
My Emptiness
היא מבקשת ממנו באיפוק נוגה-משתוקק להשאיר לה "חלל ריק". זה מקום שהיא תדע מה לעשות בו. זה ה"ספייס" שהיא מבקשת לעצמה, לשמור מקום לפרטיות שלה. זה הצורך שלה. היא מציעה לו להגביל את אהבתו, לא לחנוק אותה, לא לחצות את
היא מבקשת ממנו באיפוק נוגה-משתוקק להשאיר לה "חלל ריק". זה מקום שהיא תדע מה לעשות בו. זה ה"ספייס" שהיא מבקשת לעצמה, לשמור מקום לפרטיות שלה. זה הצורך שלה. היא מציעה לו להגביל את אהבתו, לא לחנוק אותה, לא לחצות את
הצמד אסף אברבוך את לירן פנצ'בסקי צופים אל כל מה שממתין בסוף הדרך. האושר נמצא אי שם במקום אחר, ואם אפשר להתפלסף – אז ילמדו שהזמן הוא אשליה. רק לא ליפול עכשיו. מה רע עכשיו? לא ברור. מה שיותר ברור
הוא מוכן לחכות לה, כשהכל יתחבר "לרגע של נחת עם שקט / בלי פחד / ביחד שוב". ההבעה של מישה סוחינין אומרת, שהוא משתוקק לרגע הזה בכל מה שקיים אצלו מתחת למיתרי הקול. לזכותו ייאמר, שהוא ניחן במיתרי קול. זמר-זמר. מחלק אנרגיות בצורה
מה שעושה החורף לנפש בודדה ומתגעגעת. החורף כשלעצמו "מלא בגעגועים", על אחת כמה וכמה כשמדובר על חלקת הבדידות האישית – "אני לבדי במיטה/ האור בסלון לא דולק לו כבר, אין קמטים בסדין לדמותה". השיר נפתח בשירה הרמונית הנשמעת כמו ספיריצ'ואל
הדיכאון מחלחל לפופ המקומי. נציגיו הולכים ומתרבים, כנראה בצדק. שפוך ביאוסך לשיר, שחרר תסכולים, חסוך את ספת הפסיכולוג. לקובי ויטמן רע. הוא נמצא בהמתנה לטוב, כי עכשיו לא טוב, כי אי אפשר לפרוח. לא מים, לא אדרנלין. משהו שיחזיר לו
Mi Nina se Fue ala Mar – הגרסה המקורית של פדריקו גרסיה לורקה ופאקו איבנז בספרדית תישאר עדיפה על כל התרגומים והקאברים. מצד שני: בלי דויד ברוזה ויהונתן גפן שתרגם לאלבום "האישה שאיתי" (1983), לא היינו מתוודעים לשיר הנפלא. התרגום המוסיקלי,
מה כבר מבקש אברהם טל בבוקרו של יום גשום בפרדס חנה? לא לתת לרע לפלוש לחלקה שלו, להשאיר את זוועות העולם בחוץ, לחיות את הטוב נכון לעכשיו, עוד רגע ליהנות מהבוקר, כי אין לנו מושג מה יביא העתיד לחיינו. לאהוב
החפשן גילה את אורי שכיב באקס פקטור 2013. שנתיים מאז, והנה הוא בדואט אהבה נוגה עם מתן לוי בן 17. טקסט פשטני, נדוש. האהבה, הכאב. הלב שצועק. היא לא כאן. החשש שלא תחזור. רק שלא תלך רחוק מדי. מסוג הטקסטים
ניכנס לנבכי מחשבותיו של דניאל בניה. יש מה לדוג משם. החברה הכי טובה של החברה שלו מעוררת בו את כל מה שכל זכר נורמלי שנמצא בזוגיות נורמלית חש, כשהוא ננעל על מישהי שמעוררת בו יצרים טבעיים ("מעוף לפרפרים שנרדמו לי
לא ברור אם התאהבה בו עד כלות, או נשארה מרוגשת בסיטואציה של מישהו שהצליח לשרוד בביתה שבוע ימים ולגאול אותה מבדידות. לפי הטקסט – האפשרות השנייה סבירה יותר, כי היא כבר "מסתובבת ברחובות ומחפשת התחלה". במילים אחרות – היא תצליח
