי סאבלימינל שמעוני. אנשים צעירים מסתלסלים
פלאנט איט. תשתלו את השיר הזה אצלכם. מה היינו עושים בלי Our Brothers In Jamaica?. איך הפכנו אט אט לסניף בהפצת הרגאיי על הדיאלקטים שלו. סאבו וקותי הם דמויות מרכזיות בסניף, לא משום שהרוטס שלהם בג'מייקה, אלא שכמפיקים הם עשו
איך מתחיל פרויקט מרגש? לפני חמש שנים נסע המפיק והמלחין, אפי שושני עם בת זוגתו לטיול בבודפשט, בירת הונגריה. באחד הסיורים בעיר שמע קול שירה נשית שמגנטה אותו. באחד הפארקים עמדה אישה ושרה ללא לווי מוסיקלי. שושני ניגש אליה. התברר