אחרי השיר השני, סיפרה נינט לקהל על געגועיה לוייב של הבארבי. שמחה לחזור מאל.איי. הודיעה – באתי לתת בראש. מצד שני, אין לי ספק, שההופעה בבארבי היא תשובה לשאלה, מדוע נינט טייב מגיעה רק לביקור. נתנה גם נתנה בראש באחת
אביתר בנאי פתח את הערב ב"פרגולה", שיר קצבי מאלבומו החדש על חולשה אנושית – הפחד להפסיד את היש החיצוני הטוב בכל תחום ממזון טוב, בית נאה, נוחיות, לבוש נאה, פרסום והצלחה. הפחד הזה הופך את האדם משועבד, לא חופשי, עבד
עופר פורטוגלי המליץ לקהל בזאפה לרכוש את האלבום הטרי שלשמו התכנסנו. האם יקנו? תלוי את מי שואלים. טהרן הג'אז עלול לעקם אף. לחובבי מגמת הקרוס-אובר במוסיקה היו יותר מכמה רגעי איכות בשילובים של שיר ישראלי, ג'אז, סול וגוספל. לפני שאחזור
עילי בוטנר הכפיל את ההרכב של ילדי החוץ. בהופעה בהיכל נוספו זמר וזמרת – תום גפן וגל לוגסי לאוהד שרגאי ואדר גולד. הטובים הארבעה מן השניים? אם להתחיל בשורת הסיום – לא מצאתי סיבה מוסיקלית לשינוי. המופע המושקע (תאורה, וידיאו)
השירים החדשים הגיעו הישר אל אולם נגה (תיאטרון גשר) ביפו. נערמו על שולחן דיסקים בכניסה. המבקר המפונק ייאלץ לשמוע אותם בפעם הראשונה ב – Live. השירים האלה מתוך האלבום "שלוש" ימתינו עד להבשלתם וחלקם יעלו על מסלול ההצלחה. גם קרולינה
מעטפת הדיסק היא מַראָה (Mirror) אשר מעוותת את פני המתבונן. אין עליה שום סימן – לא תצלום, אפילו לא שורת כיתוב אחת, שתזהה האלבום עם אלון עדר. שננסה לתהות על קנקנו? מצב של אבדן זהות, ניסיון להביט במראה ולברר מי
יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.
הייתי סקרן לדעת האם ניתן להעביר את המורכבות הטקסטואלית והמוסיקלית של "2023" מאת איה כורם לבמה. יש אלבומי קונספט שצריכים להישאר באלבום, כפי שהוקלטו. הפיכתם להופעה עלולה לחבל בהם. זה מה שחשתי במהלך ערב ההשקה של האלבום. "2023" היא יצירה
פוליקר פוליטי? הדיסק נפתח ב"ערב טוב יאוש, לילה טוב תקוה", מוטו בהמשך. פוליקר שר על המבוכה הגדולה של החיים באיזור, תחושה של "יכול להיות יותר טוב, יכול להיות אסון". בשביל שיר כזה קונים דיסק: קול מעומק הנשמה, משדר החרדה בלי
הסדרנים בהיכל התרבות ניסו למנוע את התפרצות הקהל לעבר הבמה. דיקלה לא רצתה קהל יושב. כשהודיעה כי קיבלה רשות להקים אותו מ"הבעלים של הבית", רבע אולם היה מיד למטה. דיקלה – בתוך עמה חיה. רוצה לחוש אותו. היא כיוונה את
ב-2005, בתיאטרון תמונע בת"א, שמעתי את דודו טסה שר: "אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע, וכל זמן שהאור מגיע" (השיר "אני רץ") 11 שנה אחרי, האנגר 11, אתה מבין שהאור הגיע והציף. בגיל 38 דודו טסה יכול להגיד: ואללה,
אול יו ניד איז לאב. זה פחות או יותר המסר של השניים שמילאו את אוויר האצטדיון בצלילים הדביקים שלהם. ברוכים השבים לארצנו צמאת להיטי העבר המתקתקים. היכל מנורה מבטחים גדוש קהל רוטט מהתרגשות. אני מנסה להבין מה עוד מרגש בצמד
קבלו את מלכת הזמר הים תיכוני. יש כבר נתוני שטח שאינם משקרים: מופע סולד אאוט בהאנגר בנמל. אלבום פלטינה שמוגש לה באמצע ההופעה. מופע ישיבה שהופך תוך שניות מהפתיחה לחאפלת עמידה, כיסאות מושלכים הצידה, מטפסים על שולחנות, קהל דחוס שנע
כשמארק אליהו מנגן בקמנצ'ה – הוא שר. לעיתים, הוא מוסיף גם קול של ממש כדי לומר – הצלילים האלה שיוצאים מהכלי האקזוטי – הם גם שירתי הווקאלית, על כל גווניה, יוצאת ממעמקי הנפש. שירת הקמנצ'ה של מארק אליהו הגיעה גם
הערב נגמר לה ולפסנתרן שלצידה מהר מדי, אולי משום שלרותם אור (Totemo) אין מה לומר בין השירים, והיא משאירה למילים ולמוסיקה להגיד את הדברים. זה אינו פשוט: מי שלא מכיר את הטקסטים – יש לו בעיה. I'm a charged body,
יגאל בשן של השנים האחרונות הוא כותרות של משהו-לא-טוב-קורה-לאיש. הנסתר האפיל על הגלוי. העיתונות חיפשה סיפורים בין מסדרונות בתי חולים. בשן אמר "כשיהיה לי נוח לספר את הסיפור – אספר". ואז קראנו כותרות של "עברתי את המשבר", "התקופה הקשה מאחורי".
