סינגלים חדשים

ונפתח בשאלה: מה הבעיה של אור עמרמי ברוקמן , שהוא ממתין נואשות ל"משהו שיבוא"? האם רוצה להציל אותו מעצמו, מהכאב, מהלבד? מה מקור התקווה שיקום מחדש על הרגליים? אור עמרמי לא נכנס לנבכי מערבולת הרגשות. הייתי מעביר לתחקור פסיכולוגי, כי

שלומי שבת שר שירי אהבה קלילים. נקודה. אני קורא הטקסט, ומנסה להבין מה כאן שלומי שבת באמת. שלומי שבת באמת הוא זמר נשמה עממי שבא להנעים. לא משהו מעבר. היומרה – ממנו והלאה. היא בנשמה, הוא רוצה לאחוז בכף ידה, רק

קורין אלאל את משה ולדמן אתגרו עצמם בשיר שלא נכתב להלחנה, שעיקרו פניה לאל לגלות פניו. הדוברת מעמידה את התהום (היא הארץ) מול השמיים ששייכים לבורא. השימוש במטפורות מתחום היקום מדגיש את אי היכולת להכיל או לדמיין את האל. הבקשה

הגיוון המוזיקלי באלבומו "שיחות שלום" הציג בין השאר את "יהונתן",  סמבה שמחה בעיבוד פאנקי לכלי נשיפה – תודה ומחווה של אביתר בנאי ליהונתן גפן ז"ל ולדור היוצרים של תקופתו. "כשעזבת את נהלל ונהיית בוהמיין תל אביבי, נעלבנו קצת, פחדנו ממך,

רועי נויפלד מספר לה מה הוא חש כלפי יחסיהם. "תסתכלי איך הכל נעלם / כשאנחנו עומדים מול כולם", הוא שר בלב פתוח ומתכוון. רגשות מעורבים הם חלק טבעי מחיי זוגיות, בתקופות של חוסר ודאות או משברים.  מודעות עצמית יכולה לחזק

מה עושה כאן הפיג'מה? יש כאן ערימה של תלונות. גבר ששתק כשהיא צועקת עליו. רואה את הכעסים ל בתוך המאפרה. הכל נהיה קטן מול הבלאגן הגדול איתו. אבל הפיג'מה? אני שובר ראש למה התכוון סיעור המוחות ששרבט את המילים. יש

האדם הבודד והנפחד, ברגעי חולשה, התוהה ותועה בדרכי החיים, פונה לאלוהים מתוך צורך עמוק למצוא חיזוק, נחמה ומשמעות. תחושת הבדידות יכולה להיות כבדה, ולעיתים נדמה שאין מי שיקשיב או יבין את עומק המצוקה. הפנייה האישית לאלוהים הופכת למעין דיאלוג פנימי,

מהי אהבה?  מעיין ליניק מתחבטת ומתלבטת. פילוסופים דיברו על אהבה בצורות שונות. אפלטון, למשל, דיבר על “אהבה אפלטונית” שהיא קשר רוחני טהור, ואילו אחרים ראו באהבה כוח שמניע את היקום או את הנשמה. השאלה היא האם אהבה היא משהו שניתן

מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים. גוג ומגוג קשורים בכוחות הרוע. חמי רודנר בחר לעמת את מגוג עם נחגוג , למעשה את הפרדוקס המבעית של חיי שגרה מול כאוס המלחמה. "אזעקות

הראפ של לוקץ' עוסק בתופעה שממדיה כמגיפה ושכותרתה –  להתמודד או להתמוטט? התמודדות עם קשיים נפשיים היא מסע מורכב שיכול לכלול רגעים של כאב,חוסר ודאות ולעיתים גם תחושת עומס שמובילה למחשבות אובדניות. השאלה האם נוכל להתמודד, או שנמצא את עצמנו

להתאהב משמיעה ראשונה. ניר כנען שר את ליבו על רקע ציפיות ממערכת יחסים שהולכת ומסתבכת. המונולוג מתנגן במנגינה שהיא פשטות מתוחכמת: לעיתים מנגינות מיוחדות אינן מורכבות מאוד, אבל יש להן מבנה פשוט ומדויק שפוגע בדיוק בנקודה הנכונה. יש כאן חיבור 

דני רובס צייד את מתי כספי במילים על מהות החיים. כספי העניק להן תנועתיות מוזיקלית אופיינית במנגינה, בקצב. ברזיל על הקו. הידיעה שהזמן חולף מעוררת תחושת ארעיות, חוסר שליטה, חוסר יציבות. מאמר קהלת “הבל הבלים, הכל הבל”. ביטא תסכול מהרדיפה

לרקוד בקלילות, להניע עכוז ברכות. איפה הדיסקו? הכי חשוב שהיא הכי יפה בדיסקו. מה זה השיר הזה? לא יותר מגחמה של גלעד כהנא, סולן ג'ירפות. הטקסט סתמי, לא מיוחד, לא מעורר מחשבה. נכון, ג'ירפות אינה פוחדת להתנסות בצלילים חדשים, בחשיבה

