
גולה גנדום
לא מבין אף מילה בפרסית, ואני צריך להסביר לעצמי איך השירים האלה, ששרה מורין נהדר, מהלכים עלי קסם. תן לרגש ללכת לפניך, אבל לפני שנסחפים, נפעיל גם את ההיגיון. מורין נהדר, המוסיקאית, הפייטנית, דאגה להרחיב את הגבולות המוסיקליים של השירים

לא מבין אף מילה בפרסית, ואני צריך להסביר לעצמי איך השירים האלה, ששרה מורין נהדר, מהלכים עלי קסם. תן לרגש ללכת לפניך, אבל לפני שנסחפים, נפעיל גם את ההיגיון. מורין נהדר, המוסיקאית, הפייטנית, דאגה להרחיב את הגבולות המוסיקליים של השירים

אלבום אוסף הוא בדרך כלל צומת, שמרכז מבחר ממספר אלבומים בתוספת שירים כהנה וכהנה – כדי לסכם דרך. אחרי ששמעתי 16 שירים של רונה קינן, אפשר לומר – האוסף כמכלול הפתיע אותי. כשמצרפים שיר לשיר מתקבל מארג מרשים של זמרת-יוצרת.

לאונרד כהן פונה לאלהים: "אתה רוצה את זה חשוך יותר. אני מוכן". מיליון נרות דולקים למען האהבה שלא תגיע. הטיעון של כהן: "אין כל תקווה בחיים האלה". האש , השלהבת, הנרות הם סמל החיים, אבל הם כבים כי האל רוצה

יש מקום לראות את הטוב שבחיים, אבל אצל דיקלה זה מגיע בסוף אלבומה החדש באופן אירוני מסיפור על אחת שאמנם גדלה ברחובות, אבל הפכה ל"מיס יוסטון על למבורגיני". כבר יכולה להרשות לעצמה לכתוב סיפורים על אכזבות, על רקע צפייה בסרט של

צלילי האקורדיון בפתיחה מכניסים לסרט מתח בבימויו של שלום חנוך – "זום אאוט, זום אין, קצת אקשן קצת מין". הדרמה הקצבית מזכירה את "מחכים למשיח", אלא שהתוכחה החברתית של השיר ההוא: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אינה קיימת באלבום החדש של

האלבום נפתח כסרט מתח. המוסיקה של "צב" מכניסה מיד למסלול קודר, אפלולי, שירה מדוכדכת של טון נמוך. הוא שר אליה – "ואני הולך לאט כמו צב עם בית על הגב/אני הולך איתך בונה לך בית על אגם". היא לעולם לא

המנעד הגבוה של עדן בן זקן שעובר לאורך האלבום הוא טון כמעט אחיד שמסתלסל באיזו התבכיינות נונסטופ. נכון יש לה את זה. קול נדיר. מה עושים איתו? שוכרים את שירותיהם מתמחים בלהיטי הז'אנר כדי ליצר תמלילים חלולים על אהבה ושברונה.

11 השירים החדשים הם תמהיל אקלקטי של זמרת שמנסה להיות סינגר-סונגרייטר וגם לשיר יוצרים שונים. חני דינור שרה את עצמה בטון אפרורי אמין כמו ב"שנת שמיטה" – הרהורי מהות חיים (שחרור, ויתור על השליטה או להגיע לאיזון מעודן) בתזמור ג'אז

האלבום נפתח בקינתו של דודו טסה, קול נמוך מיוסר, סלסול דואב, מלווה בצליל מיתר: "כבָר לֵילוֹת אֲנִי מִתְכַּרְבֵּל בִּשְׁתִיקָתִי, מְחַכֶּה בַּאֲפֵלָה/ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעֵז לִגְלֹל מֵעָלַי אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה". הבדידות הארוכה שהפכה אותו לקהה חושים. הצליל, הטון, נשמעים כשיר אבל, פיוט

אני עולה על הדרך לחירות של אייל אבן צור בכמה תחנות, שאחזור אליהן בדרכי המוסיקה העמוסות והבלתי נגמרות. בשיר הקצבי הזה ("בדרך לחירות") שר אבן צור: "גם אתה וגם אני/ עושים טעות בדרך לחירות/ שניה פני שנרדמים הכל חוזר לדרך החירות".

