מאיר שטרית? אחרי ששמעתי את האלבום, הבנתי שיש לפחות מאיר שטרית אחד, שהוא הכל פרט לפוליטיקאי. הייתי מנסח זאת: הוא אך ורק מוסיקאי. ואיזה מוסיקאי.
אני אחרי 12 קטעי האלבום Way, ואני כמעט מכה על חטא: איך זה שאוהב מוסיקה כמוני לא הגיע למאיר שטרית, איך לא שמע עליו. יחסי ציבור?!
אבל בואו נתקן. נצא למסע מוסיקלי אינסטרומנטלי עתיר סגנונות בנופיו של גיטריסט, רב-נגן, יוצר ומעבד, ספוג-השפעות, מוסיקאי של חקר וחיפושים, שנוגע בז'אנרים רבים, ממוסיקה הודית, טורקית, מוסיקה מזרחית לגווניה, מאלתר בחסד גם בסולמות מזרחיים, גם ג'אז, מלודיסט נפלא, ומעבר לכך יוצר ששוזר מקצבים, צבעים, כלים ומנגינות ליצירות מפולפלות.
העניין אינו רק ה"מה" אלא ה"איך": כמעט כל קטע יוצר סקרנות לאן שטרית הולך, אלו הפתעות הוא מכין בתזמור, המעברים בין גוון צליל אחד למשנהו (אקוסטי חשמלי) בין סגנון לסגנון (פולק-פאנקי-אוריינטאלי) מאיר שטרית צובע את המוסיקה בגוונים כדי ליצור את הציורים המוסיקליים שלו לכדי מרקמים אטרקטיביים, מעברים בין סולמות מזרחיים למוסיקה מערבית. רוב הקטעים הם בעלי אופי "קולנועי", מעין מספרי סיפורים, שיכולים להתאים כפסי קול לקולנוע ולטלוויזיה.
Shepherd's Melody – שילוב של כלי נגינה אסיאתיים במנגינה מערבית פריכה, פולק אקוסטי וצליל חשמלי בשילוב קולות אקזוטיים ומעבר המעניק לקטע אופי ג'אזי.
Blue – פתיחה אקוסטית לירית שקטה כמעט "עירומה" לובשת צבעים יפים – קולות וצלילי הרמוניקה הפותחים את הקטע כפרח במרקם מרהיב.
Waves – שירה הווקאלית מעניקה רוח גבית לקטע הקצבי בעל התזמור הג'אזי. השילוב בין מלודיה גיטרות וכלי נשיפה מעלה את העיבוד לדרגה של יצירה חיונית.
Way – עוד תמונת נוף במקצב radio-friendly, צלילי נשיפה באינטראקציה יפה עם המיתרים האקוסטיים.
Spirit of India – התפתחות מרתקת של מסע מוסיקלי שמתחיל ביבשת אירופה ואחרי מעבר סימפוני נודד להודו.
Jaffa Nights – מפגש פורה בין מערב למזרח, למעשה יצירה ים-תיכונית מלודית להפליא, פריטה מיוחדת שמעניקה יופי אקזוטי עם מעבר אטרקטיבי לצליל חשמלי.
Song of Search – מידטמפו לכביש הראשי, מתפתח באפיק יוצר מתח וסקרנות לאן זה מוביל, עם נגיעות פלמנקו ועיטורים קוליים באוניסון.
Playin' Around – פיוז'ן פאנקי חשמלי עם נגיעות ג'אז אקוסטיות מכיוון הקלידים וסולו חשמלית מלא עוצמה והבעה.
Noise – הקטע המורכב בדיסק. רב-כיוניות בקריצת עין, שיחות כלים, פיוז'ן עתיר מעברים, מעין קטע נסיעה שמציע מבט על נופים מתחלפים – סולו חשמלית שמשתלב עם צליל חליל, אפקטים של נשיפה. אחד התזמורים האינסטרומנטליים היפים-מאתגרים ששמעתי.
Down Town – סולו חשמלית מהוקצע המייצר אווירה אורבאנית בטאץ' פאנקיי הנתמך ע"י סולו סקסופון.
Tranquility – קטע העומד בפני עצמו, אינטרוספקטיבי, איטי, מלנכולי משהו עם מעברים יפים בין אקוסטי לחשמלי, מערבי למזרחי.
Taqsim Square – האימפרוביזציה כאן היא קודם כל אוריינטאלית – עליה נבנה קטע מלא אור בעל חיות מיוחדת שיש בה ערביות בתזמור, גם הרמוניה מערבית. ובמילים פשוטות: כל הסגנונות דרים בשלום תחת קורת גג אחת. למעשה, זהו מאיר שטרית – כל הסגנונות גרים אצלו באותו בית יפה. מומלץ להיכנס.

רשימת נגנים: מאיר שטרית – גיטרות, קולות, תכנות, ברק בן צור – תופים, אחיה אשר – פסנתר, יונתן רובין – סקסופון, חגית יאסו – קולות, איתן חדד – בס, קובי קלאר – בס ומיקס, פייר נקש – בס, פאוול לווין – כינור, ניר טייב – חלילים, נבל יהודי, משולש, כלי הקשה, ניר מוצרי – חליל בנסורי, רן לוי – מפוחית, כלי הקשה