
נינה סימון הכישוף של נינה סימון
זמרת לנצח. לנצח – כי לעולם אינך נפרד ממי ששרה כמו שהיא שרה את Ne Me Quitte Pas של ז'אק ברל. זוהי תוגתה נצחית. או כמו שהיא שרה את My Way של פול אנקה. אימצה אותו והפכה אותו לבנה-שלה. ואת
זמרת לנצח. לנצח – כי לעולם אינך נפרד ממי ששרה כמו שהיא שרה את Ne Me Quitte Pas של ז'אק ברל. זוהי תוגתה נצחית. או כמו שהיא שרה את My Way של פול אנקה. אימצה אותו והפכה אותו לבנה-שלה. ואת
היא מוכרת דווקא ככוהנת הגדולה של הסול. מי שישמע אותה בדיסק הזה, חידוש של תקליט מ-1966 פלוס שניים חדשים, יבין כמה נינה סימון היא גם מלכת בלוז בלתי מוכתרת. הנה שיר שתקחו לאי בודד My Man Gone Now של גרשווין.
אריק קלפטון, ענק הגיטרה החשמלית, מחליף את הפנדר סטראטוקסטר שלו לאקוסטית "מרטין" כדי להקליט את ‘Unplugged’. זה קורה ב-16 בינואר .1992 קלפטון מוזמן לנגן במסגרת סדרת ההופעות האקוסטיות.MTV Unplugged, זו הזדמנות להכיר את קלפטון כנגן בלוז אקלקטי בשורה של קאברים ושירים
המונח "בלדת בלוז" מהתייחס לצורה ספציפית של מוזיקה פופולרית שאיחדה סגנונות אנגלו-אמריקאים ואפרו-אמריקאים מסוף המאה ה-19 ואילך. גרסאות מוקדמות שילבו אלמנטים של "native American ballad" המושפעת מאירופה עם צורות המוזיקה האפרו-אמריקאית. בלדות בלוז הן שירי עם נרטיביים. הסגנון כנראה התפתח
עברו שלושים ושלוש שנים מאז האלבום האחרון של דייר סטרייטס, ועשרים ושמונה אחרי אלבום סולו הבכורה של סולן הלהקה/זמר/כותב השיר והגיטריסט מארק נופלר. כעת יש לו יותר אלבומי סולו תחת השם שלו מאשר עם הלהקה שהקים. המוזיקה שלו עם סטרייטס
מותה בגיל 27 ב-2011 הפך אותה למיתוס טראגי ממש כמו ג'ניס ג'ופלין. האגדה של איימי ויינהאוס נבנית מהחיבור הזה בין כשרון, דיכאון והרס עצמי. ביטוי הפגיעות במוזיקה הפך את שיריה נצחיים. חמש שנים אחרי (נפטרה ב-23.7) מתברר כי המורשת המוזיקלית של ויינהאוס נשענת
חורף 1962. הסצנה – דירה מלוכלכת באדית ווק, צ'לסי, לונדון. צעיר בשם בריאן ג'ונס מקבל שיחת טלפון מסוכן מועדוני לילה ומציע מקום ללהקת הבלוז המתחילה שלו. ג'ונס מסכים, ואז הוא נשאל איך קוראים ללהקה, יש לך שם? לג'ונס לא היה
ותודה לכל החברים שעמדו בתור לאולפן של ביבי קינג ושרו וניגנו איתו ועם לוסיל, הגיטרה, ידידת נצח. תודה לואן מוריסון ששר את "אם תאהביני", טרייסי צ’מפן ששרה עם המלך את "ההתרגשות חלפה". ההתרגשות אכן לא קטנה. כי אחרי צ’פמן מגיע
EC פוגש את BB. האלבום נקרא: Riding With The King. לרכוב עם המלך. תקשיבו ל"מפתח לכביש הראשי" תשמעו כל אחד בצד אחר של המערכת. מי שמכונה "סלואו אנד" ומי שמכונה "מלך הבלוז" יוצאים למסע מוסיקלי בדרכי הבלוז. קולקציה מענגת של
יש אמנים שבשלב מסוים של הקריירה שלהם, כשאין להם כבר מה להוכיח, מנגנים בשביל לכייף. החצוצרן, וינטון מרסליס והגיטריסט אריק קלפטון הרוויחו ביושר ובצדק את תהילת העולם שלהם. וינטון מרסליס הוא אמן הג'אז הראשון שזכה בפרס פוליצר. אריק קלפטון הוא
אטה ג'יימס עושה בלוז שיקאגו באמצע שנות השישים שלה – עם כל הדרייב שעשה אותה למה שהיא. ההשראה לאלבום באה אחרי שראתה את הסדרה "הבלוז" של מרטין סקורסזה. בראיון היא אמרה. "גיליתי שרוב הבלוז בוצע ע"י גברים. נשים פשוט לא
"לכל המעריצים שלי בישראל", כותב איש הבלוז באדי גאי בן ה-86 "עקב אי-שקט מתמשך והפעולות הצבאיות האחרונות, אני בוחר שלא לנסוע לאזור, ולצערי, אני מבטל את ההופעות שלי ב-19 וב-20 ביולי. מעומק ליבי, אני כל כך מצטער על אי הנוחות.
