קשה להאמין ששפת האהבה בשיר הזה נכתבה בעידן הזה. אכן, מירית שם אור כתבה את השיר על פי שפת בלדה שכתב אבשלום פיינברג על שני דפים ב-18 באוקטובר 1910. לדברי רבקה אהרנסון, הבלדה נכתבה עליה, אף על פי שבני הזוג הכירו רק בחודש
בחרו בחירה פופוליסטית בעדן בן זקן לבצע גרסה עדכנית לשירה הישן של נעמי שמר המוכר מיהורם גאון לטקס פתיחת משחקי המכביה ה-21. גם מפיקי טקס המכביה חשבו במונחים שיווקיים. הרי לא יזמינו ב-2022 את יהורם גאון לשיר את השיר שהוא
כשחיפשתי המילים ל"הנני כאן", קיבלתי אותן ב"שירונט" תחת הראל סקעת עם אפשרות לבחור גם את הביצוע של יהורם גאון. האם אתבע אל עלבונו? לא. הזמנים עושים את שלהם. נולדים כוכבים חדשים חדשות לבקרים. סקעת שר את "הנני כאן" נפלא. שמעתי
שלישיית גשר הירקון לא ממש נתנה ביטוי לשנות השישים הסוערות, לא מבחינת הטראומות המקומיות, לא ספגה כמעט מרוחות מהפכת השישים שנשבו בחוזקה מארה"ב ומבריטניה. ההשפעות אז הגיעו יותר מהשנסון הצרפתי/ הקברט האירופאי, גם מהזמר היווני ("איילת אהבים" לפי חג'ידאקיס, "הכל בגלל האהבה" לפי מספוסרויקו), ממגוון סגנונות – ואלס ("סרנדה לך"
השבוע כתבתי על "יעלה ויבוא" חלק ב' בפרויקט המחווה המוקדש לשיריו של יורם טהרלב. כששירים חיים לא חושבים על מוות. פתאום נחתה הידיעה. הופעלו הארכיונים. בן 84. הכרתי אותו בעיקר מפגישות בסביבת בית העיתונאים בת"א. הזקן הלבן העבות והסנדלים. שולחן
עונג "אדיו קרידה" – אחד השירים היפים שמסביר איך התאהבנו בלדינו – דרך המוסיקה העממית. זהו שיר עממי שמחבריו לא נודעו, שיר של פרידה מאהוב בעל עומק מיוחד. השירה העממית בלדינו נתפסת בעיני הקהל הרחב כמוסיקה בעלת עומק היסטורי , או בפשטות, כשירה
עילי בוטנר תפר ליהורם גאון ברכה לשנה החדשה לפי מידות ישנות. tailor-made. בוטנר סובב את מחוגי הזמן לאחור. שמע את גאון בעיני רוחו, כלומר הכי גאון והכי קלאסי-גאון. מילים? השיר נשמע כאילו אנו חיים בתש"ל. (1970) עידן חדש, האקלים משתולל,
שמישהו ינסה לקום ולסתור את הקביעה הבאה: בישראל רוקדים מה שנקרא "ריקודי עם" יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם. ריקוד עם הוא אחד המוצרים המבוקשים-נצרכים ביותר בתרבות המקומית. ד"ר דן רונן, שכתב על הנושא בספרו "ריקודי העם בישראל", קבע כי
"מה השתנה בי מאמש/ בן לילה הפכתי/ מישהו שלא יודע הכל" לא צריכים חוכמה גדולה כדי להגיע לתובנה הזו, אבל לפעמים רצוי להזכיר לעצמנו כמה אנחנו לא יודעים הכל. ההתחדשות של יהורם גאון במפגש המסקרן-מרתק עם עמיר בניון נובעת בין
אני מקשיב ל-42 שירים של יהורם גאון. לא משימה קשה. המנגינות האלה מתנגנות מאליהן. רכות ומלודיות להפליא. עולות מנבכי העבר. מעוררות געגועים. כשיהורם גאון החל את הקריירה שלו, לא סווגו זמרים לפי ז'אנרים – פופ, רוק, מוסיקה מזרחית. כשהוא התחבר
"נוסטלגי" זה עניין יחסי. מהו מדד הנוסטלגיה? תלוי בן כמה אתה, האם שיר שהוא יותר מיושן עבש ותמים – מעורר יותר בלוטות הנוסטלגיה? אבל הנוסטלגי הזה של "שלישיית גשר הירקון" יכול להיחשב כבר כחומר נדיר באמת, עניין של כמעט חמישים
