סינגלים חדשים

“אהבה” היא מושג עשיר ומורכב שמתאר תחושות של חיבה, קשר רגשי עמוק או תשוקה. אנשים חווים אהבה בדרכים שונות: אהבה רומנטית, אהבה משפחתית, אהבה בין חברים, ואף אהבה עצמית. אהבה היא מושג יחסי, והיא תלויה בפרשנות, בהקשר ובחוויה האישית של

יונתן קלימי מתקרבן מול האהבה. לא ברור אם  ליבו נשבר מולה, בז לה, תוקף אותה, מעריץ אותה, נואש ממנה? למעשה – הכל מכל. עזה כמוות האהבה.  קלימי נקט במניפולציה פואטית: במקום להתבכיין מול אהובה מאכזבת/ בוגדת, הוא מאניש את המושג

אסף הרוש שולח צרור עצות אקראי למתייאש הכולל גם אנליזה פסיכולוגית ושכנוע שהכול תלוי בו, ושעליו להתגבר על הפחד, לקחת סיכונים. הטקסט נשמע  “פסיכולוגיה באגורה” מהסוג של  עצות פשוטות או חוכמת חיים (כמו “עצות של שוק”), מבלי להבין לעומק את

השיר של גדעון כפן הוא מהסוג הקלאסי, שמזמין גרסאות חדשות. הנה אחת שמאירה את השיר באור חדש נפלא – זו של הצמד אור קדישזון ואור שחר, הקוראות לעצמן "אור".  מבוגרים שרים שירים על ילדותם. כמו שהילדים שנמים לא רוצים לדעת,

. המילים “אין עוד מלבדו” מבטאות אמונה עמוקה בבורא העולם, בכך שהכל, כולל הקשיים והכאב, נובע מחכמה עליונה. אחרי אירועים כואבים כמו ה-7 באוקטובר, רבים מתמודדים עם שאלות אמונה וניסיון להבין איך משברים כאלה משתלבים בתמונה של צדק אלוקי. אצל

אשרי וטוב לו ליקיר פלד שעולם החלומות שלו אידילי – בלי שנאות ומלחמות. מה שברור הוא שבמציאות הוא חי בכמיהה לעולם אחר, תרצו אחרי ה-7 באוקטובר. הכמיהה הזו  משקפת את התקווה האנושית העמוקה שבכל משבר יש גם פתח יציאה לשינוי

השיר מתחיל במשל: טיפות מים נראות חלשות ושבריריות לעומת סלע קשה ויציב. למרות זאת, כאשר הן נופלות בצורה עקבית לאורך זמן, הן יוצרות שינוי משמעותי, ומשפיעות על הסלע בצורה שמסמלת תהליך ארוך טווח של שינוי. הנמשל: "כולך התחלפת אבל אתה

די בקולות האלה להאזין למה שהלבבות אומרים בשניים. יפים הם מן האחד. הקושי של גבר לומר לאישה שהוא אוהב אותה נובע לעיתים קרובות ממגוון סיבות רגשיות, חברתיות ופסיכולוגיות. המשפט “אני אוהב אותך” יכול לשנות את הדינמיקה של מערכת היחסים. גבר

זוהי אניה בוקשטיין? הכפילה שלה? לא הגיע דף הסבר לשיר כחוש הטקסט. רוצה לחזור לאהבה של פעם, לנשיקה ההיא  ולהרגיש את הגוף שלו עליה.  לא בת 20, גם הבן זוג ככל הנראה כבר עבר את הגיל הזה, אבל לפי הקצב

הנער הזה – זה הוא – עידן עמדי. דוחס את כל הסיפור שלו לשיר אחד, אוטוביוגרפי, עמוס פרטים על כל  שעבר מילדות, שמתפכח לתוך תובנה שרק מי שצעד באפלה ובחושך, יודע באמת מהו אור. וגם לאמת שכבר לא מפחיד אותו

עדן בן זקן מכה על חטא. מה עבר עליה?  האמינה ל… חושך שהוא מלך (עדן, את מאמינה לשטות הזו?) , עברה מסלול של שקר, הרוסה בבריאות, "רקדה עם כל השדים", חשבה שהיא "מבינה את החיים", אבל עכשיו מודעת כי הייתה

השיר כמעט דורש חיטוט בביוגרפיה של עמיר בניון.  מה עבר עליו, כשהוא לא היה עצמו, התהלך כמו מת. האם ההתעוררות מהחלום הרע ורצון לחזור לעולם הפשוט והטוב שלפני מצביע על גמילה? התפקחות של בגרות? הגעגועים לעולם הטוב של פעם הם

מה רוצה עמית שרעבי מחיינו עם השיר המטורלל הזה, שמנסה לסגור חשבונות עם אחת, שעשתה לו פיגוע, שיגעה לו את המוח, שיקרה לו, תקעה בו 1000 סכינים. עכשיו הוא "התקדם ממנה". אב מה הוא רוצה? שיתקדם ויאללה, ישחרר אותנו מהראפ

מה רצה איתי לוי להגיד? שאהובתו תתבייש שהיא הולכת להתחתן עם בריון? לא רק זה הצחיק אותי. כותב הטקסט הלך הכי רחוק ותיאר את האהובה נשרפת "כמו האש שבסנה" – בהקשר אווילי להתגלות האלוהית של משה בהר סיני מתוך השיח

יש איזושהי תמימות כשעדין מדברים על "הלב" שיעצור אנשים לפנטז על מקומות רחוקים במיוחד בימים אלה של כאוס, אזעקות, מלחמות אינסוף. מצד שני אי אפשר להתכחש: . יש משהו עמוק וייחודי בחיבור לארץ – תרבות, שפה, זיכרונות – שלפעמים ממשיך

אוהב חממה משתמש בעץ כמטפורה לחייו ולאחריהם. הרהור על מה שיישאר מאיתנו אחרי לכתנו הוא נושא עמוק,  שכרוך בין השאר במחשבות על משמעות החיים. בהקשר זה יש התבוננות על מהות החלל שנוצר.  האם נשאר משהו מן הנפש, מהרוח, מעבר לעולם

שלומי ברכה שר שיר על עצמו ברגעים מבאסים, חורף מלחמה בארץ אדומה, ואתה נאחז בזוגתך, בעצמך, מתכנס לתוכך, יען כי שם אתה הכי מוגן. על רקע  מציאות שמייצרת  חוסר וודאות. המוסיקה – רוק אפלולי שזוחל אל תוך הנשמה. נכדי בן

השיר מכניס לסיטואציה מנותקת מהקשר סיפורי ברור. נתקעו על הר, הרוח שרקה מנגינת ילדים, מטוס צייר קו. בהמשך מקבלים דובדבנים, צבעי מלחמה, רסיסים קטנים מהחיים. מי שמודע יותר טוב מכל מאזין לא מיודע לסיפור שמאחורי הוא אייל אבן צור עצמו.

קרדיט? – במצעד השירים האוויליים ביותר שנכתבו במקומותינו יהיה לשיר הזה מקום בטופ. תוכן – השוביניסט המתהולל מודיע לזוגתו, שלא תחכה לו הלילה, יען כי הוא "ממריא הלילה", והכל סבבה כי אלו הם החיים – "סה לה וי, כפרה".  משה

קבלו חדשות פורטיס (שמאז 2017 לא הוציא חומר חדש) או את הגרסה החדשה שלו. מה יום מיומיים, שנה משנתיים? אז כן קרה כאן מיותר ממשהו.. על רקע הכאוס המקומי, פורטיס שר על ארץ אחרת במקומות רחוקים, מחפש את "הדרך הביתה"

יהודה פוליקר שר קונפליקט שמתכתב עם סגנונו המוסיקלי הדרמטי . מהותו: ישראל אוכלת יושביה אבל קשה לחיות בלעדיה.  השיר מתייחס למורכבות הרבה של החיים כאן. מצד אחד, הוא משקף את הקשיים שהחיים בישראל מציבים, שלעיתים מתישים את אזרחיה ומעמיסה עליהם.

ספיר סבן שרה אבא – ממוחו ומליבו, גם מליבה.  עוד ראשים ולבבות תרמו לסיעור המוחות והלבבות – סתיו שמש, עמרי קסטן ואור מילשטוק. אבא יקפוץ ראש ללהבות בשבילה, ישאיר את הלב שלו שרוט, אם קר שם בחוץ. ינשום בשבילה אם

סינרגיה למען החטופים.  נשמע כמו שיר שהתעכב, הגיע באיחור. במהותו לנוכח המציאות –  לא בשרי ולא חלבי. לומר עכשיו "המציאות לא פשוטה" מגמד מציאות נוראה.  הטקסט הזה נשמע נדוש / מכובס משהו. מבחינת האירוע – אנחנו נמצאים כבר במקומות שגם

אילו סודות סוחב רון רווח מהעבר שלו? לפי המוסיקה הקולחת מעידה: הוא השתחרר, נמצא במקום שהיא מסייעת לסגור מעגל. טראומות ילדות יכולות להשפיע באופן משמעותי על החיים בבגרות, והשלכותיהן עשויות לבוא לידי ביטוי בתחומים רגשיים, נפשיים, חברתיים ואף פיזיים. ההשפעה

היא מן הסתם תתנחם בסבל שלו – אם יודה שהוא סובל מהפרידה. מה נותר? לסחוט מזיכרון אחד, לשמוע את הקול שלו באוזניות, ובקיצור – הגמילה קשה. נועה פארן לא חייבת קול גדול כדי להקים צעקה פנימית. די בקצב בס גרובי

לא נרשם לכוכב הבא לאירוויזיון?! הטרנד של שבורי לב בוכים במזרחית תפס שם בגדול. בתחילת הקליפ הוא נראה חופשי ומשוחרר על סוס (האביר…) . ההמשך לא ממש מעיד על טראומת הנכזב. הסרטון לא ייקח לכאב שהוא חווה. המוסיקה – ווואללה!