מתי שמעתם לאחרונה קאנטרי מיוזיק מהסוג המשובח? אלברט לי לא נולד בשדות הקאנטרי של נשווויל, אבל הוא שר ומנגן כאילו הוא אחד מזקני הסגנון. לי ניגן עם אריק קלפטון, גם האחים אברלי ואמילו האריס. הוא החליף את ג'ימי פייג' (מייסד להקת Led
פעם שלישית שאני שומע את יעל נעים בארץ. היא מגיעה לכאן אחרי אלבומים חדשים ותארים גדולים שהיא זוכה להם בצרפת, וכאן מותר לה לטפוח בגלוי על השכם באוריינטציה של "גאווה ישראלית", ואפילו להזמין את האח המוכשר אייל נעים לסיים איתה
אני מודה: הקשר שלי עם המוסיקה של זמר הפופ הפורטוריקני הנערץ, ריקי מרטין (שם מקורי אנריקה חוסה מרטין מוראלס) – יותר מחלש, גם אחרי עשרה אלבומים שנמכרו בלמעלה מ-70 מיליון עותקים ושני פרסי גראמי. האם בעקבות המופע אמש בהיכל "מנורה
מבחינתי הסיפור של קווין הסתיים ב- 1991. יותר מאשר לא האמנתי שיכול להיות מחליף לפרדי מרקורי – לא רציתי לשמוע קווין עם סולן אחר. גם אחרי We Are The Champions בסיום המופע הספקטקולרי בפארק, אני נשאר עם קווין של פרדי
צחקנו לא מעט. גידי גוב הפך את הכאילו-בלגן האישי לסטנדאפ בנון שלאנט. הוא יכול לטעות, לשכוח. יצלח הכל בקלות בהומור הטבעי, הבלתי אמצעי שלו, בשיחת פלירטוט עם הקהל, שהיא סוג של שיחת הרגעה עם עצמו. התכנסנו לשמוע שירים מ"אם היינו",
מה שווה להקה שמתהדרת בשם Dire Straits בלי מארק נופלר? הבעיה קשה יותר היא אצל אחד כמוני שראה את ההרכב המקורי בפעולה בהופעה בישראל ב-1985 ושבוי בקסמה הראשוני. דייר סטרייטס בשבילי היא קודם כל מארק נופלר. שום להקת קאברים אינה יכולה
מול הבמה בבארבי רקדו זוגות "ריקודים סלוניים" כמו פעם. על הבמה ניגן בגיטרה איש בפאת תלתלים שחורה. רוברט בילבו ווקר, בן 79 לפי הביוגרפיה, הוא בלוזמן, גם רוקר, הוא המרקיד הערב. תבקשו ממנו לזרוק איזה בלוגראס – אין בעיה. גוספל –
השקת אלבום היא צורך כמעט טבעי לכל מי שמוציא אלבום חדש. ההופעה אמורה או לשחזר את האלבום אחד לאחד או להעניק לשירים ערכים מוספים שאינם קיימים בהפקה האולפנית. "מאדים ומחוויר", אלבומו המצוין של שלומי ברכה, יצא מההופעה ב" בארבי" כמעט
בשנה הבאה ימלאו 40 שנה למותו של מלך הרוק . הוא יהיה אז בן 82. האגדה ממשיכה לתדלק את עולם המוסיקה והבידור. מאז מותו קמו אינספור כפילים, חקיינים, פעלולנים. הדרישה לאלביס פירנסה ומפרנסת המונים. לא כל חקיין של אלביס מצליח
בפרומואים לקראת הערב, אמרה אחת המראיינות למתי כספי – "אני מראיינת פסקול". מבחינתה מתי כספי הוא כבר חלק ממיצג במוסיקה הישראלית. כספי התבונן בה והנהן בראשו להסכמה. לא ברור מה עבר לו בראש. (חיוך של מה – "אני פסקול"?). המראיינת
איש ההקשה בעל חיוך חם ורחב מספר את הסיפור שלו בשתי ידיים הפוגשות חמישה תופי קונגה. בזאפה הרצליה שמענו מפגן נגינה מהסוג הנדיר בהחלט. סמואל טורס, יליד בוגוטה שבקולומביה, תושב ניו-יורק מזה 15 שנה, מהאמנים המבוקשים ביותר בתחום המוסיקה הדרום
מרקורי רב סיימו עם The Dark Is Rising מאלבומם All Is Dream. מערבולת מסחררת של אלט-רוק מלודי-חלומי. הפלצט הנפלא של ג'ונתן דונהיו מאפיל על צלילי הגיטרות והתופים. הצליל משדר מסתורין. "חלמתי עלייך בזרועותיי, אבל חלומות תמיד משקרים". מה טוב ומה
אסף אמדורסקי וחברי להקתו עלו לבמה עטויים בלבוש מוזר, שהזכיר משהו בין כוורנים לאסטרונאוטים לביצוע "מגדלים", הפותח את האלבום החדש "פה" בהשראת הקליפ לשיר. המוסיקה היא שילוב אלקטרוניקה עם Funk, שיר שמתאר מציאות מחורבנת של כרישי נדל"ן, ההופכים כל שטח
באדי גאי אומר, שהוא נולד לנגן גיטרה. אחרי ששומעים את נגינתו, יש הרגשה, שהוא התחיל לנגן גיטרה עוד ברחם אימו. כל קלישאה מתקבלת: הסטורית בלוז מהלכת. הבלוזמן של דורו. איש הבלוז של דורות רבים. משפיע, זמר נשמה. מנגן – Electric guitar