אשרי המאמין, וישי ריבו נשמע כמאמין. אליהו בוא יבוא. אלוהים מציל יום יום. גם הגאולה תגיע. מה רע? המציאות מסביב – לא קיימת. הטון של ריבו נוסך סוג של מלנכוליה מפייסת, שיכולה לשמש תרופת הרגעה במקום, שמתכונן יום יום יותר
זה ייגמר על מדרגות הרבנות? למה לעבור את כל הסבל הזה וליילל? פעם "השבור" ביניהם היה "שלם". עכשיו השבור – שבור, ועל כל הצרות – בעל הבית עוד דורש לשלם. מה הביא את ארקדי דוכין לכתוב שיר עצוב על הנושא
היא שרה בגוף שני. מבהירה למי שמולה את הסיטואציה המיוחדת שבה הוא נמצא ("אתה … אתה… אתה"), וגם מציעה הצעה. מה היא מרגישה? "אנחנו לא אויבים" – היא אומרת. משפט מפתיע למדי. המרחק בין אוהב לאויב לא קטן. ומה הקשר
נרד למרתף של לוויתנים. נחבור לסוריאליזם ההזייתי. נשתתף בפולחן התשוקה לאידיליה ימית בצליל אלקטרוני מפעים. יש כאן כמה בקשות שמגיעות מדמיון המהלך במקומכם למקומות אחרים בטון של תחושה מתכוון. השיר נטען במתח מסקרן, צליל האמביינט עוטף חזק במסתוריותו. החברים אורין
סיון טלמור רושמת את תחושותיה ברזולוציות מדויקות. שיר של נתינה ברשימה שעולה על גדותיה. יש מצב? מי יכול לכמת תחושת אהבה? אם ישמע את קולה, היא תיתן לו הכל. ברשימה שלה היא אכן צירפה הכל מכל. לפי ההבעה הרכה-טעונה-מתכוונת –
אריאל זילבר שר על עזיבתה של האהובה. הוא מסרב לקבל את המציאות החדשה, ומתייחס למצבים אפשריים מתוך כניעות: "והיה אם תלכי" הוא תנאי בטל (אילו), מהסוג ההיפותטי שמתייחס לעתיד. "אם תרצי לחזור הדלת פתוחה" הוא תנאי שמתבסס כבר על תוצאת
בואו נכתיר את השיר של משה בן אברהם – מקום ראשון בתחרות שירי הקיטש של השנה. לא בטוח שהוא יכעס. ה"ז'אנר" הרי אינו מציב רף גבוה. הכל כאן כנראה תואם את הדרישות הלא גבוהות. האוהב רוצה לקחת אותה לים, לכתוב
מה עושה אדם גורליצקי ב – Big city life של מאטאפיקס Mattafix.שיצא ב-2005? אם מדובר בסגירת מעגלים, מתברר כי גורליצקי היה חבר בהרכב הזה בין השנים 2007 ו-2009. במקור זהו שיר קצבי קליט, גרובי, פשטות מלודית מדליקה בטקסט השזור בניב
רוק הוא התחום הכי חופשי להביע את עצמך. שחק אותה טבעי. כמו שאתה, גם אם אינך יוצר זמר גדול. ליתר ביטחון – קח מפיק מוסיקלי כמו יהוא ירון, קח גיטריסט כמו ערן וייץ ומתופף כיובל שפריר, ואז – לך על
מישהו יכול להסביר מדוע ריהאנה סירבה להקליט את השיר הזה לאלבומה Anti? לא רוצה, לא צריך, אמרה לעצמה סיה, והחליטה לאמץ את השיר שכתבה יחד עם גרג קרסטין (שגם הפיק) לעצמה. קצב האפרו האוז האלקטרוני הוא שיר הלל לחסכונות ולאי
