לחשוב על הזמן שחלף. סוג של חשבון נפש אישי. תחושות עולות מהגוף ואז משתנות. שם בפנים, אנחנו כל הזמן נעים כמו מטוטלת בין אורות וצללים. השיר של נתן סלור ויסמין אבן מציג החיים בתנועה מתמדת. המוטו העגום: גם כאשר משהו
יאללה, שיגיד לה "לא" ונסגור ענין. עדן מאיר פותח במזרחית היתולית כדי להציף את הרשת. בחר לא לבכות על מי שמשקרת לו אלא לחייך כל הדרך אל המיליון צפיות, רגילות או קנויות. אבי אוחיון מבית המסחר לשיר פופ מזרחיים עכשוויים
Syd סולנית Internet משחררת "מכונית מהירה" אחרי "Missing Out" של פברואר קליפ המראה אותה מסתובבת במדבר על רקע רומנטי. בסרטון נראות שתי נשים נוסעות דרך ההרים בפורד ברונקו ישן . בנות הזוג חולקות רגעים אינטימיים שונים בדרך. "רציתי להכין משהו
שניכנס לקברט של דניאל ויהל? אנחנו במופע הזמניות שלהם. היא גרה באולפן עם מפלצות שהיא לא רואה, מהלכת בבניין ישן , ג'ונגל מעליה, בלילה מבועתת, המזבלה הזו הופכת לחדר תצוגה. האורבניות הזו היא במהות הזמניות, שמכילה את כל האנשים והארועים
כמה אבטיפוס 2021 דומה לאבטיפוס ניינטיז! יש כאן תבנית מוסיקלית, שאינה עוברת מהפכות. כלומר – נאמנים לסגנון הישן והטוב. מה, אתם לא יודעים מי זו אבטיפוס? "תשאירי לי מקום לחבק אותך", "בוקר טוב עולם", "מועקה", "נמסים מאהבה". להתאהב מחדש? לא
מה רוצות בת חן סבג ואתי רומנו להגיד לשבורת הפרידה מהפייק אביר שלה? "ת'שחררי לו את הפקק/ ת'שחררי את הנצרה" מה כוונת המשוררת? לפוצץ לו רימון בפנים? סתם שפה אלימה? נו טוב, הקיץ הגיע, הקצב מתגבר. תעיפי אותו מהפרצוף שלך,
את מי היא מבקשת שיסתכל עליה? הנסתר חזק מהגלוי. לפחות לפי הטקסט הזה הצמד אנה (המבצעת – גל בכר בשמה האמיתי) יותר מסתירה מאשר מגלה. הסערה בשיר מקורה בטראומה שאינה נהירה למאזין. לפי הקומוניקט שנשלח, מדובר בפוסט טראומה שקשורה בשירות
בואו נדבר על אהבה – מבקש טל רמון. נכון יותר – נתחקר אהבה מהי. רמון מאניש ומתשאל אותה, מה היא רוצה. מבקש לרדת למערכת יחסיו איתה, מה הוא נותן לה ומה הוא מחסיר. ואפשר גם לפרשן: מה יודע עליה ומה
נתחיל מהשורה האחרונה – "הלוואי ואני טועה" שר נועם בנאי בסיומו של שיר אכזבה מאהבה חסרת אופק. פואטית היא (השורה) אינה שייכת לשיר הזה. היא פרוזאית, כמו מנותקת מהקונטקסט השירי. קוטעת אותו בסיומו. חבל, כי השיר כתוב ממש בסדר, ושורה
דונט סאק, דונט פאק. יכנס לפסטיגל הבא? הורים ירצו לשמוע את הזאטוטים שלהם שרים דונט סאק, דונט פאק לקראת ארוחת הערב. המטרה מקדשת את האמצעים. נועה קירל היא חיילת מצטיינת בשירות התעשייה. התעשייה סביבה עובדת בשביל ילדים. ה"סאק" וה"פאק" הם