הייתה תחושה שמסע הבלוז שלו לא יגמר לעולם. בי.בי קינג מת בגיל 89 ב-2015 בבית מחסה לחולים סופניים בלאס וגאס. רק המחלה הצליחה לעצור אותו מלהמשיך את המסע שנמשך לאורך 15,000 הופעות. קראו לו ה"אמבסדור", שגריר שהצליח להפוך את הבלוז
"St. James Infirmary Blues" הוא שיר בלוז וסטנדרט ג'אז אמריקאי שמקורו לא ברור. לואי ארמסטרונג הפך את השיר למפורסם בהקלטה שלו מ-1928 שעליה נזקף שמו של דון רדמן כמלחין/ מהדורות מאוחרות יותר נתנו את השם ג'ו פרימרוז, שם בדוי של
Crawling King Snake הוא שיר בלוז שהוקלט על ידי אמנים רבים, ביניהם ג'ון לי הוקר. מקורו ככל הנראה בדלתא בלוז בשנות העשרים של המאה העשרים. השיר הוקלט לראשונה על ידי ביג ג'ו וויליאמס ב- 27 במרץ 1941, בלוז בסגנון כפרי,
גם אני אפתח בשאלה שפותחת את דף המידע, שהגיע עם השיר: יאיר דלאל מנגן ושר בלוז? פשר השאלה: אחרי 16 אלבומים של מוסיקת עולם שסובבה גלובוס מערבית קלאסית ועד מזרחית הינדית, לפתע – בלוז קונבנציונאלי. נכון. זו אינה בדיחה. לפי
היום,30.9.20, שנה למותו של הגיטריסט והיוצר רוני פיטרסון, יוצא Walk The Hard Way, שיר ששלום חנוך, מי שסלל לו את הדרך לקריירה שלו בישראל, כתב לו. השיר הוקלט במהלך חזרה ב-2017 ומוקסס עכשיו. (האזינו מטה). כשאומרים "אגדת רוק", המשמעויות יכולות
צלילי הבלוז של הגיטריסט אנדי וואטס אינם צבועים בצבעי כחול לבן, למרות שהם נוצרו כאן. וואטס מקפיד להבליט את הקשר של המוסיקה שלו לישראל, ומצד שני מוציא את המוסיקה בלייבל מוביל בז'אנר הבלוז והרוק בארה"ב. (Booga Music Vizztone) כשנתיים אחרי
האגדה חיה וקיימת ב – Legends blues club בשיקגו, 2010. קבלו את באדי גאי בשירו Mannish Boy. האיש, הגיטרה והבלוז. יבואו גם ה"בום בום" של ג'ון לי הוקר וקאברים כמו ה – Strange Brew של "קצפת" ברצועה 7, ה – Voodoo Child של ג'ימי הנדריקס משתדך עם Sunshine of Your Love ברצועה 8. מנגן
מיק פליטווד, חברו ללהקה לשעבר בלהקת פליטווד מק, אומר על פיטר גרין שנפטר אתמול ב-25 ביולי – "זוהי אבדת ענק למוסיקה". גרין, הגיטריסט הפנומן, היה ממקימי הלהקה יחד עם פליטווד המתופף בלונדון בשנת 1967. "פיטר היה האיש שהקים את להקת
אורי נפתלי? מאבן יהודה? מכירים? אורי הוא המוסיקאי הישראלי שהקים ומוביל את Southern Avenue מממפיס בארה"ב, מלהקות הבלוז – ריתם נ בלוז המבוקשות ביותר בארה"ב נכון לעכשיו, שהיתה מועמדת השנה לגראמי בקטגוריית אלבום הבלוז המודרני הטוב ביותר של השנה על
