הבנאדם קם בבוקר אחרי לילה של אלכוהול, רואה מכוניות כולן בהירות ומבריקות כאילו הגיעו עכשיו מהמאדים ומרגיש רע על רקע כותרות שמבשרות מלחמה, הבנאדם עוד מספר במשחק בינגו, וכל שנותר לו – מוסיקה, מבקש לסייע לו לשיר את השיר שלו.
Creature Comfort הם כל אותם דברים שהופכים את החיים לנסבלים יותר במיוחד אצל מי שסובלים – משנאה עצמית. ארקייד פייר מתייחסים למושג באירוניה, כשמעמידים את הניסיון להתאבדות כ – ‘creature comfort’, משהו שישחרר אדם מסבל וכאב של לחיות בעולם הזה.
האלסי היא אחת ההצלחות המהירות בתעשיית המוסיקה נכון לעכשיו. את אלבומה הראשון Badlands היא הוציאה ב-2015. שיתוף הפעולה שלה עם ה – Chainsmokers בשיר Closer היה עוד קטליזטור בחשיפה המהירה. תוסיפו את Not Afraid Anymoree שיר שהקליטה לפס קול הסרט Fifty Shades
נסו להיכנס לנבכי מחשבותיה של טריקסרין. Who's Trixerin?. גוגל בבקשה. לא הרבה מצאתי שם. גם המוסיקה מסתירה משהו. הקול מסקרן. המבנה המוסיקלי וההבעה – כנ"ל. למגדירים יש אתגר. לפני שנפנה לקומוניקט, אני שומע קול בעל מתקתקות מוזרה וטון הזוי. היא
דפש מוד פותחים את האלבום החדש ב – “We’re Going Backwards”, אמירה הנוגעת למהות הקיום בתקופתנו: We're digging our own hole We're going backwards Armed with new technology Going backwards To a caveman mentality "אנחנו חופרים את קברנו/ הולכים לאחור/
הקלילות המקורית, המתיקות הכובשת. המנגינה הרעננה. לולה מארש המציאו משהו חדש. קוראים לזה סגנון. בפופ – לא פשוט להמציא את משהו חדש. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו עושים את זה באנגלית הנשמעת שפה טבעית. יעל שושנה כהן שרה שיר אהבה
אלכס משה, סולנית Folly Tree, שרה על האובססיה להיות לבד, זהו צורך נפשי-פיזי. הבדידות כמהות. הפחד מלהכניס מישהו שימלא את החלל הריק הזה. "רוצה להשאיר החלל הזה ריק / אם לא אכפת לך / אל תהיה אוהב מדי או אדיב
דברים משתנים, אבל הם לא נעלמים נשארים במוח ממשיכים לחיות כל יום. משאירים צלקות שאינן נעלמות. יש לשלי לוי ורותם פרימר תובנה וסיפור מאזור ה- Deep Blue, לילה של מוסיקה אלקטרונית. הוא היה שם. הוא עבר לתוך השיר. היא הייתה
טריו סינת'פופ גרמני מציג זמר ייחודי – Matthias Tippach במוסיקה שהיא פופ אלקטרוני שמזכיר מאוד את "דפש מוד" ואת סולנה דייב גאהן. מוסיקה קלאסית ופסי קול של סרטים מסמנים את דרכו של ההרכב . היילייט: השיר השני באלבום – "Somebody's
סולו ראשון לסולן הלהקה הבריטית Keane. דפי יחסי הציבור מדברים על "מסע מטלטל" לאורך עליות ומורדות בחיים. אכן: The Wave הוא אלבום אישי חושף יותר מכל מה שצ'אפלין עשה ב- Keane, יותר דרמטי מכל מה שיצר עד היום. לאורך האלבום
החדש של קייזר צ'יפס שונה מאלבומיהם הקודמים. מי שמתפקדת על תקן להקת אינדי רוק בריטית, סוטה לשבילי פופ נוחים. חפשו את השירים המלודיים. יש כאן לא מעט. מי ששופט אלבום עפ"י שירים קליטים, יישאר עם האלבום הזה. מעריצי ההרדרוק של
שלושה עשר שירים הם מסכת מורכבת של מחשבות ותחושות הנובעות מאהבה מסובכת, שיש בה בגידה, ספק עצמי ועוד תסכולים. Banks מרחיבה את גבולות היצירה למקומות לא צפויים. תזכורת: Jillian Rose Banks של Goddess משנת 2014 היה אחד האלבומים המיוחדים שיצאו
שוב איבד ראש. מאוהב בה. נתן את ליבו, עכשיו אין כבר מקום בשבילה. שונא את המשחק. תמיד מפסיד בגלל שמסתיר את האמת. עכשיו – חש הולך לאיבוד, נכלם, אבל אהובתו לא יודעת דבר. אני שומע קול תחושתי גבוה משדר מצוקה.