הרוב כאן צוחקים, למרות שהמצב גורם לך לבכות. אורי מור מנסה מניפולציה צינית. הצחוק יגיע מתישהו, אבל ממשיכים לבכות. אני לא בטוח שמשפט כמו "איך שכחנו אהבת אדם שפכנו דם" יכול לגרום לך לצחוק.. זהו משפט קשה, דיראון עולם, חרפה
מאיר גולדברג כל כך מאוהב, שהוא שרבט את כל הקלישאות והסופרלטיבים הפשטניים האלו על אהבה, שנשמעים כשליפה מהשרוול? שיר על הבחירה/זכייה באהבה הגדולה אחרי ימים נטולי אהבה, ומרגע שנכנסה לחייו – הוארו ימיו האפורים. המוסיקה מובילה את ישי לוי למחוזות
היכונו ל –★ Blackstar, אלבומו החדש של דיוויד בואי. Lazarus הוא הסינגל השני מתוכו. מי שראה את ההצגה באופ ברודוויי, יזהה את השיר מהביצוע של Michael C. Hall. דיוויד בואי יצר בלדה מלודרמטית בעיבוד נשיפה עוצמתי. "יש לי צלקות שאינן
גוסטו מתגעגע לברהם משוק מוכרי התבלינים, האיש שמכר מחטים, אבל מה שמשך אליו הייתה נגינתו שורפת הלב במנדולינה. ההתרפקות הנוסטלגית מתורגמת לתערובת קצבית קליטה ונגישה של לטיני ומזרחי, שאינה זקוקה להאזנה שניה. הקלות המאוד נסבלת. שיר סימטרי עממי פשוט, מה
הגרסה הזו מגיעה 46 שנה מאז בוצע השיר ע"י רבקה זהר במסגרת "צץ וצצה", מופע מוסיקלי משירי נתן אלתרמן. אלתרמן כתב אותו במיוחד עבור זהר, לאחר שהגיע לאחת החזרות והתרשם ממנה. השיר מציג אישה כנועה המבטלת עצמה בפני בן זוגה בשם האהבה. בכל
הקול יוצא מלב מתגעגע, שנטען מחדש בחורף. הקיץ גרם נזק לזיכרונות הילדות. הגשמים יחזירו לחנות הממתקים, לקונדס של שבירת חלונות השכנים, לגגות הרעפים, לסכין שחרטה שמות על העץ. התחושה הזו של ירושלים של סתיו נמצאת בעצמותיו, מפעמת ומפעימה. אמנואל פוצ'
הבנאדם מוחה על המצב בישראל, שלטון מושחת, מנהיגים שמרחיקים את השלום, אבל אז בא משפט "רוצה לחיות כמו מלך", שלא מתחבר למהות (המחאתית) של השיר כי הוא מבטא איזושהי אגואיסטיות נהנתנית ולא מתמקד באמירה נוקבת. המוסיקה האפרו קאריבית במקצב הרגאיי
נינט שרה מצוקה. תחושה של כליאה, אי יכולת להיחלץ, כמו ילד שאמו נטשה אותו. הדמיון מייצר אשלייה של מפלט: בית מזהב מתחת לעץ. לא שיר רגיל. מתפתח משקט מתוח של קול נואש לסערת חושים של הבעת כאב עמוק. השיר לובש
היא האחת והיחידה. פתחה את עולמו, גילתה את התשובה, אבל זה אינו מספק אותו: עד שלא יחזור אל עצמו – לא יחזור אליה. לא בטוח שאבישי רוזן יודע מהות "לחזור את עצמו", ואולי הוא יודע, אבל זה אינו קיים בשיר.
רמי קלינשטיין וקרן פלס אלבום ומופע משותף? מה קרה? מישהו מוכן להסביר את פשר הדואט? הקומוניקט שהגיע עם השיר לא סיפק תשובה. טובים השניים מן האחד לצורך שדרוג הקריירה? קומבינה לעידוד קופות מחייכות? השראה משותפת שהציתה יצירה משותפת? חברות שהולידה