ומה אם אומר שזה מרגיש לי קיטש? מה קרה לי? גם אני כותב "זה מרגיש" כמו רבים מכותבי המילים של ימינו? מישהו אמר לי: עזוב אותך: אל תילחם ב"זה מרגיש". הוא ניצח. השפה קיבלה את הצירוף לשורותיה. אז כן, אם אינך יכול לנצח אותו, הצטרף אליו: החדש של נתן גושן מרגיש לי – אינסטנט רומנטי מלנכולי, כלומר טון דרמטי, מילים ומוסיקה מיוצרים לפי מתכון מנצח כביכול.
"אחרי הכל ניצחנו וככה זה מרגיש לי", שר גושן. לי זה מרגיש סגנון עשוי יותר מאשר אמת צרופה. מילים יפות של רגש שרצות לפניו, במקום שיבואו מתוכו. גושן מנסה לבחון את תוצאת השפעת המגע ביניהם (נישוק, חיבוק) על יחסיהם ע"י השאלה – מה יקרה אם. זה בסדר, אבל כל השיר הזה אפוף מתיקות עצובה שקצת עולה על גדותיה, כששיא הקיטש מגיע בשורה האחרונה של השיר: "וכשאלך ממך האם תזכרי את כמה שאהבנו כשהגשם/ התמזג עם הדמעות על הפנים". תרשו לי לא לנגב את הדמעות.
בלדה קודרת אקוסטית למהדרין טובה לאווירת גשם וחורף שתהיה ללא ספק להיט. גושן ומפיקו המוסיקלי יודעים לייצר את תחושת הערגה המדוכדכת, אבל התחושה שלי היא שיש כאן יותר אומנות (מומחיות, מיומנות) מאשר אמנות (יצירתיות).  

אחרי הכל ניצחנו וככה זה מרגיש לי/ ואם את לא חושבת אז למה את קרובה/ ולמה את שואלת על כל מה שכתבתי/ אם זה בעצם חי בי או סתם שיר אהבה
ושוב מילים לרגע בורחות לי לאוויר/ רגליים עייפות ולב דופק מהיר
ומה אם נתנשק/ האם זה משהו שאת תזכרי תמיד או תשכחי כשיתרחקו שפתינו/ לחשוב על זה פתאום נראה כל כך מפחיד
ומה אם נתחבק/ האם יהיה חסר עוד משהו להגיד או שהכל יהיה כל כך בסדר/ האם זה לא מה שחיכינו לו תמיד

אחרי הכל נרדמנו/ הערב הוא שלנו/ עם אור ראשון של בוקר/ את שוב צריכה לחזור
וקמנו ונפלנו, שתקנו ודיברנו/ את מה שלא אהבנו השארנו מאחור/ ולפעמים עדיין אני לא מרגיש שלם
הכח בידיים מתחיל להעלם/ וחשבתי מה אם נתנשק/ האם זה משהו שאת תזכרי תמיד/ או תשכחי שיתרחקו שפתינו/ לחשוב על זה פתאום נראה כל כך מפחיד
ומה אם נתחבק האם יהיה חסר עוד משהו להגיד או שהכל יהיה כל כך בסדר
האם זה לא מה שחיכינו לו תמיד
ומה אם נתרחק/ אני שואל אותך אולי גם את עצמי הרי פתאום אני לבד בחדר
אני שואל כי את זורמת בדמי/ ומה אם נתרסק/ וכשאלך ממך האם את תזכרי את כמה שאהבנו כשהגשם/ התמזג עם הדמעות על הפנים