Rewind the film once more
Turn back the pages of my post
Rewind the film once more
I want the world to see it all

שיר שעוסק בהתבגרות בזקנה, במוות הבלתי נמנע, ברצון לחזור לעבר – “I want to feel small, lying in my mother’s arms, playing my old records, hoping that they never stop”
למרות הטקסטים הלא קלים, זה אינו אלבום כבד, אולי הכי נגיש שהמאניק הוציאו עד היום. Show Me The Wonder הוא פופ סול סוער באופן מפתיע. Tokyo Skyline, שיר געגועים ליפן מוגש בשילוב יפה של כינור ואלקטרוניקה.

I dream of the Tokyo skyline
I miss the emptiness and the silence
I long for the non-communication
Everything is happily lost in translation

ב – This Sullen Welsh Heart, מציגה החבורה נושא מוכר: “I don’t want my children to grow up like me”. ישנם משפטי ייאוש כמו “I can’t I Can't fight this war any more, time to surrender, time to move on” אבל גם שורות מרככות כ – “the act of creation saves us from despair”.
השיר Anthem For A Lost Cause מצביע על איבוד אמונה במוסיקה כמשפיעה על האדם והחברה, כפי שהם חוו בראשית הדרך. הסיבה: העולם השתנה. 
Three Ways To Despair מvשירים היפים באלבום, מתייחס לסטיוארט אדמסון, שכונה "התשובה הבריטית לג'ימי הנדריקס" שהתאבד ב-2001, כאשר השאלה שנשאלת היא “Can you save someone from their hidden depths?” – "האם אתה יכו להציל מישהו מעומקיו החבויים?"
מאניק סטריט פריצ'רס מגיעים באלבום למקומות עמוקים שפותחים דף היכרות חדש עם הלהקה, מיוחד, מעניין, מפתיע, לעיתים, ומאוד מוסיקלי.

1. This Sullen Welsh Heart Feat. Lucy Rose
2. Show Me The Wonder
3. Rewind The Film  Feat. Richard Hawley
4. Builder of Routines
5. 4 Lonely Roads Feat. Cate Le Bon
6. I Miss The Tokyo Skyline
7. Anthem For A Lost Cause
8. As Holy As The Soil  That Buries Your Skin
9. 3 Ways To See Despair
10. Running Out Of Fantasy
11. Manorbier
12. 30 – Year War