התחלתי עם הקליפ. הסקרנות ניצחה. כן, זוהי נכדתו של יהורם גאון. לפי הדף לעיתונות, שמו דגש על ההתמכרות של ילדים בעידן הזה לסמארטפונים. מהניסיון של סבים וסבתות – יש כאן לעיתים תחרות של ממש – מי ינצח המסך והמשחק או
"רוזה רוזה" – הפעם לא? היא (רוזה) אפילו מתקשרת באמצע המופע לדעת אם הוא (יהורם) הכניס אותה לערב. מדוד קריבושי, המנהל המוסיקלי, הוא מבקש לא להעביר לו את השיחה. האם יהורם יבגוד ברוזה? או: האם לא ישמור לה חסד נעורים אחרי
את הנוסחה המצליחה אפשר לסכם בשתי מילים: יהורם ויורגוס. תרצו: יורגוס ויהורם. השידוך – הברקת רייטינג. האמרגן שמאחוריה יודה, כי כל אחד לחוד לא היה עושה סולד אאוטים כאלה מטורפים. הקשר של יהורם גאון למוסיקה יוונית – מקרי בהחלט. לא בטוח שלדינו
כמו ההתרפקות על דיונה מימי בראשית ששולחת המיה חרישית/ תפילה לחמלה וכבוד לחלש – כך גם המוסיקה הסימטרית, שלוקחת למחוזות הואלס של השיר העברי הישן, שבהם יהורם גאון מרגיש כמו דג במים. גאון אינו מתיימר להמציא גלגל חדש. מעטים הזמרים/
עובדיה חממה לקח פסוקים מספר משלי, ושזר מהם שיר לטובת אלבומו החדש של יהורם גאון. שירתו של גאון כתמול שלשום – דרכי נעם. מקפיד על קוצה של הטעמה, רהוט ומצלצל כמו בימיו הטובים. מצד שני, עם כל יופיים של השירה
ונעבור מיד לשיר מספר עשרים ואחד: "מתאים לי". "איפה את אהובה" ו"רוזה" ו"אלף נשיקות" ו"בפרדס" ימתינו. השבוע שמעתי שיר סיכום של שייקה לוי. והנה גם גאון. כאילו מה? יש גיל שאמנים חייבים לעשות את ה- My Way שלהם? מה בוער?
בקרדיטים לשיר נכתב כי הלחן הוא "עממי". בדיקה מראה כי המוסיקה לשירו של אביגדור המאירי (שנכתב ב-1928) היא של סטניסלב מוניושקו. לפי אתר "זמר רשת" השיר העברי הוא עיבוד שערך המאירי לשיר היידי "חצות" מאת בירך בנדיקט שאפיר. הלחן על פי מוטיבים מתוך האריה
"כבר שנה ונותרנו מעט", כתב חיים גורי כשנה לאחר פרוץ הקרבות במלחמת תש"ח. השימוש בלשון רבים קיים גם ב"הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" ומדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים
זה הפרס הראשון שלו כמוסיקאי? גם אני התפלאתי לשמוע. ואם ערן צור לא היה מגיש מועמדות לפרס לעמותה לשימור זכרו ומורשתו של המשורר נתן יונתן – גם בפרס הזה (30,000 שקלים) לא היה זוכה. הפרס אותו יקבל צור בסוף החודש
אני קורא שיום ההוקרה למוזיקה המזרחית בכנסת שיזמה ח"כ רונית תירוש (קדימה) בוטל או נדחה עד להודעה חדשה. כזכור, יזמה תירוש את האירוע כתגובה לדבריו הקשים של יהורם גאון נגד שירים ויוצרים במוסיקה המכונה "מזרחית". בין היתר כינה אותה "אסון
צחקתי יחד עם עמיר בניון. סוף סוף גם הוא יעשה כמה גרושים טובים מהסלולר, לא משום שהוא כתב שיר ב"מזרחית נפוצה", אלא מפני שהביא אותה בתרגיל נחמד – גרסתו למשפט הנפוץ-נדוש "אני אוהב אותך". את הרווחים יעשה לא משום שהוא
עולם "המוסיקה המזרחית" כמרקחה אחרי שיהורם גאון יצא נגד "הגל העכור" ששוטף את ישראל. מה אמר יהורם גאון לעיתון של בית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון: הוא כינה את הז'אנר "אסון טבע" וגם זה כזה זבל, שהשטן לא ברא