אחרי שעה ורבע של 17 שירים נדמה, שלא ניתן לקבל ג'יימס בלייק אחר. נשמה מלנכולית ששרה. המוסיקה האלקטרונית היא בת לוויה אינטגרטיבית לנשמה. העיבודים מדויקים. מפנים מרחב נשימה לשירים, לטנור האמוציונאלי. הצבע השולט – אפור. שירים: Choose Me, מהשירים היותר
רועי דהן עולה על מסלול מוסיקלי מתיידד, radio friendly, כדי להעביר רצף מחשבות, מעין סיסמוגרף למה שמתחולל פנימה ברגע מסוים. התחושה שהגיע הזמן לעזוב, להשתחרר מפחדים, למצוא דרך אחרת, להרים ראש גם ברגעי עצב וכאב, לשנות דרך "לחוש את תחושת המשאלה"…
Light My Fire, מתוך אלבומה הראשון, נשאר הסמל מסחרי של להקת הדלתות להיט ענק שהזניק את הלהקה בן לילה לעבר תהילת נצח. לפני שהשיר יצא, הדורז נחשבה להקת מחתרת פעילה ומבוקשת באזורי לוס אנג'לס. השיר הזה הוציא אותה מהמרתפים. השיר
משתמשים בקלות במושג "רוק אלטרנטיבי", ולא תמיד ברור למה-מתכוון-המגדיר כשהוא משתמש במושג הזה. בהכללה "אלטרנטיב רוק" מתייחס ללהקות של השמונים, שאחרי עידן הפאנק, אבל לא לסגנון מסויים – אלא בעיקר למהות – להקות שהתקיימו מחוץ למיינסטרים. רוב להקות האלטרנטיב התחברו ללייבלים
לרוץ עמוק לתוך החשכה, ליפול. הגיע הזמן לרדת מטה. בקליפ רואים את חברי הלהקה האיסלנדית בתוך לוע הר געש. מראה הנוף "גוזל" למעלה דקה מהמוסיקה. משרד התיירות האיסלנדי עשוי לגלות עניין, להוביל תיירים בדרך ש – Kaleo הולכים. אינדי רוק
מוּזָרוּת בפופ מתועלת בדרך כלל לאפיקים של רוק אומנותי או אלטרנטיבי . חנן בן סימון נמצא באזורים האלה. חריג. אחר. בוחן את עצמו ברגישות בראי המשקף תערובת של אהבה, בדידות, תסכולים, ילדות. אני בפתח "חנות צעצועים", אלבומו החדש. השיר נקרא The Sun
היא שבורה. גופה לא נענה לה. מצב של אי יכולת להיות נאהבת, חשה חוסר ביטחון "כמו צלקת ישנה בוערת". יעל שושנה כהן שרה על פער בין האומץ שהיה לה כילדה, על כל הצבעים שהיא מחביאה בפנים. קול האלט של יעל
הגם שלא דובר על ערב שלה, אלא של הקאמרית הקיבוצית – באתי בשביל יסמין לוי, ואני מודה לתזמורת בניצוחו של ירון גוטפריד, שאפשרו לי להקשיב שוב ליסמין, ומתנצל בפני נגן המנדולינה הנפלא אבי אביטל – שהיה גם הוא אורח בערב הזה, שאינני מתמקד בו, ויש סיבה (להתמקד).
