ביקורת סינגלים חדשים

מדוע חוזר עידן רייכל לבצע שיר האהבה הרגשני הזה שהוא ניגן עם אייל גולן על רקע מדבר? על השאלהיש תשובה אחת אינפורמטיבית ושניה – אומנותית. באשר לראשונה,  מעיד היוצר כי קיבל פניה מזוג שסיפר לו, כי הם מתחתנים בקיץ הקרוב,

הגרסה החדשה של איתי לוי ונרקיס ל"עכשיו התור לאהבה" של עוזי חיטמן ז"ל החזירה אותי למקור ולגרסאות נוספות. שיר שזוכה לביצועים רבים הופך מעין "סטנדרט" מבוקש בנוסח השירים של ספר השירים האמריקאי. פרט לביצוע של היוצר עצמו, חזרתי לגרסאות של

השומע את  "אתה לא לבד", צריך ככל הנראה להאמין לה. ספרתי 18 פעמים את המשפט הזה. אילו קראתי את השיר ללא מוסיקה – הייתי מתבאס. מה קרה לו? השיר אינו נכנס לסיפור. הוא נשאר ברמה של עידוד תחושתי למי שזקוק

שתאהב אותי למרות מה? על כך רוני דלומי אינה נותנת תשובה. היי מן הסתם צודקת; הלב שנפתח הוא משנה משחק. השיר לכן מתמקד בערגה. אנחנו כבר לא ביחד, אבל בא לי שתאהב אותי בלי חרטות, למרות הכל. "על הנייר" לא

העולם האלקטרוני מחזיר את מוקי לקו שפיות אנושי, מחדד בו מחדש התחושה להישאר קרוב ונאמן למי שיש לו אהבת אמת, ועדיין קיים החשש של מציאות שעלולה לשנות את פני הדברים: "אנ'לא יודע אם זה כל כך טוב לי/ הלוואי שנישאר

הבנות מקוננות יחדיו: "בסוף כל יום אני כותבת געגוע/ איך הוא השאיר פה את הלב שלי פגוע". מעודדות זו את זו: "עם הזמן את עוד תראי יהיה בסדר".  לקחו שתיים מצמרת המוסיקה הים תיכונית לסלסל קינת אהבה בהזמנה בדואט. האינסטנט

על מה שרה דנה ברגר? בערבית אומרים (תרגום): יום דבש, יום בצל.  בחיים יש ימים טובים ומתוקים וימים גרועים, מלאי דמעות. החיים הם עליות ומורדות. לפעמים הכל מתערבב בהכל – עצב, געגוע, שמחה. מה חדש בזה? ממש כלום. נשמע כמו

חן כהן מבין יותר טוב מכותב שורות אלה למה מתכוון המשורר ב"לאכול את העולם"?  מה רוצה להיות? מה התפספס? כהן לא נמצא בפרטים. הוא חי את תחושת הרוצה-שיהיה -לי-טוב. השיר נשמע  לכן יותר גחמה של התפרצות ספונטנית  ברגע של –

ירדן דנקר 29 (אח של)  מחזיר ל"כולם רוקדים עכשיו" של היי פייב  ושי להב (1998, 2019) קאבר לשיר בגרסת 2022 בהפקת טהר שפי. הקונספט של הקליפ בנוי כולו על משקפי וי אר ושולח את הצופים ואת השיר כמה שנים קדימה

רבקה זהר שרה מהות חיים על מורכבותה. השריטות, הזמן, המודעות לסוף, בערת החיים שעדיין לא דעכה. אין צורך לדבר, היא שרה. השקט אומר את מה שרצינו ואפילו יותר. החריזה הסימטרית המדויקת משרתת את  השיר, מניעה אותו בקצב שמגלם דופק חיים

נשתתף בצערו של עומר קפלן.  לא נחשוד בכנות, אבל נעיר לא רק על כתיבה חסרת ברק פואטי אלא על ניסוח לא שירי.  משפט כמו "עברו בערך מיליון דקות בהן אני עוד כועס",  לא עובר בשום סדנה לכתיבה יוצרת. הוא לחלוטין

נתחיל בזה שאני קורא ליוצרי הז'אנר המיינסטרימי העכשווי: די, תפסיקו לייצר שירי אוהבים מתקרבנים. אומר את זה פשוט: אני משתעמם.   עוד שיר שבלוני על הנוטשת האכזרית? אצל עדן חסון האהובה לא סתם נטשה היא "מפנה תאיזור". מה היא משאית? עניין

מגמת ההתקרבנות של גברים נכזבים מול נשותיהן האכזריות מפרנסת את זמרי המיינסטרים המקומיים. עומר אדם אינו ממציא גלגל חדש. יצרני שירים ממלאים  טקסטים בהבלים ובסיפורים מופרכים, ואדם שר אותם. איך זה שהיא מרגישה "מלכה" והוא לא  מרגיש "מלך"? אם אתם

אין שלמות בחיים. במשאת הנפש שנקראת אהבה – מתגלים סדקים, וכשמדובר בנפש – רמת הפגיעות מגיעה עד משברים בלתי נמנעים. גם כך ימשיכו לחפש אותה כי היא מושא של תשוקה בלתי נלאית. סגיב כהן מעמת את עצמו מולה בכניעה גדולה:

הדס אפרת כתב בספרו "מציאות רבה מדי": את הקול הפנימי שלך רק אתה שומע. לא תמיד  אפשר לתעד אותו, יש בו לעיתים מימד אינטואיטיבי , משהו המנותק מנסיבות של מקום וזמן. הקול הפנימי הוא התגלות. הוא דובר אליך בשוויון נפש,

זה אורי ביילין? עבר ניתוח ראש לשינוי סגנון? נשמע כאן גבוה מאוד, מהיר מאוד, מדונסס מאוד בעזרתם האדיבה של יוצרים וידידים רבים. השיר הוא על פערים בין מה שאתה רוצה וטוב לך להיות, ובין מה שמצפים ממך. כלומר בינך ובין

ברכת הדרך הזו מאב לבנו נשמעת כמו שיר עם של כל הזמנים. נאור כרמי ממקד את אהבתו-דאגתו במי שהולך לצאת לעולם, מול רוחות לא מוכרות שיקדמו את פניו. הוא רואה אור שמוביל אותו אל "מקום זך", "המקום הנעלם" שממנו יצא

אייל אבן צור שר על מצב חרדה בעולמו היצירתי מפני אובדן מילים, ועל הקושי לגלות את עצמו (אמנותו) מחדש כשהמילים חזרו. מה בדיוק מהות ה"שברים" ומה הם החלקים" שעליו לחבר כדי לחדש צורה? האם ב"שירים נכתבים מחדש" הוא מתכוון לשירים

ניכנס לזרם המחשבות של אורי ברינקר. הדרך, המחשבות, הכאב, האמת, האמונה, האהבה, האור. לוקחים הכל ומערבבים. יצא קצת בלגן. מה רצה להגיד? בסופו של דבר – גם לפי רוח השיר – אפשר להיתלות במשפט המסיים – "יש בי עוד כח/

החיים שלהם סרט או סדרה? יש הבדלים? לא בטוח שהגר יפת שאלה את השאלה או ירדה לפשר התשובה.  הדביקו לה טקסט הממחזר תסריט שברון לב מפס היצור שמנפיק שירים לכל דורשת או דורש. כבר במשפט הראשון – "היי אתה" יש

עמרי וקנין משתמש במשפט "נאבק מול השתקפות ברגעים של חוסר ודאות". לפי טון השירה האמוציונאלי והמנגינה  – אי הודאות מייצרת לעיתים מצוקת חרדה.  אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות.וקנין אכן נשמע כמי שאיבד

איך אפשר בלי גשמים בשיר על לב שבור מאהבה נכזבת. יש לו מה להגיד לה בשם ההגיון והרגש. הוא היה מוכן להציל אותה אפילו ממנה – אז לפי השכל הישר יש לו על לבסס את התחינה שלא תוותר עליו. מבחינת

מצליחים להשתתף בצערה? אני מתקשה. לישי סלמאן מקוננת כתב אשמה שנשמע כמו קופי-פסט של שירי אכזבה-מרירות נשיים בז'אנר הים תיכוני. אני מדבר על הפנייה ל"נאשם" בגוף שני בטון מקונן מסתלסל, ממחזרת ערימת קלישאות מ"ניגוב הדמעות" ועד  "לאסוף את כל השברים"

שמה של עדן בן זקן מופיע בקרדיטים על הטקסט. לא ברור אם הוסיפה איזו תובנה לצליל קליפי, שאף היא רשומה עליו. מה שברור הוא שבן זקן  אולי מסייעת למיחזור נוסחה עבשה על מישהי שמתרפקת על אהוב שנטש, שנמצא בזרועותיה של

הורים הולכים מכות על שמו של הילוד. מוכר כמעט בכל משפחה ישראלית שלישית. היא רוצה על שם סבה. הוא מחפש שם מקורי ששום משפחה לא נתנה עד היום לרך נולד. טריפולי, טריו רוק ישראלי, בחר את הנושא לשיר מתוך האלבום

עוד קינת אכזבה של מקוננת מבואסת שסוגרת חשבון עם מי שהיה איתה. ספק אשמה עצמית שהיא לוקחת על עצמה, בעיקר שולחת כתב אשמה אליו על מצע תסכול ("אחרי כל מה שעשיתי בשבילך"), סף הרמת ידיים ("אולי פשוט הפסדנו במשחק") וגם

שנלך על שיר פוליטי? למה לא. הזמן ממש מתחנן לאיזה שיר פוליטי של שלמה ארצי. הוא הרי קונצנזוס. מפתיע – הטקסט אינו שלו, אבל כמו נכתב מפיו. מה שיותר משמעותי: לשמוע את קולו על רקע מציאות הזויה. מסר פוליטי? אפשר

ואלרי חמאתי לא חתומה על הטקסט הזה, אבל היא שרה אותו ברגש גדול. האם עד כדי כך הצליחה להפנים את זרימת המילים המאולתרת.  אנשים שכולם לומדים לשקר, והיא שצריכה ללמוד לוותר, לברוח מגעגוע, ואז "זה הולך עם הלב". מה בדיוק

צריך להודות: יוצרים מוסיקאים ישראלים רבים הם חקיינים בני חקיינים כשמדובר בהשפעות מבחוץ. לא תמיד הדברים נאמרים בגנותם. המוסיקה של שגיא איילנד היא פיור פולק,  נמצאת לגמרי במחוזות השישים שבעים בין Contemporary folk music ל-Folk ל – Country. הפשטות מתחילה