המבוגר מתגעגע לילדות של משחקי לגו. נכסף להתחבר למקום שבו היתה אמא. מבקש להרכיב מחדש את החלקים לשלם של עלומיו. זמיר גולן או בשם הבמה – Neme_check, הלחין את תחושותיו בנוסחים המוכרים משדות הפולק-קאנטרי האמריקאיים. למה מתגעגע? אולי לתמימות, ליכולת
איך כותבים פזמון פשוט על אהבה? במכינה לכתיבה יוצרת אפשר להביא את השיר הזה של אהוד מנור ז"ל כדוגמא לכתיבת פזמון. המאפיין העיקרי של הפזמון הוא היותו קליט, נוח להבנה ולזכירה, בניגוד לשירים המחייבים העמקה, יכולת הבנה ברבדים השונים של
נועם ראש מתרפקת על סיפור יחסים שממשיך לייצר תחושה של געגועים לרגעים מרגשים, בהם לא דאגו לדבר, שעות הדמדומים, שעה ששמעה משפט כמו: "את החברה הטובה ביותר שלי"… ואז אחרי שבילו בפארק, צפיה בסרטים מפחידים, כשהיא הרגישה נפלא – הכל
לכולנו יש ציפיות מבני הזוג שלנו. אנו מצפים מהם לקבל, לאהוב, להכיל אותנו, ולהתנהג באופן שתואם את הערכים והעמדות שלנו, כאשר מנגד עומדות גם הציפיות של בני הזוג מאיתנו. סט הציפיות ההדדי הזה, יחד עם השאלה שמנקרת בראשינו – האם
השיר יוצא זמן קצר אחרי שביבי נפל. זה לא פספוס. ביבי הוא סימפטום. הוא נמצא כאן במוסיקה (קול) ובקליפ. כמנהיג הוא לא השתנה. המציאות לא השתנתה. רק הפוליטיקאים מתחלפים. העולם לא נהייה לפתע נחמד יותר. הסרקזם החנוך לוויני מתייחס למנהיגים
אל תשאלו אותי "שרית מי?" תקשיבו לשיר. הוא יעורר עניין לדעת מי היא. ניקח כמה משפטים המייצגים דרך החשיבה והכתיבה של שרית שצקי, מהכשרונות שאני אוהב לגלות: "זה חסר משמעות הדרך שלימדת אותי שאני צריכה לחוש את הבושה שלי לקח
"זה בא לי בגלים" שרים חן אהרוני ועדי אולמנסקי. השת"פ גורם להרמת גבה. מה לה ולו? אהרוני הוא פופ אמצע דרך פוזל פלייליסטים של התחנות האזוריות. אולמנסקי מיוחדת, מחפשת את היצירה האחרת, האלטרנטיבית. כנראה – מגמת התיישרות מחושבת היטב. השיר
להתאהב מחדש בפולק טהור, תמים, בלתי אמצעי. אלון וסרמן, האיש מאחורי ווטרמן פרוג'קט סימן את הקו הזה כבר בשיר Sunshine cab, 2017. זה הטון המדוכדך, השברירי האינטימי, שמסרב להתכתב עם ערוצי המיינסטרים, נאמן לקו שהיתווה לעצמו. הפעם וסרמן מחפש עולם
למי שי חזן פונה כשהוא שר בטון מדוכדך – "וזו היא את שתילחם עם העיניים/ וזו היא את שתעמוד מול כולם". המידע הזה אינו קיים בשיר. מאזיני הרדיו ינסו לנחש. אלי הגיע המידע החוץ שירי: מדובר באלימות נגד נשים, מקרי
נינט שרה סיטואציה של חיבוט עצמי קשה. כמעט קמה לרקוד. הריקוד ממגנט. מבטא שחרור. הקימה – מתוך רצון עז להשתחרר מלחץ, אבל אין מה לשמוח: מראש ידוע שתהיינה היתקלויות "ראש בראש", גם אם ה"כמעט" שולט, עדיין הכמיהה "לעוף" אינה עוזבת.
