שיר על זוג אוהבים, שיחסיהם עולים על שרטון. ההשראה לשיר, ששמו המתבסס על מחזהו של ויליאם שקספיר, הוא משבר היחסים בין מארק קנופלר, היוצר והסולן של להקת דייר סטרייטס ובין הולי וינסנט, מנהיגת להקת Holly And The Italians. הטקסט רומז,
הסינגל הרביעי של ליונל ריצ'י. הוקלט תחילה בדואט עם דיאנה רוס. ריצ'י כתב אותו כשיר בידורי קל משקל כדי לתת תחושה של אווירת חגיגה ברוח אפרו-קריבית. . "כתבתי על שגרת היום יום. תמיד יגיע בוקרו של יום ראשון, כמו שתמיד
"מי באש" מתבסס באופן רופף על התפילה העברית "ונתנה תוקף קדושת היום" ("בואו נגיד כמה קדוש היום הזה"), שנאמרת ביום כיפור. הנרטיב היהודי אומר שהרב אמנון ממיינץ נענש על כך שלא התנצר בכך שכרתו את ידו ורגליו, ובעודו גוסס מפצעיו,
השיר נכתב ע"י ג'ון לנון, אבל נרשם על שמם של לנון את מקרטני. הוא הופיע לראשונה באוסף שירים שנקרא No One's Gonna Change Our World שיצא בדצמבר 1969 ובהמשך נכנס לאלבום האחרון של הביטלס – Let It Be. המשפט "words
היא התאהבה בגבר שהיה כל מה שהיא רצתה, הוא היה מושלם לחלוטין…אבל התברר שזו היתה האשליה. הוא לא היה האדם שחשבה שהוא, אבל כשהיא הבינה, הלב שלה כבר היה שבור. הנזק כבר נגרם, עולמה המושלם כבר אינו מושלם וכעת היא
קט סטיבנס, הזמר שהמיר דתו והפך מוסלמי, מצא המנון בספר המנונים בחנות ספרים, בעודו מחפש רעיונות לשירים חדשים. השיר – שיר ילדים מאת משוררת/סופרת הילדים הבריטית Eleanor Farjeon (*). "הייתי בתקופה מאוד יבשה מבחינה, והייתי זקוק דחוף לשיר להשלים את
השיר/להיט מזוהה עם להקת סנטנה, אבל רק מעטים יודעים כי זהו קאבר לשיר של להקת פליטווד מק Fleetwood Mac, שהגיע למקום ה-37 במצעד הבריטי של 1968. פיטר גרין, מהמייסדים של פליטווד כתב את השיר לאלבום של הלהקה שיצא ב-1968 ונקרא
The Wall הוא אלבום קונספט על כוכב רוק ממורמר ומנוכר בשם פינק. ב-"Comfortably Numb", פינק מקבל תרופות על ידי רופא כדי שיוכל להגיע להופעה. המילים מתייחסות לפינק (שהאלבום כולו מספר את סיפורו), אשר מתמוטט בבית המלון לפני הופעה. הבתים הם
השנה 1964. הביטלס פורחים, אבל גם המון להקות שעושות פופ נעורים מלהיב. Needles And Pins של ה – Searchers מזנק לצמרת המצעדים. שמו של השיר – היפוך של הביטוי Pins And Needles – קוצים בתחת (חוסר יכולת לשבת במקום). אהבתו
"כשאני מוצא את עצמי בשעת צרה, אמא מרי באה אלי/ אומרת דברי חוכמה, תן לזה להיות/ ובשעת החשיכה שלי היא עומדת ממש מולי/ אומר דברי חוכמה, תן לזה להיות". "Let It Be" שיצא ב-6 במרץ 1970 כסינגל, ו(בשילוב אלטרנטיבי) היה
השיר נכתב על ידי הוראס אוט, בני בנג'מין וסול מרקוס. בנג'מין ומרקוס היו צוות כתיבת שירים שעבד יחד מאז שנות ה-40; הלחנים שלהם כוללים את "Lonely Man" של אלביס פרסלי ו"Fabulous Character" של שרה ווהן. אוט הוא מעבד שעבד על
לדבר על הסיקסטיז זה לספר על אהבות חצובות בנשמה. חלקן – באוסף הזה, מראשית השישים עד תחילת השבעים – המון שירים שהם חלק מהווייתי. רק שירים כנראה יכולים לעורר זיכרון כבוי, אולי אפילו יותר מתצלומים ישנים באלבום התמונות. לשמוע בובי וינטון שר
מהשירים המסעירים של קייט בוש בראשית דרכה. שמו של השיר "אנקת גבהים" – כשם ספרה של אמילי ברונטה, ומספר את תמצית הסיפור של הרומן. בולטת בו השורה "Heathcliff, it's me—Cathy/ Come home. I'm so cold" שקיימת בסיפור וגם בשיר, המושר
הבאנליה של הרומנטיקה הנוסטלגית נמצאת בעיקר בשנות השישים. ספינת השלום של אייבי נתן שימשה כמתווכת. לאוספים האלה נכנס רדיו רדיוס אפ.אם 100. הוא כאילו ממשיך את תחנת השלום. כמו כל אחד מהאוספים הקודמים, האוסף הנוכחי מנסה עדיין לתפוס טרמפ על
השיר נכתב על ידי יצרני הלהיטים השוודים מקס מרטין ודניס פופ. בשיר הדאנס-פופ הזה הבקסטריט בויז מכריזים על חזרתם המנצחת ומצווים על כולם להזיז את גופם לטובת החגיגה. אבל מאיפה בדיוק חוזרת להקת הבנים? Backstreet Boys היה האלבום הראשון של
