פָּשׁוּט לִהְיוֹת

בוצר

מילים: א. בוצר לחן: א.בוצר, עמית יצחק, דוד ליפשיץ
3.5/5

מילים פשוטות: נמאס לי מהעולם. נשבר מכל מה שמתרחש סביבי. הילד שבי קורא לאמא ואבא – בואו תצילו. במילא שום דבר לא ישתנה. בוצר מביע ייאוש מעצמו, מסביבתו. מהכל. ואולי מצב של "להיות" בלבד הוא הפיתרון…
את מסמך אובדן התקווה הסתמי הזה הייתי שולח לפסיכולוג. למבקר הספרותי אין כאן מה לעשות.  התבכיינות פשטנית – שהכול בעולמנו רע. אני מבין שבוצר הוא איש דתי. נו, אז מה הסיפור שלו? מה אמא מה אבא. גם כאן איבד מבטחו? האין במי לבטוח? ואולי ייאושו נבצר מבינתי. המוסיקה פשוטה – מלודיה נוגה, קול בהיר שמשדר מצוקה אמיתית  בטון מתכוון. בלדת פופ קליטה,הפקה משדרגת ( קולות וגיטרה חשמלית), אבל ממש לא "הדבר הבא".

לִפְעָמִים נִמְאָס לִי/ מִכָּל הַשְּׁאִיפוֹת/ מִכלָּ הַהַצלְחָותֹ/ מִכָּל הָרְדִיפוֹת/ לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה
לְהַפְסִיק לִרְצוֹת/פָשׁוּט לִהְיוֹת/ פָּשׁוּט לִחְיוֹת פָּשׁוּט
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי/בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל/ אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִיג/גם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל
כּמה מִלְחָמוֹת/ כֻּלָּם רוֹצִים פֹּה לְשַׁנּוֹת/לְשַׁנּוֹת מִמָּה/לְשַׁנוּתֹ לְמָה/מַה נִּשְׁאַר עוֹד לְתַקֵּן/ אֶת הַקִּלְקוּל
הַמִּתְעַדְכֵּן/ כֻּלָּם אוֹמְרִים מַה לֹּא/ אַיהֵּ הכן
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי/בלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל/אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל
כַּמָּה כְּבִישִׁים/כַּמָּה גְּשָׁרִים/ כַּמָּה בִּנְיָנִים גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים/ אֲבָל אֵין מָקוֹם, אֵין מָקוֹם, אֵין מָקוֹם
כַּמָּה מְכוֹנִיוּת/ כַּמָּה מְטוֹסִים/ כּמה חֲלָלִיוּתֹ
/ אָבל אֵין זְמַן, אֵין זְמַן, אֵין זְמַן/ לחיותֹ
אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי/ בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל/ אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל

עיבוד: גיל סמטנה, עמית יצחק, דוד ליפשיץ

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. אני לא חושבת שהמבקר הבין את השיר…
    לפי הבנתי, השיר מדבר על המירוץ והמרדף שלנו אחרי הישגים, לימודים, עוד בניין, עוד מטוס…
    ואפשר גם לחיות אחרת- לשהות ברגע הזה, פשוט להיות. לחיות בהווה ולא בעתיד.
    האבסורד הכי גדול הוא שאנחנו ממציאים דברים כדי לחסוך זמן- ועוד יותר אין זמן, ואנחנו ממציאים דברים כדי לחסוך מקום- ועוד יותר אין מקום…
    הגענו למרדף שאין לו סוף, כל הזמן לא מרוצים.
    ובסוף אין לנו זמן פשוט לחיות, פשוט להיות ולעשות את מה שאנחנו רוצים- להיות עם הילדים, לאהוב , ליהנות.. אנחנו עסוקים כ"כ הרבה בטפל ולא בעיקר בחיים.
    בפניה שלו להוריו הוא מבקש – 'אמא תחבקי אותי בלי לחשוב מה אעשה כשאהיה גדול, אבא תאהב אותי גם כשאני לא יכול'-
    הוא מבקש מההורים שיאהבו אותו וירצו בו בלי קשר להישגים שלו, בלי קשר ללימודים וציונים ומקצוע נחשב, שיצליחו לראות אותו בלי החומריות.

  2. הקאץ' פה הוא לא הייאוש מהעולם.
    להפל,הקאץ' פה הוא שהתפיסה שצריך לרוץ ולמלות את כול החיים במיליון דברים,היא טעות,ואפשר לחיות בצורה פשוטה,פשוט לחיות.
    אני חושב שהמבקר לא הבין תשיר….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות