בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. סזריה אבורה שרה את כל השירים ללא טעות אחת, בלי שהיא נזקקת לרשימת שירים מול עיניה. ב. כמי שראה אותה בהופעות
גברת מאחורי שראתה אותי רושם משהו, שאלה לאיזה עיתון אתה כותב? שאלתי אותה: למה? אז היא אמרה: תכתוב שאנריקו הוא 'עשר!' אני חושב שבזה כל העניין. אתה מגיע למגרש שהמשחק מכור מראש. מה יש כאן להתווכח. אנריקו כבר מעבר לביקורת.
Ethnic 2000 Vol. 2 הוא אוסף שיצא בשנת 2000 תחת הלייבל Eros Music והכיל מבחר שירים בסגנונות "מוסיקת עולם" – אלמנטים של מוסיקה אתנית, אלקטרונית, ודאונטמפו. השירים משלבים סאונד אתני עם אלמנטים של אלקטרוניקה (מתאים לקטגוריית "World" ו־"Ethnic"). יש כאן
"לוטוס" (Lotus) ,הוא שיתוף פעולה בין המלחין-מפיק יליד ארה"ב ג'ימי הארי לזמרת האנגליה אלכס אדנבורו. הם נפגשו בסדנת מלחינים. הארי הוקסם מהצליל הקסום של הזמרת וחשב בצדק שהיא תתאים לפרויקט החלומות הבא שלו. "לוטוס" האלבום נכנס לקטלוג מוזיקת העולם ההולך
הבלאגן של בוגי בלאגן מתחיל בשילוב מספר שפות, כולל טורקית, עברית, ערבית ואנגלית. גימיק? דרך קולאז’ לשוני-תרבותי.ההרכב מנסה לשדר תובנה קוסמופוליטית. היא קיימת בטקסט העוסק באובדן, געגוע, ושאלות קיומיות. הנושא המרכזי הוא אובדן ואבל אישי, אבל גם חיפוש – אחרי
Wild Serenade של DuOud מבטאת את העובדה שהעוד הוא אחד הכלים החשובים בעולם. משמעות המילה עצמה היא ""wood", והלאוטה בצורת האגס, קצרת הצוואר – האב הקדמון של הגיטרה – היא זו שנותנת למוזיקה של המזרח התיכון את הצליל האופייני לה.
חָורחה (Jorge) אלפאנו הוא מוזיקאי ומלחין ארגנטינאי, יליד בואנוס איירס, שהתמחה במוזיקה פולקלורית והילינג היוצאת ממסורות אינדיאניות ודרום‑אמריקאיות. הוא נודע בזכות נגינתו בחליל קוונה. זהו אוסף של קריאות תפילה המנוגנות על כלי נגינה מסורתיים מהאנדים. הן מיועדות לדתות העמים הפרה-קולומביאניים
האלבום African Rhythms: Traditional Voices and Music from the Heart of Africa הוא אוסף קטעים עממיים אותנטיים מרחבי אפריקה, שהוקלט ב־2001. מדובר בעשרים קטעים קצרים של שירה וריקוד מקבוצות אתניות שונות. חלק מהשירים מגיעים מבורונדי ורואנדה (כמו “Yewe Sha”, “Uri
המוזיקה הברזילאית מורכבת ממגוון רחב של מרכיבים, המשקפים את ההשפעות התרבותיות של ברזיל: מקצבים אפרו-ברזילאים – כמו הסמבה והבאיאו, שמקורם בתרבויות האפריקאיות, מלודיות אירופאיות – השפעות מהמוזיקה הקלאסית האירופאית והפורטוגזית, הרמוניות מורכבות – במיוחד בז’אנרים כמו בוסה נובה. כלי נגינה
מכל המהפכות הקובניות, זו היתה התקוממות שלווה לחלוטין – אך השפעתה עמוקה ביותר. כשיצא האלבום Buena Vista Social Club בשנת 1997, מעטים פרט לקהל המומחים במוסיקה העולמית התייחסו ברצינות למנגינות המעוצבות באלגנטיות ולמקצבים האקוסטיים החמים. גם דברי השבח וההלל של