מה מחפשים אצל רוקסט 2016? מהפך סגנוני? מה פתאום. מחפשים את המוסיקה שעשתה את רוקסט למה שהיא. אלבום עשירי אחרי Travelling מראה שמבחן "הקרמה הטובה" הוא בשחזור מתכוני הפופ הפשוטים והקליטים של הצמד. לא מוציאים ישן מפני חדש, אבל מעניקים

אחרי שעה ורבע של 17 שירים נדמה, שלא ניתן לקבל ג'יימס בלייק אחר. נשמה מלנכולית ששרה. המוסיקה האלקטרונית היא בת לוויה אינטגרטיבית לנשמה. העיבודים מדויקים. מפנים מרחב נשימה לשירים, לטנור האמוציונאלי. הצבע השולט – אפור. שירים: Choose Me, מהשירים היותר

מיהו אריק קלפטון של המאה ה-21? לא הכי ברור. הוא מנסה לחבור לשורשים, לבלוז, הוא נמצא עדיין בתקופת Cream, הוא מצדיע לשירים של טרובדור הפולק, ג'יי ג'יי קייל, ועכשיו הוא חוזר ל – Glyn Johns, המפיק שחתום על Slowhand משנת

זה רוק או פולק? Kaleo מבלבלת. האמת: בשני הז'אנרים הם טובים. אכן, החבורה האיסלנדית מתמחה לא רק ברוק בלוז. יש לה הרבה פולק, ופולק מצוין. הכרנו אותם מהסינגל "Way Down We Go" שהסעיר את היוטיוב כמו הקודם שלהם – “All

אלבום האולפן ה – 11 ל – רד הוט צ'ילי פפרז, הרכב הרוק פאנק האמריקאי, השני עם הגיטריסט ג'וש קלינגהופר (אחרי פרישתו של ג'ון אנת'וני פרושיאנטה) נשמע אחד האלבומים היותר מאופקים ומלודיים שהלהקה הוציאה. זו מן הסתם תוצאת העבודה עם

לאורך תשעה שירים מנסה סימה לוי דוכין לשדר משבר של אהבה נכזבת, בדידות, געגועים כאב ותסכול. הניסיון שלה להיות "חשופה" הופך לעיתים מלודרמטי על גבול רגשנות יתרה, שאינה תמיד משכנעת, כי זה בנשמתה. היא ממתינה לאהוב שעות, ימים ושנים על

הביטלס הקליטו את כל האוצר המוסיקלי שלהם ב-8 שנים. פול מקרטני הקליט את שיריו שלאחר-הביטלס משך 45 שנה, ועדיין, גם אחרי הקשבה לאוסף המוצלח הזה, ברור שמקרטני פוסט ביטלס לא הגיע לשיאי היצירה שלו בביטלס. גם מסלולי הסולו של ג'ון,

"כאשר פתחת עיניך – הכל נעלם". הקול – קולו של יונתן דגן, האדריכל של J.Views. המנגינה, הקולות, הצלילים מעבירים תחושת דכדוך. השיר – זרם תודעה – It Was Over. מגבירים קצב. ל – Turned To The Sun. המשך זרם הזיה

קצב תופים טוען במתח שיר העוסק ביחסי אהבה מורכבים בין בני זוג, שאינם מצליחים להחזיק את הזוגיות ומובילים למצב נואש של "אנחנו כן ולא ביחד"… דוד לביא שר את "הוא יאהב את זה" בטון דואב, בדרמטיות חסרת נשימה, עובר מכמעט

"עשינו היסטוריה"? דולב רם ופן חזות התכוונו הִיסְטֶרְיָה. לא היסטוריה. שיר על עם שממשיך לחגוג נונסטופ. מדינה בטירוף. ליאור נרקיס שר: "תראה לאן הגענו בית משוגעים אנשים עפים עד למעלה / לך תבין את זה הם בכלל לא טייסים". שלום חנוך

