מוקי לא רצה את עומר דץ בגמר, אבל יצא צדיק, כשלחץ לו כחול על הביצוע הקובע –של "אם את עדיין אוהבת אותי" המוכר מבועז שרעבי. מוקי הימר. הוא כמעט גרם בהצבעה הזו לכך שדץ יחלוף על פני רינת כהן.
דץ נתן ביצוע של גמר. לחץ על דוושת הרגש בפול גז. אנחנו בשלב של מלחמה, שמצליחה לטלטל נפשית אפילו פרצוף די פלאט כמו זה של אביתר קורקוס ששר "נשבע" המוכר מחיים משה ונשבר בבכי שסחף את ריטה. למה לעולל לעוללים האלה סחף רגשי שכזה? התשובה כרגיל פשוטה: המפרסם יאהב את זה.
מהו ביצוע גמר? מוקי נתן אדום לטינה איברגימוב על "קח אותי" של היהודים, מול הכחולים של שאר השופטים, שאחד מהם (הדר) הגדירו כ"ביצוע גמר". לא שמוקי חשב שזה לא היה ביצוע חזק. הוא היה כל כך חזק בעיניו, עד שכינה את טינה בהתלהבות "דיווה", אבל נימק את האדום בכך, שכבר שמע ביצוע כזה בעבר "הרבה פעמים". לא ברור אם התכוון רק לאורית שחף או לביצועים אחרים. הביצוע הזה היה "ביצוע של גמר", שהוכיח שטינה יודעת להגיע לשיא גם כאשר היא עוברת כמה רגעים לפני כן טראומה של נפילה-פציעה. מוקי יכול היה לוותר על האדום הזה, ולא להיענות לאגו הנפוח – להראות לכולם כמה אני יותר חכם. אז מוקי, לא יותר חכם, לפעמים אפילו להיפך: ההצעה שלו לתת לרינת כהן מספר טלפון של מורה לפיתוח קול הייתה מה-זה מגוחכת. אם הקול שלה היה מוגבל – היא הייתה מגיעה לאן שהגיעה? יש לה קול עשיר, מלא צבעים וניואנסים. מה פתאום מורה לפיתוח קול?
רינת כהן או טינה איברגימוב? אני בוחר ברינת. מבחינה אומנותית היא טובה מטינה. רינת אינה רק זמרת של קול. היא בורכה באינטליגנציה, בבגרות, ביכולת אינטרפרטציה. השילוב של טכניקה ופרשנות הוא נדיר בתחרויות הריאליטי. היא הוכיחה אותו בגרסה שלה ל – When I Need You המוכר מליאו סייר, העניקה לשיר חיים חדשים. לטינה לעומתה יש קול ענק, מנצלת את המנעד עד תומו, אבל הביצועים שלה טכניים מדי.
לאביתר קורקוס אסור להמר בשלב הזה על שירים שאינם הולמים את מידותיו היפהפיות. הבחירה שלו ב"מנגן ושר" המוכר מאבנר גדסי הייתה טעות מפוארת. יש לו קול נפלא ואוזן מוסיקלית שראויים לשירים מצוינים. שיר קטן מגביל את היכולות של המבצע. לא ברור מי היועץ שלו לשירים, אבל בתחרות כמו בתחרות – אסור לו לקחת סיכונים.
רביעיית הגמר וממוצעים עונתיים: רינת כהן (71%), טינה איברגימוב (75%), אביתר קורקוס (75%), האחים גת (77%) עזב את התחרות: עומר דץ.