מוזיקת עולם (World Music) היא ז׳אנר רחב ומגוון המשלב אלמנטים מוזיקליים ממדינות, תרבויות וז׳אנרים שונים ברחבי העולם. בעיקר מחוץ לתרבות המערבית המסורתית. הכינוי מתייחס בדרך כלל למוזיקה פולקלורית, מסורתית או מוזיקה שמכילה השפעות מתרבויות אזוריות, שבטיות, אתניות או ילידיות. הז’אנר
בוסה נובה עושה לי את זה. קסמה בעיני – אינו ידוע. הסיפור שלה מוליך לסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. פתאום הלחנים האלה החדישים של אנתוניו קרלוס ג'ובים, שהפעימו את האמריקנים אשר אימצו אותה בהתלהבות. "בוסה נובה" מתורגם כ"טרנד חדש" או
את האוסף הלטיני יש להחזיק בהישג אוזן. רגעי קסם? קסמי שלי אינו קסמה שלה. אבל יש כאן כמה כאלה מקסימים – שהם עבורי רגעים של עונג. אוסף מכל הבא ליד, סלט ושאר יקות ופירות, ובאמת כדאי לבחון כל קטע בפני עצמו. אבל
טדי אוסיי המתופף והסולן המוכשר של להקת "אוסיביסה" (Osibisa) נפטר ביום שלישי בלונדון, והוא בן 88. הוא מילא תפקיד של רב-אינסטרומנטלית בעיצוב הסאונד הייחודי של הלהקה, שכבשה את העולם בשיריה החמים והמדבקים שחצו את הגבולות התרבותיים והמוסיקליים. טדי אוסיי היה
זקיר חוסיין, נגן הטבלה המפורסם ביותר בעולם ואחד משגריריה הבולטים של התרבות המוסיקלית ההודית, נפטר בגיל 73 בסאן פרנציסקו . הקריירה של חוסיין התפרשה על פני חמישה עשורים, במהלכם הוא זכה להערכה כנכס לאומי בהודו. נגינתו בטבלה (*) ניחנה באינטואיציה
ינון מועלם נגן העוד וכלי ההקשה, וסמאן אליאס נגן הקלרינט והניי חברו לאלבום חוצה תרבויות המציג שמונה רצועות של חיבור מקסים בין הנגנים-יוצרים האלה. הרפרטואר המוזיקלי הרב-שכבתי שואב את השראתו ממוזיקת המקאם של המזרח התיכון ומשתמש באלמנטים של ג'אז. לשניים
הנה הפתעה: תרגמו את כל 42 השירים של דאלארס לאנגלית, אבל לפחות לאוהביו שאינם דוברי יוונית – זו בשורה. ואל דאגה – דאלארס לא עבר לשיר באנגלית. דאלארס האולטימטיבי זה גם לא פוליקר. תלחצו על מס. 4 בשלט. ותבינו מאיפה פוליקר הגיע. האמת? נתתי
זה שלישראלי יש יותר ממושג בבוסה ובסמבה, עדין אינו אומר שהוא מכיר את המוסיקה הברזילאית. בשביל רבים, מוסיקה ברזילאית היא "הנערה מאיפנמה", או הקרנבל במשמעות האקסטרווגנדית שלו. המוסיקה הברזילאית אינה רק בוסה. היא מסתעפת לסגנונות רבים שהתגבשו במהלך ההסטוריה של
תדמיינו בית קפה צפון אפריקני טיפוסי, אי-שם במחוזות קזבלנקה, שלבעלים שלו קוראים מר פאוזי, הידוע במוסיקה האוריינטאלית המחברת שורשים ומוסיקה עכשווית, ראיי אלג'יראי ופאנקי. המקום הדימיוני הזה הוא הבסיס לאוסף של Algerian Rai music שמתחיל מסורתי עם Ainik בביצוע Cheikh Meftah, שב
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
