הדיווה היחפה מכף ורדה ממשיכה להוציא מוסיקת "מורנה" מכניעה. זה דיסק שכמעט כול שיר בו מחלחל במהירות. במיקס שלה נכנסים הפאדו הפורטוגזי, קצב אפרו-קריבי, הצ’ורו והסמבה הברזילאים. עם חומרים כאלה קשה לפספס. חוץ מזה הקול הזה מגיע מהמקום הכי עמוק אצלה, משהו כל-כך שורשי כמו האדמה של כף ורדה שהיא דורכת עליה.
היא שרה "איזולדה" , שיר מופלא על נערה מולטית אסירה שנכתב ע"י המשורר של כף ורדה, ב. לזה, שהוא במקרה דודה של סזריה. היא שרה "אמדג’ר דה נוס טרה", "נשים על האדמה שלנו", המספר על סבלן של נשות כף ורדה בעיבוד יפהפה למקהלה ולסקסופון. זה הימנון. מי שהתאהב באבורה, יתאהב בה יותר בדיסק הזה, שאפשר לשמוע אותו לילה שלם ולא להתעייף.