הרמוניה קולית שמימית מלווה את יהורם גאון בשיר הבקשה של המשורר חיים גורי לרגע שקט מיוחל בארץ עשנה מקרבות שחיה על חרבה, והשנה האחרונה התפילה הזו, שנישאת מתוך "החדר סודי" (***)  של המוסיקאי אודי תורג'מן, נשמעת קריאת אס.או.אס. הבקשה לשקט

אותנטיות במוסיקה לא תמיד נבחנת בקול טוב. אנחנו מול "השער הצהוב" של סרן רועי, מקשיבים נרגשים לשירתו המצמררת, שהיא נרטיב של חיילים רבים שיצאו למלחמה והשאירו מאחור אם ורעיה ומשפחה. השיר מתאר רגע אמיתי וחשוף של  לוחם   בסיירת מטכ"ל

כתבו לעדן בן זקן אמת חיים? לא מצאתי את שמה ברשימת היוצרים (סיעור מוחות של שלושה) אבל יש כאן משפט מאוד משמעותי: החיוך שאתה רואה אינו אמת – עמוק בתוך תוכי מסע כבד". החיוך, כלי רב עוצמה בתקשורת האנושית, נועד

לקונן על העבר או להביט קדימה?  כדי לנסות לענות על השאלה בעז בנאי שובר שתיקה בת כמעט עשר שנים  מאז יצא אלבומו השני "אין אף אחד בבית". השאלה הזו נוגעת בלב חוויית האדם. האם להתמקד במה שחלף, או להתקדם קדימה?

"הבא להושיבך – השכם להרקידו"  על בסיס "הבא להורגך – השכם להורגו" זוהי האנלוגיה הכי מטומטמת ששמעתי באלה הימים. התחכמות עם ריח רע, זילות של השפה. מה שמוביל לשאלה: מה השמחה? אלה ימים לחאפלה? קופצים לתקרה ומניחים תפילין? מי אחראי

זה שיר אהבה נוגה בין אח לאחיו. עדי גיגי חוקר את הרגש לעומק: מנסה להבין מה בדיוק הוא מרגיש כלפי אחיו האם מדובר בעצב, כעס, געגוע או שילוב של כמה רגשות? לפעמים מה שלא נאמר הוא חזק יותר ממה שנאמר.

האם אני טועה? אם השיר הוא בלשון נקבה – מדוע שרה תמר יהלומי "בא לי להרגיש ראוי" בלשון זכר, כאשר כל ההמשך בלשון נקבה. הטקסט – גבב של מילות תשוקה נואשת, שיאים של מריחת מילים מיופייפות עד משפטים חסרי היגיון.

יש לה כבר מישהו אחר, אז מה היא רוצה?? זה נגמר אצלה ("ואז הבנתי שזה נגמר") או שהיא עדיין כמהה ("אף אחד לא יאהב אותך כמו שאני")? כשתופרים שירי אהבה מתקתקים – לא מחפשים הגיון.  מורחים משהו. עילי בוטנר לא

השיר הזכיר לי, שאני רואה לפעמים את אבנר גדסי בחצי חינם בחולון. לא בשוק. לפי השיר, בו הוא מרבה להגיע לשוק, ומקווה לפגוש אותה. מה מיוחד? מה הסיפור? על מה השיר? לא יודע. רוצה לפגוש אותה בשוק, כי מה? התאהב,

שב"ק ס' עוד בחיים? לא רק בחיים, אלא עושים היפ הופ שמשלים עם מה-יש, כי מה לעשות כי אנחנו נישאר כאן, נמשיך לצעוק יחד, לאהוב יחד, אז בואו נאמר אמן. "אמן" נושאת משמעות עמוקה במסורת היהודית נגזרת משורש האותיות א-מ-נ,

המשפט “הניצחון נועד לאלו שלא חושבים בכלל” מביע רעיון פרדוקסלי, שמעורר מחשבה על ההבדל בין פשטות ופעולה מיידית לבין עודף ניתוח ושיקול דעת. הכוונה יכולה להיות שהצלחה לעיתים קרובות באה דווקא למי שפועל בביטחון וללא היסוס או חשיבה מעמיקה מדי,

הקלות הנסבלת (או הלא) של שרבוט / קשקוש שיר אהבה. זה מתחיל בשאגת נמר, עובר לשירה חפוזה מהירה. המאוהב מטרלל לה את הראש בתסכוליו ובמאווייו על אהבתו המוטרפת הנכזבת. שיר שמספר במעט הומור וקריצה על רומנים קצרים ומאכזבים שמורחים את

הקולות של אור קדישזון את אור שחר  נשזרים באחדות ענוגה, מוליכים תובנת רגש באפיק פולק פסטורלי משהו, מהסוג שלא שומעים בימינו. הצמד משתמש בטבע כמטאפורה להבעת רגשות. ההאנשה של השמש והים כאן לא רק מוסיפה רגש אלא גם יוצרת דיאלוג

מה רוצה אלי חולי מעצמו, מאיתנו. גם הוא שואל בשיר בטון מלנכולי – מה קורה לי. התשובה – לא  ממש הרבה   החיים ממשיכים אבל  הכל מרגיש אפור. אנחנו לא באמת שמחים אבל גם לא לגמרי עצובים. אז מה? – "לא