ריטה היא השיר הזה. הוא גם נוצר כדי שזמרת (נקבה) תשיר אותו. אבל באינטרפרטציה כמו באינטרפרטציה – כל הפתעה יכולה להיות – לטובה, גם כאשר גבר נכנס לרחמה. עמיר בניון דאג ראשית להעבירו דירה מחלקתו המערבית לחלקתו האוריינטלית. העיבוד אינו משאיר ספק. אנחנו בעולם אחר בהשוואה למקור.
השיר מתאר היבט של אם, שחשה את בעיטות הולד פרי בטנה, ופורשת את תחושותיה באשר לעולם אליו הוא נכנס רגע אחרי שאור הרחמים יחדל לעוטפו.
יש שירים שרצוי להשאיר אותם לבעליהם, גם כאשר אתה מגלה את יופיים ומנסה לעטר אותם בקישוטים מזרחיים, בסלסול וגם ב"נשמה" גדולה ובצליל של פיוט מסורתי. מה רציתי להגיד? שהפרשנות במקרה הזה אינה נשמעת ככזו, שתסביר מה היה דחוף לבניון לחדש אותו. הגם שטווחי קולו מטעינים את השיר בעוצמות רגשיות גבוהות, נדמה לי שהבחירה אינה מהבחירות המדויקות לאלבום הקאברים "שיר ארץ אהבה".
אור כחול כהה/ זה עוטף אותך ברחמים /צף אתה הוזה/ מרחף בעולמות גבוהים/ אתה אולי יודע הכל/ ורואה את הסודות גלויים/ אתה ודאי רגוע מאוד/ זה עוטף אותך ברחמים
נח בתוך אמך/ היא תיתן לך תמיד הכל/ כשיבוא יומך/ יש לך תמיד לאן ליפול/ בסוף אתה תצא לעולם/ ומיד אתה תרגיש כאב/ אור חזק מכה בפנים/ ואתה מתחיל להיות רעב
אל תמהר/ אל תמהר לצאת / אל רגע האמת/ אל תשבר/ בסוף תצא אלי/ כשאקח אותך בזרועותיי/ אני תמיד אוהב/ זה ודאי יכאב/ כי אפילו אם האל שומר/ בחוץ זה לפעמים בוער
שוב אתה בועט/ כבר אבדה לך הסבלנות/ בתוכי נובט/ ורוקם לעצמך זהות/ בסוף אתה תצא לעולם/ ומיד אתה תרגיש כאב/ אור חזק יכה בפנים/ אעטוף אותך ברחמים