תעשה מה-בראש שלך, תהיה אותנטי, גם אם אלה הפכים. אני בסיומו של האלבום. "אנשים" הוא שיר נוגה, שקסמו המלודי מהלך עליך. גלעד שגב שר ברגישות מהות חיים, שאומרת: ברור מה יהיה בסוף. נסה בינתיים לחוות כמה שיותר. תהיה הכל. תהיה

חוזרים לבסיס, להקת רוק שמגיעה מאזורי מעמד הפועלים הבריטי בצפון וולס, שם נוסדה ב-2007 והוציאה את האלבום The Balcony. ההרכב צמח מאלמוניות במעגל הפאבים וזוחל בביטחון אל צמרת האינדי של הרוק הבריטי. הדרך של ואן מקאן, הסולן וחבריו, לא התבססה

"נשקיני" בפתיחה הוא קטע רוק אינסטרומנטאלי ספוג בישראליות מזרחית, טעון במתח חריף, שבין חילוניות לקדושה, מספר סיפור למרות שהוא נטול מילים. ברי סחרוף פונה למזרח גם במוסיקה שהלחין ועיבד עם חבריו ל"ירח", של נתן אלתרמן, המביע התפעלות ממעשה הבריאה. השיר

חטפתי הלם קטן כשפתחתי את דף המילים של פלד. אלפי מילים קטנות דחוסות בצפיפות. משקפיים? זכוכית מגדלת? עשיתי עם עצמי עסק קטן. אקשיב נטו על הכורסה, ואם אדלק, אחזור למילים. חזרתי. אודה ומתוודה: היפ הופ/ ראפ לא הקאפ אופ קופי

"כל הקדושים" All Saints מניפות דגל אדום. לא זה אינו דגלה של תנועת הפעלים ההיסטורית. זהו צבע אדום בענייני יחסים בינה ובינו. איך לא ראתה את מה שמתחולל, איך לא חשה בתכניותיו. הוא הכניע אותה באהבה, אבל מדוע לא הקשיבה

אחרי Step Into My World, אלבום הבכורה, מארינה מקסימיליאן חוזרת לאנגלית רק בשיר האחרון באלבום החדש, Easy Life, אולי כדי להזכיר כי באנגלית היא נשמעה אותנטית בהבעה של הסיפורים שלה כזמרת-יוצרת. בשיר הזה שרה מארינה על תחושות מעורבות הנוגעות לשינויים

אסף אמדורסקי אלקטרוני. מאוד אלקטרוני. הוא מנסה הפעם חיבור נועז אפילו יומרני משהו בין סינטים, סמפלרים ביטים אלקטרוניים ושירה באיכות פואטית גבוהה. האלבום נפתח ב"מגדלים" – שילוב של אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז, מפיק עתיר ידע בצעצועי האלקטרוניקה

16 שירים חדשים באלבום אחד? האם הגיעו לאייל גולן כל כך הרבה שירים טובים שהוא ניפח? עשרה, שנים עשר לא הספיקו? מה קרה? אזעקת הרגעה: לא מצאתי כאן את 16 השירים של חייו. אפילו לא חמישה. האם כמות שירים לפי

חיכיתי ל"אבא", אולי השיר החזק ביותר באלבום החדש של שילה פרבר. הוא הגיע לקראת סיום, אבל בביצוע עידן יניב. הרמתי גבה. למה? הרי זהו מכתב אישי, ניסיון מחודש לתקשר עם אבא, לקבל תמיכה מתוך התפקחות. באלבום – תחושה מזוקקת בהבעה השייכת

חדש אצל הפט שופ בויז? הצליחו להמציא עצמם מחדש? לא בטוח שאוהדיהם יחפשו חידושים בכוח. אלבום האולפן ה-13 הוא שילוב של ישן ומודרני. מהרבה בחינות התחושה היא שאנחנו ממשיכים איתם את המסיבה מתחילת התשעים, למעשה מאז אלבומם הראשון Please וסינגל