כששמעתי בפעם הראשונה את שרית חדד שרה את השיר הזה, הופתעתי. לראשונה אולי היא ניסתה סיפור מתוחכם יותר מאשר הקונפקציות הים-תיכוניות הקונבנציונליות. עברי לידר מציג את הפנים האמיתיות של בחורה עממית פשוטה בסביבה הלא טבעית שלה שמגיעה למסיבה, שאינה בלשון המעטה הסביבה הטבעית שלה, שבה "גם מתוקים הם סוג של נחמה". וגם בעל המרצדס הוא לא הראש שלה. קמצוץ סטירה, הומור. נרטיב מהחיים.
המוסיקה של הנרי העניקה לסיפור פס קול תואם להפליא עם אנרגיות דאנס מובנות היטב. שרית חדד אימצה אחרי שאמרגנה הוציא את הטקסט מעברי לידר, שהופתע לקבל ממנו פניה, כך העיד בהופעה שלו בהבימה לרגל שהקת "מישהו פעם", כשההפתעה היא – שרית חדד הצטרפה לדואט של השיר. היה שמייח.
פרחה במרצדס משנה את המקום שלה, / בסדר החדש רואים את החיים, / משקפיים על חצי פנים, אוי מושבי העור, / בחום הזה של תל אביב.
פרחה במרצדס רק שלא יתחילו להציק, / מוציאה סיגריה מהתיק עם המשפט המחודד, / שעוד מהדהד בראש, / איך לא ידעתי מה ללבוש,
למסיבה של הבחור עם השיער הצבעוני, / היה בליין אבל עכשיו הוא רציני, / איש עסקים שעכשיו הוא טבעוני, / ואולי הוא בשבילי לנשמה, / גם מתוקים הם סוג של נחמה, / רציתי לונדון וקיבלתי מלחמה, / תראה חבר הפחד לא עובר, / הוא רק הולך ובא הולך ובא…
פרחה במרצדס נוסעת על כביש מהיר, / פנסים כבויים ועוד אידיוט שמאותת / בשביל להסתיר, אוי מה אתם רוצים, / אנשים מסובכים
ואתה נדבק לי אל היד קופץ מסביב, / כמה שערות על החזה / בחום הזה של תל אביב, / אוי תיתן לי מנוחה, יוצאת לבד ולא איתך,
למסיבה של הבחור עם השיער הצבעוני… / פרחה במרצדס משנה את המקום שלה.
עברי לידר שרית חדד – פרחה במרצדס ("בחום של תל אביב")