להקת פליטווד מק עברה גלגולים רבים בכחמישים שנות קיומה, שהתבטאו בתחלופה רבה של חברי ההרכב, כמו גם בשינוי מובהק אחד לפחות בסגנונה המוזיקלי – מבלוז רוק שורשי, לפופ רוק קליל יותר, סגנון שאפיין אותה בתקופה המוצלחת ביותר שלה. הגרסה המוקדמת של
בלוז 2019. מה מחפשים היום בבלוז? יש ששומרים אמונים לשיקגו בלוז, יש בלוזיסטים, שמוצאם ממיסיסיפי, לואיזיאנה ואלבמה, שנדדו לשיקגו כדי להתפרנס, או יצאו לחרוש עולם. קני ניל (יליד ניו אורלינס, 1957) הוא מהסוג הזה. גם אם הוא לא נמצא בליגה של באדי
הישראלי ה"ממוצע" אוהב בלוז. הוא יגיד לך שיש גם מקום להזדהות. אתם יודעים: גורל השחורים וגורל היהודים. יש גרוב משותף. כששלום חנוך כתב-שרבט את הבלוז הזה, הוא חשב במונחים פחות מחייבים, אבל נדמה לי שהוא חשב ישראלי נעבעך שתופס ראש על הבר.
מי שלא היה בהופעה הזו – לא יודע מהו בלוז. זה לא רק ג'יימס קוטון הקשיש שתפס את מקומו בישיבה באמצע הבמה אחרי הקטע הרביעי ונשף בחוזקה במפוחית זעירה שנבלעה אי שם בין עיניו לפיו. זה לא פחות ואף יותר
בלוז בעברית? כלומר – הבלוז המקורי של 12 תיבות, המבנה הקלאסי – הקצב, המנגינה. נויה סול וירון בן עמי מתרפקים על תור הזהב של זמרות כמא רייני בסי סמית'. השיר על התרחשות שבינה ובינו. הדרך מן הבר למיטה. המילים – לא
גרי מור חוזר למוסיקת הבלוז של נעוריו. הוא הסביר: "עזבתי את להקת Thin Lizzy ב-1980, עברתי ללהקה ששמה G-Force, ואז נכנסתי למסלול סולו. גיליתי, כשאני נמצא בחדר ההלבשה שלי ומתחמם לקראת ההופעה, אני מנגן את הבלוז. בסביבות 1989 התחלתי לנגן שוב
50 שנה אחרי יציאת Cheap Thrills של Big Brother & The Holding Company עם ג'ניס ג'ופלין, מצדיעים להרכב המיתולוגי באסופה של 30 ביצועים מתוך סשן ההקלטות, 25 מהם נחשפים לראשונה ביניהם גרסאות ל – Summertime, ושירים כמו Piece Of My Heart ו –
הוא בן 81, ומוסיקאים, אפילו גדולים, כבר לא מה שהיו בגיל הזה. באדי גאי לא איבד דבר. בואו נגיד בזהירות – הוא איכשהו השתפר. הבלוז אצלו חי ומרגיש טוב מאוד. גאי עשה אלבום יוצא מהכלל כגיטריסט וכזמר. איך הבחור משתפר? פשוט
מגזין רולינג סטון הגדיר את המפגש הזה bluesy drinking session – מפגש פסגה של שלושה גיבורי גיטרה מהגדולים בכל הזמנים קית' ריצ'ארדס וג'ף בק עם אחד מאחרוני ענקי הבלוז – באדי גאי. הוא שר על המשקאות שעושים לו את זה. במיוחד הקוניאק. אם מאדי ווטרס, איש הבלוז היה