קרן אן? כמה מצפים לאלבום חדש שלה? זוכרים? קרן אן זיידל, ילידת קיסריה, היום מהסינגר-סונגרייטריות הבולטות בצרפת, עוברת בלי בעיה מצרפתית לאנגלית, מאנגלית לצרפתית. עכשיו, אחרי חמש שנים ללא אלבום חדש, היא באנגלית. לא, אל תטפחו לכם על השכם הלוקאל
מה שהם אומרים עליה. רואים את חטאיה בעיניה. היא לא ממש שומעת. הם מכנים אותה "רוח רפאים מהלכת". שיגידו. עמוק בתודעה שלה היא יודעת, שנולדה להיות באזורי הסכנה. אהבה וכאב עשו אותה למי שהיא. בוערת מבפנים ועכשיו כבר אינה יכולה
פופ אלטרנטיבי? הוא פורח בשדותינו העבריים – ובאנגלית. יוצרים מגלים-חושפים עצמם בשפה שתואמת את האוריינטציה הפואטית- מוסיקלית שלהם. אין כאן דרך אחרת. קחו את enest. Enest היא שמרית נתיב, מוסיקאית, נגנית חליל, חייתה (ניגנה) ארבע שני בפרדס בעמק חפר עד
מהו אושר? יש רגעים שנדמה לך שהגעת לזה, ואז אתה מתפכח. יאיר הרלינג פותח עם בגד חדש, חיוך חדש. רגעים של תחושה טובה. אבל צריך להרגיע. הכל יחלוף ברגע. Hold Your Breath. נסה להתגבר את התחושה שבפנים. מיהו האיש שיגרום
האנק מרווין גיטרה מובילה, ברוס וולש – גיטרת קצב, ג'ט האריס – בס , טוני מיאהן – תופים. מקום ראשון במצעד הבריטי. הצלליות שמעו את "אפאש" בפעם הראשונה בעת סיבוב הופעות בבריטניה, כאשר כותב המנגינה, הזמר ג'רי לורדן, ניגן אותה
דיסק 1: איך הייתה מוסיקת הפופ נשמעת ללא שירי אהבה? היא לא הייתה. אהבה מהי? התשובה במהות חסרונה. ז'אק ברל כתב "אם תלכי ביום קיץ/ אז את עלולה לקחת איתך את השמש". בצרפתית זה נשמע אחרת. באנגלית – של טרי
הנעימה שימשה סרט גרמני באותו שם, והייתה ללהיט בגרמניה וביפן עוד בטרם כבשה את ראש המצעד האמריקני ב-1961. ברט קמפרט נולד בהמבורג ב-1923 ונפטר ב-1980, כשהוא בן 56. הוא ייזכר בתולדות המוסיקה כמי ששכר את שרותיהם של הביטלס ללוות את הזמר
משירי האהבה הלא שגרתיים של היוצרת האיסלנדית. ביורק תמיד תישמע אחרת, ובכל נושא, גם בשירי אהבה. השיר מתחיל בקצב תזזיתי בקולה הבודד ובצלילי נבל שמכניסים לאווירה מייצרת מתח. שיר על פגיעותה של האהבה, כמו גם על התסכול בעטיה של השגרה.
היא מבקשת ממנו באיפוק נוגה-משתוקק להשאיר לה "חלל ריק". זה מקום שהיא תדע מה לעשות בו. זה ה"ספייס" שהיא מבקשת לעצמה, לשמור מקום לפרטיות שלה. זה הצורך שלה. היא מציעה לו להגביל את אהבתו, לא לחנוק אותה, לא לחצות את