כשהוא רואה את אהובתו, הוא רואה שירה בתנועה. התנועה שלה משאירה אותו בעיניים פעורות לרווחה. ממתק הפופ הרומנטי הזה התנגן ברדיו של ראשית שנות השישים. ב-12 בינואר 1961, הוא פילס דרכו אל המקום הראשון במצעד הבריטי. לפני כן, בנובמבר 1960
No more war, no more war/ All we want is some peace in this world. אירוניה: המלחמה באוקראינה החזירה את שיר הזה לכותרות בחודש שיוצרו ומבצעו, טימי תומאס, הלך לעולמו בגיל 77 והותיר את השיר כצוואה. תומאס, בנו של כומר,
תקליטונה הרביעי של הלהקה הבריטית מפורטסמות', "סיימון דופרי והקול הגדול". במרכז ההרכב היו שלושת האחים שולמן (לימים להקת הרוק המתקדם "ג'נטל ג'איינט") זמרה הראשי היה דרק שולמן. היא הורכבה משתי להקות שהתפרקו –רוד ראנרס ו Howling – Wolves שהתבססו על
אחת מבלדות הפופ הקלאסיות, שאני זוכר לה חסד נעורים במובן הכי רומנטי של המילה. הסינגל הראשון של אלטון ג'ון במצעדים (מקום 8 – ארה"ב, 4 – בריטניה) אלטון עבד אז (1970) כנגן אולפן, לעיתים שימש חימום להרכב שנקרא Three Dog Night,
את "Wild Is the Wind" כתבו דימיטרי טיומקין ונד וושינגטון. הוא הוקלט במקור על ידי ג 'וני מתיס עבור הסרט Wild Is the Wind משנת 1957. הסרט הוא על חוואי אמריקאי שנוסע לאיטליה להתחתן עם אחות אשתו המנוחה, אך לא
"יודע שזה נשמע מצחיק/ אבל אני פשוט לא יכול לסבול את הכאב/ נערה, אני עוזב אותך מחר/ נראה לי/ שאת יודעת שעשיתי כל מה שיכולתי/ את מבינה, התחננתי, גנבתי, ושאלתי, כן, הו/ בגלל זה קל לי/ קל לי כמו יום
הזעקה של רולאנד אורזבאל וקורט סמית', הלא הם "טירס פור פירס" (בעברית קראנו להם "דמעות לפחדים") מגיעה ומחלחלת. שיר דרמטי שמתבסס על הפסיכולוג ארתור ג'נוב, מי שאמון על שיטת ה – Primal Therapy, שאומרת כי כדי לגרום לאנשים להתעמת עם
היא נטשה אותו. הוא תוהה מה הוביל אותה לברוח. האקורדים של הגיטרה, הפסנתר, הסקסופון, הביצוע הרוקנ'רולי הפלצטי הזה היו האטרקציה של מצעדי הלהיטים ב-1961. רבים משיריו של דל שנון (1934-1990) עסקו במשברי יחסים בינו ובינה. שנון אמר פעם, כי השיר
"המתאגרף" הוא הסינגל הראשון והעיקרי שיצא מאלבום האולפן החמישי של סיימון וגרפונקל, Bridge Over Troubled Water. האלבום יצא ב-1970, השיר יצא ב- 21 במרץ 1969. השיר, שנכתב על ידי פול סיימון, הוא בלדת פולק רוק. הטקסט, הוא ברובו ביוגרפי ובהשראה
בסרט "הבוגר" (1967) מתפתח סיפור אהבה בין בוגר הקולג' בינג'מין בראדוק בגילומו של דסטין הופמן עם אישה נשואה, גברת רובינסון שמה, בכיכובה של אן בנקרופט, אישה בגיל המעבר. פול סיימון כתב את שיר הנושא, לאחר פניה של הבמאי מייק ניקולס, שהיה מטורף על המוסיקה של סיימון וגרפונקל. לפול
מפיק הפופ האנגלי טרוור הורן כתב את השיר הזה עם ברוס וולי, אחרי תקופה ארוכה של כישלונות עם אמנים שונים. באותם ימים שלט הפאנק בכיפה, להורן נמאס לעבוד עם כל מיני חבר'ה יומרניים שלא היה להם מה להציע. משך ארבע שנים הפיק מוסיקה
מהשירים שחרוטים אצלי חזק על לוח הזיכרון הנוסטלגי. השיר הסנטימנטלי ביותר ברפרטואר של הזמר הסקוטי גרי ראפרטי – על אדם שחושק לבית משלו, על מנת להתרחק מהשכונה שלו, אבל הבנאדם שתוי ולא יכול להגיע למטרה. הוא שותה כדי לשכוח את
הלילה שייך לאוהבים, שרה פטי סמית' באחד השירים שנכנס לפנתיאון של הרוק, ב-1977. כעבור 30 שנה, ב-2007, היא עצמה הוכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול. גם השיר הזה הביא אותה לשם, למעשה הלהיט היחיד שלה "יש לי ספק כשאני לבד/ אהבה
אחרי הקורונה העולם מנסה לחזור לשגרה, לעולם רגיל. יש מצב? אבל זה לא רק מגיפות. מה שקורה למשל באוקראינה – זה לא עולם רגיל. משבר האקלים החריף זה עולם בהתאבדות. מה שעובר עכשיו עלינו. עולם רגיל – אוטופיה? מי יכול
"מא, קה נאדה!" (פורטוגזית ברזילאית: [mas ki nadɐ) הוא שיר שנכתב על ידי ז'ורז'י בן ז'ור Jorge Ben ונכלל באלבום הבכורה שלו (1963). גרסת הכיסוי שלו לשיר משנת 1966 הפכה להיט שחשף בגדול את המוזיקאי הברזילאי ומנהיג הלהקות סרג'יו מנדז. מנדז