מדהים איך האינטואיציות שלי עבדו: לפני ימים אחדים שלפתי את "האוסף האיטלקי" הכפול שערך אילן בן שחר – הלהיטים הגדולים של איטליה ופסטיבלי סאן רמו משנות השישים והשבעים, שיצא בהד-ארצי ב-1999, והנה נוחת אוסף, ששוב מנצל את אהבת הישראלי ללהיטים
זהו אוסף מ-1996 שערכו בזמנם דובי לנץ ז"ל ויואב רייס. השירים חוצי גבולות תרבותיים, או ליתר דיוק מגשרת על פני פערים תרבותיים בצלילים, במקצבים, בהשפעות. מוטו הקרוס קלטשר מתבטא במפגשים בין הקלאסי, העתיק והמודרני, כאשר הדגש הוא על שילוב של
לורינו אלמידה וצ'ארלי ביירד, שני הגיטריסטים מליגת העל של הג'אז והבוסה נובה, מאלה שחתומים על זכויות הבאת הבוסה למערב וארה"ב, נהנים להצמיד גיטרות אקוסטיות ולהתענג על מוסיקה שהיא ברזיל ולא רק. זוהי שיחת גיטרות קלה אך עשירה, מתוחכמת, וירטואוזית ומלודית,
החצוצרן דוק צ'יטאם הקליט את I Gotta Right To Sing The Blues כשהוא חגג 91. ניקולאס פייטון הקולגה לדואט היה בן 23 בלבד. דואט נגני חצוצרה מפגש דורות בצומת המסורתי הישן והטוב של ניו-אורלינס. הפתיחה מביא אף היא חצוצרן קרמיט
זו אינה מהדורת סלסה טיפוסית, Putumayo Presents: Afro Latino הוא אוסף מסקרן שבוחן את הקשר בין מוזיקה אפריקאית למוזיקה אפרו-קובנית בשנות ה-90. מקצבים אפריקאיים היו מרכזיים בפיתוח של סגנונות סון, צ'ה צ'ה, ממבו, גוגואנקו וסגנונות קובניים אחרים שנקראו סלסה, והדברים
Latin jazz הוא ג'אז במקצבים דרום אמריקנים. תרצו: ג'אז מאמריקה הלטינית. שתי הקטגוריות המרכזיות של ג'אז הלטיני הן סגנונות פוסט סווינג: ג'אז אפרו-קובני – Afro-Cuban jazz, ג'אז מבוסס מקצב דרום אמריקני, צורות מאפיינות מוסיקת הריקודים הקובנית. ג'אז אפרו ברזילאי –
פול סיימון הרגיש צורך להיחלץ מד’ האמות של האולפן הסגור כדי לשאוב השראה, ויצא לדרום אפריקה תוך סיכון שיחטוף על הראש, כיוון שדרא"פ הייתה אז תחת שלטון האפרטהייד, כדי להתחבר עם בכירי המוסיקאים שם. אפשר לנסח זאת מתוך עדותו של
"רב תרבויות", מולטי קולטי, זה השם שניתן לאוסף מוסיקת העולם שערך דובי לנץ ושיצא ב-1999. כשמו כן הוא – ערב של תרבויות, סגנונות מקצבים היוצרים תמהיל חסר גבולות גיאוגרפיים מתובל בדיאלקטים שונים, באלמנטים עממיים מרהיבים. למעשה – סוג של פסטיבל
רק "פוטומיו וורלד מיוסיק" יכולים כנראה לרקוח סלט הודי כזה. הטבחים –העורכים מצאו את המינון בין המסורת ההודית העשירה האקוסטית לטרנד הבוליווד (מוסיקת תעשית הסרטים ההודית שמרכזה מומביי) למוסיקה הודית אלקטרונית. ההתעניינות ב"מוסיקת עולם" בכלל ובהודו בפרט – היא שמעוררת
המילון מגדיר "מוסיקת קאנטרי" כסגנון שמקורותיו שירי בוקרים ומוסיקת Folk. מוסיקה של מסורת. צורתה הפשוטה היא הסיבה שיש לה אינספור וריאציות על נושאים דומים, ממש כמו הבלוז. לשני הז'אנרים יש נושאים, זהים, וגם מוסיקלית – משיקים לעיתים. במהותה – מוסיקת