אל תחפשו בשיר הזה את הזמרת. אל תחפשו את המשוררת. דווקא בקודם של ליאל ארבוב "תרשום" גיליתי את "הדבר הבא". אמרתי על השיר: היפ הופ עשיר, מלודי, ג'אזי, בהרבה מובנים מורכב ומעניין יותר מהממוצע. לא חפרנית ניג'זית, אלא סטורי טלר
מדריך האושר למטופל המתחיל מאת קרן פלס. היא חורזת הגיגיה בחריזה מדויקת כמי שמגלה מיומנות טכנית בפזמונאות. אני חש בשיר יותר סימטריות מאולצת מאשר עומק ומקוריות. פלס יודעת "לסדר" באמצעים אומנותיים את הגיגיה לכדי תובנות על חיים ואושר, רע וטוב,
למרות ש"הלב כבר בחר לא ליפול" , למרות שכבר "לומדת ללכת", למרות שהיא "רוצה אחרת", למרות שהלב צועק "תתחילי לחלום" – נסרין קדרי מקוננת על הסתלקותו של האהוב כאילו עדיין לא השלימה, ולמעשה צערה – בלתי הפיך. חוזרים לשיר מ-2017
האם שירת רגש מלודית הומה ודיבור ראפ שכלתני חתוך נועדו זה לזה? טהר ושוחט לקחו את הראפר נורוז לאקספרימנט במעבדה המוזיקלית שלהם. הסיטואציה שכיחה: התאהבת, אתה רוצה לממש, לגעת, אבל עדיין זה רחוק ממך. הבנאדם מרגיש שהוא מת לגלות, לדעת,
הזמר כמו סגור בתוך קו מחשבותיו. הטון משדר מצברוח נוגה מהורהר בקצב איטי מאוד. ההתבוננות בנוף מחוברת לרגש, מחברת אותו לילדותו – במיוחד בחורף – "אז הרטיבות בחוץ מגיעה גם לעין", ומן העין עושה דרכה אל אזורי הרגש. רן גיל
זה אינו שיר פוליטי, למרות שהוא יכול להתפרש כפוליטי. מור יורמן כתבה שיר אישי מתוך חרדה חברתית, בדידות איומה מול חברה שמתנהלת כאילו הכל זה חיוכים למצלמה, הכל ורוד, שוחים בים של ריקנות – "אף אחד פה לא רואה ואף
דניס לויד הוא ניר טיבור, זמר פופ יליד ישראל (1993) שעושה בימים אלה שני סולדאאוטים בהיכל מנורה בת"א. איך?! לפני שנתיים יצא כותב שורות אלו בכותרת השואלת: דניס לויד – הישראלי הכי מצליח בפופ העולמי? אענה בצורה כזו: ניר טיבור יכול
שיר טל-עזר שרה תסכול שמגיע ממקומות של חוסר יכולת להבין/ לחוש מהות אהבה. "אין שום דבר רגיל במבט אליי/ שום דבר רגיל בשמים המעוננים/ שום דבר רגיל במאבק השקט/ אבל המרחק בינינו גדול עוד יותר הלילה". התסכול מוכר.שיר טל-עזר בחרה
לצורך ערב הגאווה (פארק הירקון), הראל סקעת פנה לשיר השירים ג': "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו". סקעת פסח על "משכבי", במשמעות של נסגר בביתו על משכבו בלילה, ויצא לשוטט ברחובות בחום התל-אביבי לחפש את אהובו.
המחשבות שרצות אצלו בראש על יחסיהם. החשש שמשהו לא טוב קורה. האם האהבה תמשיך להתקיים? מה עובר לה בראש? הוא חושד שהיא חולמת על עזיבה, שתשבור את הלב. העיר היא מטפורה לקשיים שמצטברים בזוגיות, נערמים "קומה על קומה". הזוגיות עברה
