רינגו 2012 הוא שמו של אלבום, שאני מעביר מתחילת השנה לתחתית הערימה. ואז יום אחד (זה היום בו נכתבות שורות אלו) שאלתי את עצמי: למה? אתה לא מתבייש: למה אתה מעיף את הדיסק החדש של רינגו סטאר מהעיניים שלך? זה בגלל שהוא היה רק המתופף של הביטלס? "רק המתופף של הביטלס"? אתם יודעים מה זה להיות "רק המתופף של הביטלס"? תן כבוד. מתופף אגדי. משפיע. (פיל קולינס אמר על התיפוף שלו ב"יום בחיים" של הביטלס – "מורכב, גאוני") חוץ מזה, אנחנו כמעט טבעית סוקרים אמני רוק על פי עברם. ומה עם ההווה?
פול מקרטני בן שבעים, אבל לפי הפעילות (הופעה בפתיחת האולימפיאדה, מוציא די.וו.די חדש) והתקשורת שהוא מקבל, הוא מתחיל עכשיו קריירה שנייה. אז זרוק משהות לרינגו, אמרתי לעצמי ושלפתי את הדיק מתחתית הערימה. האמת: מגיע לו. ידעתם, למשל ש"רינגו 2012" הוא כבר אלבום הסולו ה-17 שלו? לא? גם אני נדהמתי.
תשעה קטעים, וביניהם כיסו לבאדי הולי של Think It Over, חידוש של שניים משירים – Wings ו – Step Lightly.
מה שמעתי? קטעים קלילים, כאלה שאינם שייכים לזמן. מהסוג שרינגו יכול היה להקליט ללפני ארבעים שנה. באולפן היו אורחים שהצדיעו כמו ג'ו וולש, דייב סטיוארט, דון ווז.סגנונות – רוק בסיסי קליט כמו Anthem המטיף לשלום, תזכורת מחויכת מלבבת לליברפול של סוף החמישים תחילת השישים ב – In Liverpool, מועדון Cavern Club, שבו עשו הביטלס את הופעתם הראשונה ב-1961. גם בלוז במיטב המסורת – Slow Down לקינוח.
אחרי כל השנים האלה, לא נראה שרינגו מת להאט. לא לשכוח שאינו כבר ילד. בתעודת הזהות שלו כתוב: ריצ'ארד סטארקי ג'וניור, שם במה – רינגו סטאר. תאריך לידה: 7 ביולי 1940. תנו כבוד.
It Don't Come Easy
